הרבה מורות שואלות - בעידן של הסחות והיעדר קשב איך להגיע לתלמידים?
למדעני המוח (קוגניציה) התשובה ברורה לגמרי
לפרסומאים התשובה ברורה לגמרי
ליוצרי סרטים התשובה ברורה לגמרי-
פשוט- דרך שימוש רב במשימות למידה עם אמצעים חזותיים.
נסו לחשוב לרגע, מה אחוז השימוש שאתם עושים בשפה הדבורה לעומת אחוז השימוש בייצוגים חזותיים בשיעור?
הכנסו לכאן וענו
איך נגביר את השימוש באמצעים חזותיים בשיעורים שלנו?
אני מודעת בהחלט לזמן שזה גוזל (אבל זה הרבה יותר יעיל- כך במחקרים מעשרים השנים האחרונות),
וכן לעובדה שרוב המורות לא עברו סדנאות ליצירת אינפוגרפיקה הממחישה מידע לתלמידים.
אבל,
אני רוצה לציין שספרי הלימוד היום עמוסים לעייפה בתצלומים, ועורכי הספרים מקפידים בבחירת ייצוגים מגוונים מאוד כגון- ציר זמן, תצלום, גרפים ואפילו קישורים לסרטונים.
בבתי-ספר רבים קיים שימוש בתכנים דיגיטליים, סביבות עתירות מדיה. כמו-כן, סוגים שונים של סימולציות ועולמונים מתחילים לתפוס מקום בחומרי ההוראה הדיגיטליים הללו.
למעשה, ההזדמנויות לשלב אמצעים חזותיים בהוראה קיימים.
צריך להגביר את השימוש בהם ולפנות להם יותר "זמן למידה" ביום יום.
הם:
מגבירים את יכולת הזכירה של כל התלמידים
משפרים מאוד את ההבנה
מחברים את הלומדים מבחינה רגשית לתוכן ההוראה
ומשאירים את התלמידים יותר זמן במשימת הלמידה.
השאלה-
באיזו מידה אנחנו מאפשרים לתלמידים שלנו לייצר בעצמם גרפים, סרטים, לצלם ולערוך תצלומים? לבנות ייצוגים שיתופיים?
האם משימות מסוג זה מספיק נפוצות בלמידה בתחום הדעת שלנו?
בפרסומים הרבים כאן באתר ציינתי דוגמאות לשימוש פדגוגי באמצעים חזותיים:
כל המשימות הללו יוצאות מתוך למידה פעילה (גישה הקיימת ברג'יו אמיליה) ומעודדות את התלמידים להשתתף בהתלהבות בשיעור.
האם המשימות הללו יכולות להיות גם אצלכם.ן מחר בבוקר בכיתה?
הרשמו לפורום האתר עכשיו והצטרפו אלי לדיון מעורר חשיבה.
בהצלחה מורי המאה ה-21.