איך להפוך מידע לאינפוגרפיקה מושכת?

עודכן ב: 27 יול 2020


דיוויד מקקנדלס הוא עיתונאי שיוצר גרפים שונים שהוא מכנה "נוף של מידע". המידע שהוא אוסף מורכב ועשיר, זהו מידע עיתונאי.

הוא לא מעצב, הוא דווקא איש של מילים, אבל הוא חושב שאפשר להבין יותר טוב אם מציגים את המידע בצורה חזותית ובתוך קוטקסט (הקשר).

בסרטון הוא מסביר כיצד הוא מצליח להפיק משמעות מהמידע במיוחד כאשר הוא מוצג בצורה חזותית.


הגרפים שמקקנדלס יוצר משתמשים במרכיבים של השפה החזותית (צבע, צורה, קומפוזיציה..). 
אם הם היו מוצגים בלי ההסבר שלו, וללא טקסט, וממוקמים במוזיאון לאמנות על הקיר, בקלות היינו יכולים לחשוב עליהן במונחים של יצירת אמנות (מופשטת, פוסט מודרנית).

ההבדל הגדול בין ייצוג מידע בצורה חזותית לבין יצירת אמנות הוא בקונטקסט ובמטרת היוצר.


בעוד שיצירת אמנות מבטאת את הרעיונות המופשטים, הרגשיים והחשיבתיים של אמן, ומשתמשת בשפה ייחודית לו, המאפיינת את היצירה שלו, 

מידע שמוצג בצורה חזותית (למשל הגרף "מילארד הדולר" שמציג את הכספים הרבים המושקעים במטרות שונות בעולם המופיעה בפתיחת הסרטון), נוצר כדי לפשט מידע, להמחיש אותו ולאפשר השוואה והבנת תופעות מסובכות בצורה קלה ומהירה. (להרחבה ראו את הפוסט אוריינות חזותית היא ביטוי של חשיבה)


מידע המוצג בצורה נכונה:

משמר את היחסים בין חלקי המידע,

כולל חוקים מסודרים שמאפשרים אפילו המשך והוספה של מידע,

מוצג בדרך עקבית ומותאמת (יש משמעות לכל גוון של צבע),

מסייע מאוד בהבנה של התופעה.


ראיתם כמה קל היה להבין, בגרף של מילארד הדולר (גרף מסוג תיבות boxes), מה היחס בין החוב הצפוי של אפריקה למדינות המערב לבין הסכומים שהעולם מוציא לטובת מטרות שונות.

ההבנה הזו נוצרה על-ידי בנייה של קונטקסט חזותי. אמרנו לעצמנו- וואו המלבן החדש הזה עצום בגודלו,

בעצם הוא גדול כמו כל הסכומים שכבר ראינו.. זה המון כסף.


צריך להכיר את מערכת הייצוג של הגרף כדי להבין מה כל ריבוע ומה כל צבע מייצג.

כבר התרגלנו לראות (בתחילת ההרצאה) שכל מלבן צבוע בגרף מייצג סכומי כסף

(הרבה כסף=מלבן גדול יותר), וכי השוואה בין מלבן למלבן תאפשר לנו בעצם להשוות בין סכומי כסף שונים- אנחנו בונים משמעות מהגרף די בקלות כי תרגלנו את זה לפני כן בהדגמה של מקקנדלס.


למה זה מוצלח? מדוע קל לנו להבין עכשיו?

המוח של כולנו מעבד מידע מטקסט ותמונה, כך הוא בנוי.

הטקסט מגיע דרך הערוץ השמיעתי- המציג אומר לנו מה מייצג המלבן הענק,

התמונה של הגרף מגיעה אלינו דרך הערוץ של הראייה. (ראו הרחבה בפוסט על התפיסה החזותית).


במוח יש מרכז עיבוד מידע ששמו זיכרון עבודה (נקרא גם זיכרון קצר טווח), שמאפשר לנו לעבד את המידע החדש ולחבר אותו לידע קודם. במרכז העיבוד הזה אנחנו מבנים משמעות (כן, זה קשור ללמידה הבנייתית).

(ידע קודם הדרוש לנו במקרה של עיבוד מידע מהגרף הזה- להכיר את שמות הצבעים, להכיר את המונחים שהמציג אומר, להבין מהו גרף ועוד).


זיכרון העבודה הזה יכול להכיל רק 5-7 פרטים חדשים בכל פעם. המידע הזה נמוג לאחר 20 שניות (!!!!)

אם לא חוזרים עליו או קושרים אותו לידע קודם ומאכסנים אותו בזיכרון ארוך הטווח (שם מתאכסן הידע הקודם, ונשלף לפי צורך כשאנחנו צריכים אותו). (עוד על ידע קודם ושליפה שלו בכלי הוראה חזותיים בפוסט על מפות חשיבה).


אוקיי. מעט מדי מקום בזיכרון העבודה זו בעיה. 

נגיד שאני רוצה ללמד בכיתה את תוכן הגרף שמוצג בסרטון. ואני נואמת לכיתה במשך רבע שעה...

ונואמת... ונואמת.... ונואמת....ונואמת....

מי שעוד נשאר ער, מצליח לזכור 2-3 מספרים מתוך מה שאמרתי, ולא בטוח שהוא זוכר למה הם קשורים.



מה עשיתי?

השתמשתי בערוץ השמיעתי בלבד כדי להעביר לתלמידים שלי מידע. (העברתי מידע, לא עזרתי להם לבנות ידע). וגם- העמסתי על הערוץ השמיעתי תוכן רב, בלי לתרגל, בלי לעשות חזרות ובלי להשתמש בערוץ החזותי.


אנחנו יודעים שלזיכרון העבודה יש שני מרכזי עיבוד - מרכז עיבוד של מילים ומרכז עיבוד של תמונות,

במקרה זה -רק מרכז עיבוד אחד הופעל- עיבוד מילים- ועוד בעומס גדול מדי.


אם הייתי מחליטה ללמד את הנושא הזה בכיתה המקבילה....ורוצה לשפר את ההוראה שלי-

(1) הייתי מביאה תמונה/ גרף או (2) יוצרת אותו תוך כדי הדיבור על הלוח עם טושים צבעוניים.


כל משפט שלי- משנה את ההיצג על הלוח, ובונה את הגרף מול העיניים של הלומדים.


מה עשיתי?

הפעלתי את זיכרון העבודה של הלומדים גם בעיבוד תמונה וגם בעיבוד מילים, וגם יצרתי גירוי של שני חושים בבת אחת. (אפשר להעביר מילים בשני ערוצים- חוש השמיעה וחוש הראייה, אבל תמונות אפשר רק דרך חוש הראייה).

הלומד שמע את המילים, וראה את התמונה/ דיאגרמה בו זמנית. הוא קישר ביניהם בקלות והצליח להבנות מהם משמעות. אם הוא לא מכיר מילה- הוא נעזר בייצוג החזותי, אם הוא לא מבין את יחסי הגודל בין סכומים -הייצוג החזותי עוזר לו להבין את היחסים בקלות רבה, וכו'.


הפקת משמעות מטקסט ותמונה יעילה יותר, קלה יותר ומקדמת למידה.

אבל לא כל תמונה תעשה את העבודה...



על-פי נסיונכם בהוראה- באיזה מקרה הלומדים היו משיגים תוצאות טובות יותר במבחן שבודק זכירת פרטים?


מחקרים הראו בצורה מובהקת כי למידה עם טקסט ותמונה מקדמת למידה יותר מאשר למידה עם טקסט לבדו.


לדעתי,

שימוש מושכל בייצוגים שכבר נמצאים בחומרי ההוראה-למידה שברשותכם, המצאת ייצוגים עבור ההוראה, כדוגמת הגרפים שמוצגים בסרטון, שימוש מושכל ומבוקר בסרטונים, צילומים, אנימציות, דיאגרמות וקומיקס, מפות מושגים ומפות חשיבה- יקדמו את היכולת של הלומדים ללמוד מידע רב בזמן קצר ובקלות.

ואפילו להתלהב מהשיעור שלכם.

בעיה יכולה להתעורר אם התלמידים לא הבינו את הייצוג.

לא כל גרף ניתן לפענוח כל כך בקלות, יש כמה דוגמאות בסרטון לכך. רובן מצריכות הסבר. איך המנחה מסביר אותן? האם הן מובנות לכם יותר אחרי ההסבר שלו?

לא כל תמונה מתפרשת אצל כולנו באותו אופן, תמיד קיימת הסכנה שתביאו תמונה לשיעור כדי להמחיש דבר אחד, ולמעשה התלמידים יבינו ממנה דבר אחר לגמרי, ואתם אפילו לא תדעו על כך. (לדוגמה- הבאתם תמונה עשירה בפרטים, וכל צופה יכול להתמקד בפרט אחר שלה שאליו הוא שם לב, וגם- גרף לעתים קרובות מתפרש כתמונה).


בחנו את ההוראה:


בפעם הבאה שאתם נכנסים לכיתה, צפו בלמידת תלמידיכם (גם ככיתה וגם יחידים).

1. בחנו עד כמה הם מרוכזים/ מתעניינים יותר כשאתם מציגים ייצוג מסוג גרף, ומתי כשאתם מציגים ייצוג מסוג צילום. 

2. שימו לב מתי התלמידים מבינים יותר טוב- כשאתם מביאים ייצוג מוכן ומסבירים לכיתה או כאשר אתם בונים את הייצוג על הלוח (או באנימציה במצגת) מול עיניהם תוך כדי התקדמות השיח על הנושא.


ועוד סוכריה לסיום.

אתם ממש רוצים לראות את האמנית רותם אגמון הזו שמארגנת מידע רב בצורה יפיהפיה ויצירתית על חיי היום יום שלה, על מה שיש לה במגרות, מאיפה כל פריט הגיע ובאיזה חדר הוא נמצא...


בהצלחה מורי המאה ה-21.



139 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול