אז מהי אינפוגרפיקה – ואיך יצירה שלה עם AI מעמיקה את הלמידה בכיתה?

אינפוגרפיקה היא דרך חזותית להציג מידע בצורה ברורה, קצרה ומושכת עין. בעידן שבו תלמידים מוקפים בתמונות, סרטונים וגרפים, אינפוגרפיקה מאפשרת להם לראות במבט אחד קשרים ומגמות שקשה לזהות בטקסט בלבד.

כשהיא משולבת עם כלי בינה מלאכותית, אינפוגרפיקה יכולה להפוך טקסטים צפופים, נתוני ניסוי או עלילות ספרותיות לסיפור חזותי עשיר שמקדם למידה עמוקה, סקרנות וחשיבה ביקורתית – בתנאי שהפדגוגיה שלנו נשארת במרכז.

(הפוסט נכתב לראשונה ב1.6.21 ועודכן לעידן הבינה המלאכותית ב8.12.25)

בפוסט העדכני הזה נצלול לשלושה רבדים:

• מהי אינפוגרפיקה ולמה היא חשובה ללמידה?

• איך מתווכים אינפוגרפיקה בכיתה בצורה מושכלת?

• איך ייצוגי אינפוגרפיקה עם AI יכולים להעשיר שיעורים בספרות ובמדעים? נציג דוגמאות קונקרטיות וכלים חדשניים כמו NotebookLM, Napkin, Gamma, Gemini 3 ו-Base44.

אני ד"ר לימור ליבוביץ, חוקרת ומרצה בתחום החינוך החזותי. הדוקטורט שלי עוסק בהדרכה ובפיתוח למידה מבוססת ייצוגים ויזואליים, ובשלושת העשורים האחרונים ליוויתי מורות, מדריכות וצוותי חינוך בשילוב אינפוגרפיקה, חשיבה חזותית וכלים דיגיטליים בשטח. בעבודה שלי אני מחברת בין מחקר אקדמי מעמיק לבין יישום מעשי בכיתה ובמערכות חינוך, ומוכרת כמומחית בתחום החינוך הוויזואלי והוראה יצירתית בעידן הבינה המלאכותית.

מהי אינפוגרפיקה – ולמה בכלל לעסוק בה בבית הספר?

אינפוגרפיקה היא ייצוג מרחבי-חזותי של מידע, לעיתים קרובות מידע מספרי-כמותי, אבל לא רק. דוגמאות קלאסיות:

• גרפי עמודות וקווים

• מפות ותפזורות

• תרשימי זרימה ומפות מושגים

התחום הלך והתרחב, והיום אינפוגרפיקה יכולה להיות פוסטר חזותי, מצגת אינטראקטיבית, ואפילו סרטון קצר שממחיש תהליך או סיפור.

לנו, אנשי ונשות חינוך, יש אחריות להכין את התלמידים לשפה הוויזואלית הזו. בעולם העבודה, המחקר והאקדמיה, היכולת:

• לקרוא אינפוגרפיקה

• לפרש אותה באופן ביקורתי

• וליצור ייצוג חזותי בעצמם

תהיה חלק חשוב מארגז הכלים שלהם.

מה קורה במוח כשאנחנו משתמשים באינפוגרפיקה?

כדי להצליח בהוראה היום, כדאי להבין איך המוח "אוהב" ללמוד.

המוח האנושי מעבד מידע בכמה ערוצים במקביל:

• ערוץ מילולי-שמיעתי – דיבור, הסבר, קריאה בקול

• ערוץ חזותי-מרחבי – תמונות, דיאגרמות, צבעים, מיקום במרחב

כשאנחנו משלבים הסבר מילולי עם ייצוג חזותי:

• קל יותר לתלמידים לארגן את המידע

• נוצרות "עוגנים חזותיים" בזיכרון

• מתפנה מקום לחשיבה גבוהה – השוואה, הסקת מסקנות, ביקורת

אינפוגרפיקה טובה לא "מקשטת" את השיעור, אלא הופכת את עבודת העיבוד הקוגניטיבי לקלה יותר, ועוזרת לתלמיד לזהות את מה שחשוב באמת.

איך מתווכים אינפוגרפיקה בכיתה? ארבעה שלבים שלא מדלגים עליהם

4 השלבים לתיווך אינפוגרפיקה. ד״ר לימור ליבוביץ

כדי שאינפוגרפיקה באמת תעמיק את הלמידה, חשוב לתווך אותה באופן מובנה.

להלן תהליך שאפשר ליישם כמעט בכל מקצוע:

1. קודם רואים – אחר כך מפרשים

מתחילים בתיאור פשוט של מה שרואים:

• אילו צבעים מופיעים?

• מה מופיע בציר האופקי ובציר האנכי?

• אילו סימנים/אייקונים חוזרים?

• מה כתוב בכותרת ובמקרא?

שלב זה עוסק ב"דנוטציה" – הבחנה בפרטים.הוא קריטי, כי פעמים רבות תלמידים "מדלגים" על חלקים שלמים בייצוג.

2. מבינים משמעות – מה אומר כל פרט?

עכשיו עוברים למשמעות:

• מה מייצג כל צבע?

• מה מסמל גודל, מיקום או צורה?

• אילו יחסים או מגמות אפשר לזהות?

זו "קונוטציה" – פירוש ודיון. כאן מתחילות ההבנות.

3. מנתחים את החלטות המעצב – חשיבה ביקורתית

שואלים יחד:

• למה המעצב בחר דווקא בגרף מסוג זה?

• איך הבחירה בסולם, בצבע או במיקום יכולה להשפיע על ההבנה?

• האם אפשר להטעות בעזרת אותו ייצוג?

כך תלמידים לומדים לא רק לקרוא אינפוגרפיקה, אלא גם לפתח אוריינות מידע בעולם של נתונים, גרפים ומדיה סינתטית.

4. עוברים מצריכה ליצירה – התלמידים מייצגים

בשלב הבא התלמידים בונים ייצוג בעצמם:

• בוחרים נושא או נתונים

• מחליטים מה המסר המרכזי

• בוחרים סוג גרף מתאים

• מחליטים על שפה חזותית (צבע, צורה, מרקם, מיקום)

כאן נולד החיבור בין ידע תוכן, חשיבה יצירתית ואוריינות חזותית.

אינפוגרפיקה עם AI – למה זה משנה את המשחק?

כאן נכנסת הבינה המלאכותית לכיתה.

אינפוגרפיקה שנוצרת ברגע בעזרת AI יכולה:

• להפוך טקסט מורכב לסיפור חזותי מהיר

• לאפשר לנו לייצר מספר ייצוגים שונים לאותו מידע ולהשוות ביניהם

• לחסוך זמן טכני של עיצוב – ולהעביר את מרכז הכובד לחשיבה ותוכן

אבל יש גם שאלות חשובות:

• איך נבדיל בין תוכן אמיתי לתוכן שנוצר באמצעות AI?

• איך לא נוותר על החשיבה של התלמידים לטובת "עיצוב מוכן"?

• איך נשתמש בכלים האלה באחריות סביבתית ואתית?

כדי לענות על זה, נסתכל על שני תרחישים אמיתיים – אחד בספרות ואחד במדעים.

בסרטון הזה אני מדגימה איך להשתמש בקלות בגמיני 3 לבנות תוצרים חזותיים אינטראקטיביים:

דוגמה: אינפוגרפיקה עם AI בהוראת ספרות

נניח שאת פותחת יחידה על הרומן "האדונית והרוכל" או כל סיפור אחר בתוכנית הלימודים שלך.

את פותחת בשאלה:

"מי מספר את הסיפור ומאילו נקודות מבט?"

אחרי דיון קצר, במקום להישאר רק בדיבור, את מציגה לתלמידים אינפוגרפיקה שנוצרה בעזרת NotebookLM:

1. את מדביקה ל-NotebookLM תקציר של העלילה.

2. בכלי את נותנת הנחיה עשירה ומדויקת ומבקשת ליצור:

   • מפת חשיבה של קשרי דמויות

   • סרטון שנוצר באופן אוטומטי מהמקורות שהזנת

   • ציר זמן של העלילה

   • אינפוגרפיקה של מוטיבים חוזרים בסגנון המתאים לכיתתך

שלב בו את מבקשת מעורבות התלמידים בכיתה:

• תלמידות מסמנות על גבי התרשים פערים בהבנה או סתירות בעלילה.

• אחר כך הן בוחרות כלי נוסף –Gamma.app Napkin.ai ספרון בGem- StoryBook  או בונות לעצמן מחברת NotebookLM – ויוצרות אינפוגרפיקה אישית:

  • ייצוג חזותי של תהליך השינוי של דמות המספר

  • מפה של קונפליקטים מרכזיים

  • או "מסע הגיבור" בגרסה ויזואלית.

    
    

    

    מפת מושגים מהסיפור - האדונית והרוכל באמצעות Napkin.ai

על גבי הייצוג החזותי, אפשר להוסיף שכבות (למשל באמצעות הכלי ג׳ניאלי):

• הקלטות קוליות עם מחשבות של הדמות

• שאלות מנחות

• "גלריית תובנות" אינטראקטיבית לסיכום היחידה, שמוצגת בכיתה.

כך נוצר תהליך איטרטיבי: קוראים – מייצגים – משווים – מתקנים – מעמיקים.

בסרטון הזה אני מדגימה איך אפשרת לחקור עם NotebookLM  ולהשתמש באופן יצירתי בסטודיו שבתוך המחברת עבור התכנים שלכם. אתן חייבות לנסות!

דוגמה: אינפוגרפיקה עם AI בהוראת מדעים

בשיעור על פוטוסינתזה את יכולה להשתמש ב-Napkin AI ליצירת דיאגרמת תהליך:

• שלבי קליטת האור

• פירוק המים

• שחרור החמצן

• המרת האנרגיה

הכל בלחיצת כפתור, כתרשים ברור לתלמידי כיתה ז'.

שלב א – ייצוג ראשוני עם AI

• את מזינה ל-Napkin טקסט קצר על תהליך הפוטוסינתזה.

• מבקשת ליצור אינפוגרפיקה אנכית לתלמידי כיתה ז', בחמישה שלבים, עם אייקונים שטוחים בצבעי צהוב-אדום-סגול על רקע לבן, וכותרות קצרות בעברית.

לדוגמה, פרומפט:

"צור אינפוגרפיקה אנכית לתלמידי כיתה ז' המציגה את שלבי הפוטוסינתזה מנקודת מבט של העלה עצמו; סדר את התהליך בחמישה שלבים ברורים, השתמש באייקונים שטוחים בצבעי צהוב-אדום-סגול על רקע לבן, כותרות קצרות עד שלוש מילים; אל תכלול טקסט שאינו עברית; אל תשתמש בצבע ירוק."

תלמידים יכולים:

• להוסיף חצים והסברים משלהם

• לכתוב בצד התרשים שאלות שמעניינות אותם

• להציע ניסויים פשוטים לבדיקת כל שלב בתהליך

שלב ב – חיבור לנתונים אמיתיים

בהמשך היחידה, במהלך ניסויים, התלמידים אוספים נתונים:

• טמפרטורת המים

• עוצמת האור

• קצב פליטת החמצן

אפשר להשתמש ב-Gemini 3 או ב-Base44 כדי:

• לנתח את הנתונים שנאספו

• להציג אותם במדדים חזותיים (גרפים, טבלאות, השוואות)

• להחזיר אותם לתוך תרשים התהליך

לאחר מכן התלמידים מעלים את התרשים ל-Gamma, מוסיפים:

• סרטון קצר מהניסוי

• הסבר קולי

• שאלות לתלמידים אחרים

ויוצרים תצוגה אינטראקטיבית שבה כל שלב "לחיץ" ומציג נתוני ניסוי אמיתיים.

איך להניע יצירה עצמית של אינפוגרפיקה עם AI במדעים?

כדי שהתלמידים לא יישארו רק ב"וואו, זה יפה", חשוב להפוך אותם ליוצרים:

1. הדגמה קצרה של פרומפט

   • מראים איך אותו פרומפט אינפוגרפיקה עובד בכלי שונים.

   • משווים בין התוצר של Napkin, של כלי ליצירת אפליקציות (Base44), ושל כלי מצגות חזותיות כמו Gamma.

2. שלב אפליקציה אינטראקטיבית

   • את אותו פרומפט מזינים ב-Base44.

   • בונים יחד עם התלמידים אפליקציה פשוטה שבה אפשר "לשוחח עם העלה" – לשאול שאלות על התהליך ולראות תגובות שונות.

3. חשיבה ביקורתית על ייצוגים שונים

   • מבקשים מהתלמידים להשוות בין הייצוגים שנוצרו בכלי-AI שונים.

   • שואלים:

     • אילו החלטות עיצוב מדגישות רעיון נכון?

     • אילו עלולות לגרום להבנה שגויה של המידע?

4. כללי בקרה אישיים

   • בסיום הדיון התלמידים נוסחים "קוד אתי אישי" לשימוש בכלים:

     • איך לוודא שהמידע נכון?

     • כמה ניסיונות יצירה מספיקים?

     • מתי חייבים לבדוק מקור נוסף?

איכות הסביבה וזכויות יוצרים – גם זה חלק מהשיעור

חשוב להזכיר לתלמידים:

• כל יצירת אינפוגרפיקה עם AI צורכת אנרגיה ומשאבים.

• אין צורך ליצור עשרות גרסאות – מספיקות 1–2 גרסאות איכותיות לכל תוצר.

• יש לשים לב לזכויות יוצרים כשמשתמשים בתמונות, רקעים וסמלילים – גם אם הם נוצרו באמצעות AI.

כך אנחנו מחנכים דור שאוהב חדשנות, אבל פועל באחריות סביבתית ואתית.

רעיון למשימת פתיחה – איך לשדרג את השיעור הבא שלך

כדי להתחיל בקטן, אפשר לנסות כך:

1. בחרי קטע קצר מספרות או נתוני ניסוי מלימודי מדעים.

2. הזיני ל-Napkin AI וצרי תרשים ראשוני.

3. בקשי מהתלמידים והתלמידות לשנות שני פרטים בפרומפט (למשל, צבעים, כיוון, נקודת מבט) ולציין איך השינוי השפיע על ההבנה.

4. העבירו את הגרסה הסופית ל-Gamma, הוסיפו קישור או סרטון, ובנו גלריה כיתתית של אינפוגרפיקות.

5. שתפו את התוצרים בקבוצות המורים המחוזיות או הארציות, והוסיפו רפלקציה קצרה על התהליך והמיומנויות שהתפתחו.

זכרו: פעילויות ליצירת אינפוגרפיקה עם AI יכולות להיות גשר בין תובנה עמוקה, סקרנות וחוויה רב-תחומית – בתנאי שהן נוצרות ומנותחות באחריות.

רוצים לדעת עוד? הכנסו לשני הפוסטים המעמיקים כאן באתר חינוך ליצירתיות:

איך ללמד עם מולטימדיה? להתחשב ביכולות הקוגניציה האנושית

המחשה בכיתה. איך ללמד לקראת הבנה?

שאלות ותשובות על אינפוגרפיקה עם AI בכיתה

שאלה 1: מה ההבדל בין אינפוגרפיקה רגילה לבין אינפוגרפיקה שנוצרת עם בינה מלאכותית (AI)?אינפוגרפיקה רגילה נוצרת בדרך כלל ידנית, בכלים כמו PowerPoint, Canva או שרטוט חופשי, והמורה או התלמידים אחראים על כל שלב בעיצוב. אינפוגרפיקה עם AI נוצרת בעזרת מודלי בינה מלאכותית שמציעים מבנה חזותי, מסייעים בניסוח כותרות וטקסטים קצרים, ואף מייצרים איורים ואייקונים. היתרון הוא מהירות וגמישות, אבל האחריות על בחירת הנתונים, המסר והדיוק נשארת אצל המורה והלומדים.

שאלה 2: איך אינפוגרפיקה עם AI יכולה להעמיק את הלמידה בכיתה ולא רק "לקשט" את השיעור? כאשר משלבים אינפוגרפיקה עם AI בתוך מהלך פדגוגי מובנה, היא עוזרת לתלמידים לראות קשרים, מגמות ושינויים במבט אחד, ולהתמקד במשמעות. אפשר להשתמש באינפוגרפיקה כדי לסמן פערים בהבנה, להשוות בין נקודות מבט שונות בסיפור, או לחבר נתוני ניסוי לתהליך מדעי. התלמידים לומדים לא רק לצרוך ייצוג חזותי, אלא ליצור, לנתח ולבקר אותו.

שאלה 3: אילו כלים מומלצים ליצירת אינפוגרפיקה עם AI למורות ולמורים? יש מגוון כלים שאפשר לשלב בשיעור:

NotebookLM ליצירת מפות חשיבה וייצוגים ויזואליים מתוך טקסטים ויחידות לימוד

Napkin AI ליצירת דיאגרמות ותהליכים חזותיים במהירות

Gamma לבניית מצגות אינטראקטיביות שמציגות אינפוגרפיקות ונתונים

Gemini 3 ו־Base44 לניתוח נתונים של תלמידים ולהצגתם בגרפים ובייצוגים חזותייםהבחירה בכלי תלויה במטרת השיעור, בגיל הלומדים ובזמן שעומד לרשותך

שאלה 4: האם צריך רקע בעיצוב גרפי כדי ללמד אינפוגרפיקה עם AI? לא. אחד היתרונות הגדולים של אינפוגרפיקה עם AI הוא שהמורה לא חייבת להיות מעצבת גרפית. הכלים מציעים תבניות, מבנים ואיורים, והתפקיד המרכזי של המורה הוא פדגוגי: לבחור את המידע, להחליט על המסר, להנחות את התלמידים בקריאה ביקורתית וביצירה מושכלת של הייצוג.

שאלה 5: איך אפשר לשלב אינפוגרפיקה עם AI בשיעורי ספרות?בשיעורי ספרות ניתן להשתמש ב־NotebookLM, Napkin או Gamma כדי לבנות מפות קשרים בין דמויות, צירי זמן של עלילה, מפות של מוטיבים חוזרים ותהליכי שינוי של גיבורים. התלמידים יכולים לסמן על גבי האינפוגרפיקה שאלות, פערים או פרשנויות, וליצור אינפוגרפיקה אישית שמייצגת את הקריאה שלהם בטקסט. כך עוברים מקריאה פסיבית לקריאה פעילה ופרשנית.

שאלה 6: איך משלבים אינפוגרפיקה עם AI בשיעורי מדעים?

במדעים אפשר ליצור דיאגרמות של תהליכים כמו פוטוסינתזה, מחזור המים או מבנה התא בעזרת Napkin AI או כלים דומים. לאחר מכן התלמידים מוסיפים נתונים שאספו בעצמם – למשל במדידות עם חיישנים – ומנתחים אותם בעזרת Gemini 3 או Base44. הם יכולים להעלות את האינפוגרפיקה ל־Gamma, להוסיף סרטונים מהניסוי וליצור תצוגה אינטראקטיבית שמחברת בין תיאוריה לנתוני אמת.

שאלה 7: איך מוודאים שהתלמידים לא "מעתיקים" מה־AI אלא באמת לומדים?

פדגוגיה טובה שמה את החשיבה של התלמידים במרכז. אפשר לבנות משימות שבהן ה־AI מייצר הצעה ראשונית לאינפוגרפיקה, אבל התלמידים חייבים:

• לבחור אילו נתונים להכניס ואילו להשמיט

• לשנות את הכותרות והמבנה כדי לחדד את המסר

• להשוות בין שתי גרסאות ולנמק איזו ברורה יותר ולמהכך ה־AI משמש כעוזר, והתלמידים הם המעצבים הפדגוגיים של הידע.

שאלה 8: מה הסיכונים בשימוש באינפוגרפיקה עם AI וכיצד מתמודדים איתם?

הסיכונים העיקריים הם הצגה לא מדויקת של נתונים, עומס חזותי שמבלבל במקום להבהיר, ותלות ב־AI ללא בדיקת אמינות. כדי להתמודד, חשוב:

• להצליב נתונים שמופיעים באינפוגרפיקה עם מקורות נוספים

• לדון בכיתה בהחלטות העיצוביות וכיצד הן משפיעות על הבנת המידע

• ללמד את התלמידים לנסח "כללי בקרה" אישיים לשימוש ב־AI ולייצוג מידע.

שאלה 9: מי את, ומדוע את כותבת על אינפוגרפיקה וחינוך חזותי?אני ד"ר לימור ליבוביץ, מומחית לחינוך חזותי ובינה מלאכותית בחינוך. הדוקטורט שלי עוסק בהדרכה בתחומי הוויזואליה, ובשלושת העשורים האחרונים חקרתי והובלתי יישום של ייצוגים חזותיים, אינפוגרפיקה וחשיבה יצירתית במערכות חינוך. אני מלווה מורות, מדריכות וצוותי חינוך בפיתוח הוראה מבוססת אינפוגרפיקה וכלי AI, ומשלבת בין מחקר אקדמי מעמיק לבין עבודה מעשית בכיתות.

שאלה 10: איך אפשר להמשיך ללמוד ממך על אינפוגרפיקה עם AI ובינה מלאכותית בחינוך? באתר שלי תמצאו בלוג עשיר עם מאות פוסטים, פודקאסטים, סרטוני הדגמה בערוץ היו טיוב שלי פתוחים לכל, ספר ״דור ה-AI חינוך ילדים לעולם של בינה מלאכותית״ לרכישה מידית (ניתן גם להזמין לקבוצה בהנחה) וקורסים מקוונים על אינפוגרפיקה, חינוך חזותי ובינה מלאכותית בכיתה.

אני מציעה סדנאות, הרצאות וליווי לצוותי חינוך, וגם מיני-קורסים דיגיטליים בקצב אישי למורות ולמורים שרוצים לבנות שיעורים יצירתיים וביקורתיים בעזרת AI.

אפשר להירשם לניוזלטר לקבלת עדכונים, רעיונות לפעילויות ותכנים חדשים.