האם בניית מודלים בסביבה וירטואלית מפתחת חשיבה?

עודכן ב: אוג 9

נדמה שבניית דגמים תלת ממדיים

(מבנה הריאות, מבנה התא, מבנה הלב)

נכללו בהוראה מאז ומתמיד וכללו שלל חומרים

(פלסטלינה, קשיות, בלונים, קופסאות קרטון והרבה דבק...).


נטען שהקושי לבצע את המשימה התחיל בבחירת החומרים.

כל חומר שנבחר עבור בניית ייצוג (מודל תלת ממדי) לרפרנט (הדבר המיוצג, לדוגמה- לב אנושי)

יתאים רק באופן חלקי למשימה.

קושי אחר הוא בידע של הלומד על הרפרנט (מבנה הלב)

קושי נוסף קיים אצל רבים- יכולת להבין את המבנה התלת ממדי של הרפרנט

קושי זה קשור ביכולת המרחבית של הלומד.


כשמורה נותנת משימה לבניית דגם היא צריכה לקחת בחשבון את כל הקשיים הללו

ולסייע ללומד לפתח יכולות וידע באמצעות המשימה הנפלאה הזו.

לכן, תהיה זו שגיאה לתת את המשימה לביצוע בבית... (שגיאה נפוצה מדי לצערי).

יש להתעקש על חדר מחשבים לכיתה במשימה זו. או- בימי הלמידה מרחוק- במסגרת המרחב הכיתתי הדיגיטלי נזמין את התלמידים שלנו להתנסות בפעילות אינטראקטיבית שכולם ישמחו לבצע


היום קיימים כלים דיגיטליים

שמסייעים לצמצם את הקושי בהתאמת החומר לייצוג הרפרנט במודל.

כלים אלה הנם מלהיבים עבור התלמידים בכל גיל

ומאפשרים ניסוי וטעיה ללא בזבוז של חומר פיסי.

כמו-כן, הם מאפשרים למספר תלמידים לעבוד יחד גם אם אינם נמצאים פיסית באותו חדר.

המודלים הללו ניתנים להדפסה במדפסת תלת ממד (שהפכה לנפוצה וזמינה יותר כיום).



אז סיכמנו שבעידן הדיגיטלי זה די מובן מאליו שמורים יתווכו ידע גם באמצעות

משימות לבניית מודלים בסביבה הדיגיטלית.


עכשיו נשאר רק למצוא את התוכנה המתאימה.


אחת האפשרויות הזמינות לכל מורה היא תוכנת טינקר-קאד. Tinkercad


לא רק שהיא קלה מאוד לתפעול וסופר אינטואיטיבית

תוכנה זו מאפשרת להדפיס את המודלים במדפסת תלת ממד.

בסרטון תוכלו לראות ייצוג של תא על-ידי תלמידות חטיבת ביניים.

במשימה זו הן ממחישות את המידע שלמדו ומעבדות ידע.


כשחיפשתי מידע על הכנת דגמים באמצעות טינקרקד פגשתי

סרטוני how to רבים שהכינו ילדים ממש צעירים.


הפסים שאתם רואים במודל שיוצא מהמדפסת הם תמיכות שיוצרת התוכנה

של המדפסת לפני ההדפסה.

תמיכות אלה מסייעות לאובייקט המודפס לעמוד וניתן להסיר אותן לאחר ההדפסה

בכיפוף קל ושבירה עדינה.

קיימת גם אפשרות לתמיכות בחומר הנמס במים.


לטינקרדאד סרטי הדרכה פשוטים. היא מתאימה לגילאים הצעירים וכן לבוגרים.

יש שפע של דגמים מוכנים שניתן לערוך באמצעות התוכנה.

למורים- יש אפשרות להירשם כמורה

ולנהל את כל החשבונות של התלמידים בקבוצה (פשוט עושים מהכיתה קבוצה).

הכלי שיתופי ומאוד נוח לעבודה עם כיתה שלמה. ויש בונוס נוסף- המון מערכי שיעור מוכנים- משימות שניתן לתת לתלמידים עם דוגמאות לתוצרים מצופים.


שיח סביב המודלים שבנו התלמידים בכיתהיכול להיות

המקום בו תלמידים יצליחו להבין בצורה משמעותית

את המבנה של העין/ תא/ לב/ בוכנה/ ואפילו פלנטה.

אסור לוותר על שיח זה- הוא מוקד למידה חשוב.


זכרו שתהליכי עיבוד ידע עמוקים

מתרחשים במספר אופנים- ויש לשלב בהוראה אופנים אלה-

1. משימה בה התלמיד מיישם ידע (לדוגמה- בניית מודל)

2. שיח בו התלמיד משתף אחרים בידע שבנה ומעבד אותו.

בשיח - חשוב שהמורה יאפשר לתלמידים לדון בידע שבנו

באמצעות משימת הייצוג.

חשוב שהמורה יקשיב, ינתח את התובנות של התלמידים (לעצמו)

ויקשור את האמירות של התלמידים למושגים מרכזיים בתחום התוכן.


ברגע שהתלמידים יבינו את הקשר בין הדגם לרפרנט

ויהיו מסוגלים לכנות פריטים בדגם ותהליכים הקשורים בחומר ההוראה

בשפה המקצועית בתחום הדעת- הלמידה תהיה משמעותית.


אני רוצה להתעכב רגע על היבט ההשתתפות של התלמידים במשימה.


בואו לא נשלה את עצמנו,

משימות למידה רבות בבית-הספר נעשות על-ידי התלמידים כדי לצאת ידי חובה.

אולי התלמידים שלנו מונעים מהורה שמאיץ בהם להצטיין,

אולי יש בהם צורך לרצות אותנו המורים, ואולי המשימה קלה מדי ליכולותיהם.


באמצעות יצירת מודלים תלת ממדיים בתוכנה שהצגתי כאן ואחרות, אנחנו מובילים להשתתפות במשימה (Hands On).
הבניה של המודל מזמנת חוויה שבה התלמידים מרגישים
שמדברים בשפה שלהם.

הוראה המנצלת את ההשתתפות הגבוהה

כדי להשיג השתתפות גבוהה של התלמידים בשיח- היא הוראה איכותית המשלבת אוריינות חזותית.


הערכה של התוצר של התלמידים יכלול

התייחסות לקשר בין הייצוג לרפרנט

בחירת הצורות ושימוש בצבע ובמרחב, בפרופורציות בין החלקים

במרקמים שבחר הלומד וביכולת שלו לכנות את החלקים השונים במודל באמצעות מושגים שלמד.

שימו לב שההערכה כוללת יכולת חזותית (להשתמש במערכת הסימנים של הייצוג)

וידע של תחום התוכן.


עוד דבר קטן,

אני רוצה לציין את פיתוח חשיבה מרחבית

כבונוס ענק לפעילות מהסוג הזה.

חשיבה מרחבית נחוצה בחיי היום יום וכן בעולם הדיגיטלי.

חשיבה מסוג זה מתפתחת במהלך התנסות מעשית

ומשימות מסוגים שונים ,למשל למידה המשלבת מפות.


היכולת של הלומד לעבור מהעולם האמתי לייצוג שלו במפה תלת ממדית,

במציאות מדומה ועוד.. חשובה מאין כמוה להישרדות שלו במאה ה-21.


במהלך בניית הדגם התלמידים נדרשים לסובב את הדגם ולראות אותו מכל הכיוונים.

התוכנה מאפשרת לסובב את הדגם בשלושה ממדים ולראות אותו גם מלמטה.


החשיבה המרחבית בסביבה הדיגיטלית תשרת את התלמידים בכל סביבה בה יפגשו בעתיד

המוח מפתח את ערוצים הללו תוך כדי ההתנסות המעשית

והמסלולים נעשים 'עבים' יותר ככל שמספר ההתנסויות והמגוון שלהן עולה.


כך, כשהם יעבדו בתור מנתחי מוח וירצו

לגשת לאזור ספציפי במוח המנותח,

שאינם מסוגלים לראות באותו רגע בעיניהם כי הוא מוסתר ברקמות, הם יוכלו להיעזר ביעילות בהדמיה הווירטואלית המתאימה

שיפיק עבורם סורק משוכלל בזמן אמת.

היכולות להשתמש בהדמיות הללו יהיו עבורם 'טבע שני' מרוב תרגול...

שיתחיל כמובן אצלכם בכיתה.. אפילו מחר בבוקר.


הרשמו לפורום האתר עכשיו והצטרפו אלי לדיון מעורר חשיבה.


בהצלחה מורי המאה ה-21.