תפסיקו לשאול את ה-AI – תתחילו לבנות בוטים

4 תובנות מעוררות השראה על עתיד הלמידה בעידן ה-AI:

עבור רוב אנשי החינוך וההורים, הבינה המלאכותית בחינוך נתפסת היום ככלי עזר מתוחכם: שואלים, מקבלים תשובה, ממשיכים הלאה. במקביל, היא מעוררת חשש מוצדק – העתקות, קיצורי דרך, למידה שטחית שמדלגת מעל הבנה אמיתית. אבל בזמן שאנחנו עסוקים בשאלה “מותר או אסור להשתמש ב-AI?”, מחקרי עומק מהשנים 2024–2025 מצביעים על שינוי פרדיגמה הרבה יותר עמוק.

המהפכה האמיתית אינה בשימוש ב-AI – אלא בבנייה של בוטים.

יותר מ-70 מחקרים* שעברו ביקורת עמיתים מראים: כאשר תלמידים ומורים עוברים מצרכנים של בינה מלאכותית למעצבים של בוטים אישיים, מתרחשת קפיצה בלמידה עמוקה, בחשיבה ביקורתית ובמסוגלות אנושית. זו כבר לא שאלה טכנולוגית. זו שאלה חינוכית, ערכית, ואפילו קיומית. *למי שישלח לי מייל אתן את הסקירה המלאה.

1. כדי ללמוד באמת – אל תשאלו את הבוט, בנו בוט משלכם

התובנה הראשונה, והחשובה ביותר: עצם תהליך עיצוב הבוט הוא מנגנון למידה רב-עוצמה. כאשר תלמיד מתבקש לבנות בוט שמלמד נושא, הוא לא יכול להסתפק בשאלות ותשובות. הוא נדרש להבין את המידע לעומק, לפרק אותו, לארגן אותו מחדש, ולהחליט מה חשוב, מה משני ואיך נכון להסביר אותו למישהו אחר- אלו ביצועי הבנה.

כשתלמיד בונה בוט הוא צריך:

• להגדיר מה הבוט יודע ומה לא

• לבחור פרסונה (אופי הבוט), שפה ורמת מורכבות

• להקים בסיס ידע באמצעות הוספת קבצים או קישורים

• ולתכנן מנקודת המבט של המשתמש מה תהיה האינטראקציה עם הבוט, כך שתקדם הבנה ולא רק תספק פתרון מהיר או תשובה מוכנה להעתקה

בניית בוטים היא מימוש חדשני ומותאם לעידן הבינה המלאכותית של הבניית ידע: לא “לקבל ידע”, אלא לבנות ידע דרך יצירה. והיום- יוצרים בוטים ומבינים יותר לעומק! מבינים אחרת מהדורות הקודמים. איך? את זה עוד נפצח בהמשך בפוסטים הבאים. המעבר הזה – מצרכן פסיבי ליוצר פעיל – הוא הבדל בין למידה עמוקה לצבירת ׳תשובות׳ חסרות ערך עבור הלומד.

והשאלה שצריכה להישאל כאן אינה: “איך הבוט יעזור לי לענות על שאלות למבחן?” אלא:“איך הבוט יעזור לי להבין טוב יותר את מה שמעניין אותי באמת?”

אם אנחנו מפספסים את השאלה הזו – אנחנו מפספסים את הרגע בו הלמידה עוברת שינוי מהותי בגלל זמינות הטכנולוגיה המערערת של הבינה המלאכותית.

2. בניית בוט אישי מכריחה אותנו לבצע רפלקציה – ואין דרך לעקוף זאת

במחקר משמעותי של Guo & Li (2024), סטודנטים ללימודי אנגלית לא השתמשו בצ’אטבוט כללי כדי לקבל תיקונים. במקום זאת, הם בנו בוטים אישיים מבוססי RAG (המידע של הבוט נשען רק על מה שהלומד העלה אליו), עם בסיס ידע מוגדר מראש, שנועדו לסייע להם בכתיבה.

כאן קרה משהו מעניין מאוד: כדי להגדיר לבוט איך לעזור, הסטודנטים היו חייבים להבין איפה הם מתקשים. (מחנכים יקרים, תקראו את המשפט הזה פעמיים בבקשה). הם נדרשו לנסח לעצמם מה קשה להם – ניסוח, מבנה, אוצר מילים, או ביטחון בכתיבה?

זהו שלב שהמחקר מכנה Forethought Phase – שלב החשיבה המקדימה. שלב שכמעט ואינו מתקיים כאשר ה-AI פשוט “עונה”.

אחד הסטודנטים נתן לבוט שעיצב לעצמו הנחיה פשוטה אך רדיקלית: “אל תתקן לי. רק תצביע על השגיאות.”

המשמעות החינוכית אדירה: ה-AI לא מחליף את החשיבה – הוא מחזיר אותה לתלמיד. התוצאה, לפי המחקר, הייתה עלייה מובהקת בביטחון העצמי, במוטיבציה ובתחושת הבעלות על הלמידה.

3. המטרה האמיתית של AI בחינוך: למנוע תלות בבינה מלאכותית

כאן אנחנו מגיעים לליבה הערכית.

הפילוסוף יורגן הברמאס טען שלידע יש “אינטרס משחרר” – תפקידו לשחרר בני אדם מתלות, לא להעמיק אותה.

וזו בדיוק הסכנה של שימוש פסיבי ב-AI :Cognitive Offloading – ׳פריקת׳ החשיבה אל המכונה. לא כי היא רעה, אלא כי היא נוחה.

בתרחיש קיצון – ולא דמיוני – אנו עלולים להגיע לעולם שבו:

• ידע אנושי חדש כמעט ואינו נבנה

• היכולת לשאול שאלות עמוקות נשחקת

• והאדם מפתח תלות במערכת שלעולם לא תהיה מושלמת, נטולת הטיות או שגיאות

לעומת זאת, כאשר תלמידים בונים את הבוט, מתרחש תהליך הפוך: הם לומדים לזהות מגבלות, להטיל ספק, לנתח הטיות, ולשמור על Agency – יוזמה אנושית.

כפי שכתבתי בספר שלי ״דור ה-AI חינוך ילדים בעולם של בינה המלאכותית״ - חשוב לפתח ביקורתיות, את היכולת לחשוב, ליזום, להתמודד עם שינויים כבירים. כל אלה נמצאים כיום בסכנת הכחדה. ביקורתיות זו לא תוספת נחמדה לתוכנית הלימודים. זו תשתית לעתיד טוב יותר.

4. כשמורים ותלמידים בונים AI יחד – נבנה גם אמון

אחת המגמות החשובות ביותר במחקר העדכני היא עיצוב משותף (Co-Design). במחקר של Alfredo et al. (2025), מורים וסטודנטים לסיעוד עיצבו יחד מערכת AI ללמידה.

כצפוי, עלו מתחים:

• מורים רצו כלי לניטור והערכה

• סטודנטים חששו ממעקב ופגיעה בפרטיות

אבל במקום להטיל מערכת “מלמעלה”, תהליך העיצוב המשותף יצר דיאלוג.התוצאה הייתה מערכת מאוזנת – ובעיקר כזו שהסטודנטים סמכו עליה.

והנה דוגמה חיה: בסרטון ההדרכה הזה אני מסבירה איך בונים מורה פרטי לנושא ספציפי באמצעות Gems של Gemini. בסרטון תקבלו הסבר בשלבים כיצד

• לפתוח את אפליקציית Gemini 

• להתחיל מGems מורה פרטי קיים שיצרו בגוגל

• להתאים את ההוראות למשימה ולתלמידים שלנו 

• להוסיף אפשרויות כמו ננו בננה וקנבס לGems

• לנסות את המורה הפרטי 

• לשתף את התלמידים בקישור ישיר וגם בקלאסרום

המסר שלי: שקיפות, מעורבות והבנה של ה”קופסה השחורה” אינן מותרות. הן תנאי לאימוץ אמיתי, אתי ובר-קיימא של בינה מלאכותית בחינוך.

ולסיכום: מה הלאה?

המחקרים של 2025 מבהירים: המהפכה של הבינה המלאכותית בחינוך אינה טכנולוגית – היא פדגוגית.

היא דורשת:

• מורים כמהנדסי למידה, לא רק מתווכי תוכן

• תלמידים כיוצרים, לא כצרכנים

• והורים שמבינים שהשאלה אינה “כמה AI יש”, אלא איזה סוג של אדם אנחנו מגדלים איתו

אז בפעם הבאה שאתם ניגשים ל-AI – לעצמכם או עם ילדים –אל תשאלו רק מה הוא יכול לעשות בשבילכם.שאלו מה קורה כשאתם בונים אותו.

שם מתחיל העתיד.

פוסטים נוספים שכתבתי באותו הנושא שאני מאוד ממליצה לקרוא:

אז מהי אינפוגרפיקה – ואיך יצירה שלה עם AI מעמיקה את הלמידה בכיתה?

תלמידים יזמים- מחברת חקר חכמה ב-NotebookLM

נוטבוק בכיתה: להחזיר ריכוז, מוטיבציה ולמידה עמוקה בעידן הבינה המלאכותית

ד”ר לימור ליבוביץ היא חוקרת ומרצה בתחום הבינה המלאכותית והחינוך, מחברת הספר דור ה-AI חינוך ילדים בעולם של בינה מלאכותית, הפודקאסט דור ה-AI, ומובילה תוכניות וסדנאות להכשרת מורים, הורים ואנשי חינוך לשימוש ביקורתי, יצירתי ובטוח ב-AI. עבודתה משלבת מחקר עדכני, פדגוגיה חדשנית וליווי מערכות חינוך חדשניות.

שאלות ותשובות:

ש: האם ילדים באמת צריכים ללמוד לבנות בוטים?

ת: כן. בניית בוטים מפתחת הבנה עמוקה, אחריות וביקורתיות – הרבה מעבר לשימוש פסיבי ב-AI.

ש: מאיזה גיל אפשר ללמד בניית בוטים?

ת: בהתאמה נכונה – כבר בבית הספר היסודי. הדגש אינו טכני אלא חשיבתי ופדגוגי.

ש: האם זה לא מסוכן לחשוף ילדים לבינה מלאכותית?

ת: הסכנה האמיתית היא שימוש לא מודרך. בנייה משותפת, שקיפות והבנת מגבלות הכלי דווקא מפחיתות סיכונים.

ש: מה ההבדל בין שימוש ב-AI ללמידה עם AI?

ת: שימוש הוא קבלת תשובות. למידה היא תהליך שבו התלמיד בונה, בודק, מערער ומפתח הבנה עצמאית.

אהבתם? שתפו!!

וספרו לי כאן בתגובות - איך אתם מעודדים את התלמידים שלכם לבנות בוטים ולאילו מטרות חינוכיות או לימודיות?

אשמח מאוד אם תרשמו לאתר לקבלת הודעות וכן בצעו הרשמה לחברות Log In באתר כדי להיות מנויים לאתר ולהשתתף בשיח בנושאים שעולים כאן.

בנוסף, זכרו שניתן להזמין הרצאה מעוררת השראה וללמוד קורס מקוון בקצב אישי כאן באתר -״בינה בכיתה״.- קורס מלא לאנשי חינוך הכולל 60 הקלטות קצרות.

תוכלו גם ללמוד במיני קורס למתחילים הכולל 10 הקלטות קצרות שיכניסו אתכם לעולם הבינה מלאכותית בקצב שלכם. חדש באתר- מיני קורס הנדסת פרומפטים הכולל 15 הקלטות שיקח אתכם לרמה הבאה בחסכון בזמן ובפיתוח היכולות והכישורים שלכם.

וגם- הספר שלי ״דור ה-AI- חינוך ילדים בעידן החדש״ יצא לאור בשנה שעברה. תוכלו להזמין לכם עותק מודפס או דיגיטלי בהנחה באתר.

מקורות לעיון נוסף:

Xiu-Yi Wu, Jeffrey D. Radloff, Ibrahim H. Yeter, Lei Wang & Thomas K.F. Chiu (06 Oct 2025): Designing artificial intelligence chatbots for self-regulated learning from a systematic review based on Habermas's three interests, Interactive Learning Environments. https://doi.org/10.1080/10494820.2025.2563086

‏Chiu, T. K. (2024). A classification tool to foster self-regulated learning with generative artificial intelligence by applying self-determination theory: A case of ChatGPT. Educational technology research and development, 72(4), 2401-2416 https://d-nb.info/1333347014/34‏