לאור כל מה שאני קוראת במדיה וברשתות מתחזקת אצלי ההכרה שאנחנו חוזים בפועל בשקיעתו של בית הספר כפי שהכרנו.
צמיחת ההתארגנות החדשה (האם נקרא למוסד החינוכי הזה בשם אחר? אני מציעה "בית-ספר חכם") עוד לא ממש מתרחשת, אבל יש סנוניות. אנסה למנות כמה מהן, בוודאי לא אוכל לכלול את כולן.
ריבוי עזיבות והעדרויות של אנשי ונשות חינוך השנה.
אלימות בתדירות הולכת וגדלה בין כותלי בית-הספר ובקרב ילדים ומתבגרים בכלל. אלימות זו מתקיימת בשיח, באופן פיסי וגם במרחב הוירטואלי.
עלייתן של אלטרנטיבות בחינוך כגון: בי"ס אנתרופוסופי, בי"ס דמוקרטי, חינוך יער ועוד
הכרה בחשיבות הבית כמחנך הראשון ושיח חיובי אודות Home Schooling אשר עד לפי קורונה נחשב פחות בעיני רבים
מחסור הולך וגובר באנשי חינוך. לא רק מורות לאנגלית אלא גם פסיכולוגים חינוכיים ועוד
שיח על למידה רגשית חברתית לפני שיח על ידע ומיומנויות
ניסיון אמיץ לחבר את ההורים למערכת החינוך בדרכים חדשות למען הילדים, והגברת המעורבות והאכפתיות של הורים למה שמתרחש בבית-הספר
אז איך אני "קוראת" את כל אלה כסנוניות להגדרה מחודשת של בית-הספר ולא כמגמות שמציעות שינויים קלים יותר? למה צריך שינוי מקיף יותר? ולמה כעת דווקא?
זה פשוט- מכיוון שכל שבע הסנוניות הנ"ל (יחד עם עשרות רמזים ומגמות נוספות במרחב החינוך) לא נמצאות בחלל ריק.
ההקשר הרחב הוא זה שמנבא את סיומה של תקופה אחת ותחילתה של תקופה שניה.
במבט רחב על החברה האנושית, על מגמות פוליטיות, דמוגרפיות, כלכליות, אקולוגיות וחברתיות אנו נמצאים בעיצומו של שינוי מאוד גדול בתולדות האנושות. חשבו על משבר האקלים כמטאפורה ולא רק כאיום קונקרטי.
תפיסות רבות לגבי יציבות העתיד שלנו ושל ילדינו משתנות, גם אם אנחנו עדיין בשלב ההכחשה.
אולם, שינויים בסדר גודל כזה הם סיבה להתכנס אל המוכר. זו תגובה אנושית. אנו רואים את המגמה הזו כרגע בכל בתי-הספר וגם במקומות אחרים של חיינו. נשים וגברים מצוינים בבתי-הספר הנושאים בתפקידים שונים, מתרכזים ב"כאן ועכשיו" כמעט באופן השרדותי ומנסים לייצר סביבה בטוחה עבור הילדים. כל חיזוק חיובי שניתן להם חשוב. אבל, צמיחה אל השלב הבא מחייבת אותנו לשאת מבט אל העתיד ולתכנן אותו.
קודם כל, חשוב לדעת שלא כל שינוי הוא לרעה. לפחות זו המנטרה שמובילה אותי בחיים.
אז, ביחד, ניקח נשימה עמוקה. לא להמשיך לקרוא.... קחו נשימה אחת עמוקה. הכניסו הרבה אויר פנימה, והוציאו את האויר לאט, ספרו עד חמש. שוב הכניסו אויר... ושוב הוציאו לאט, ספרו עד חמש.
כדי לבנות תפיסה חדשה לגבי המקום בו נפגשים אנשים למטרות שונות (כרגע קוראים לזה בית-ספר. אני מציעה את המונח "בית ספר חכם") נצטרך לענות על ארבע שאלות העוסקות בגודל, ערך, צורה וכלים:
ברור ש"בית הספר החכם" יכלול אנשים- מבוגרים וצעירים...
1. גודל- מה קבוצת האנשים הקטנה ביותר שנדרשת להמצאת המקום החדש? (ילד ומבוגר? קבוצה של 20 ילדים ומבוגר? יחס גבוה או נמוך יותר בין ילדים ומבוגרים?)
בפוסט על בית-ספר כפרקטל אני מפרקת ומרכיבה 'בית-ספר' מהיחידה הקטנה ביותר שלו
מגמישה את המבנים החברתיים, הפדגוגיים והפיסיים שלו באופן המאפשר להרכיבו מחדש.
2. ערך- מהן הפונקציות שימלא המקום החדש? ומה הערך שלהן בעיני קהלי היעד (ילדים, מבוגרים, בני-נוער)?
הפוסט איך לאפשר לתלמידים ללמוד עם הגוף והמוח החברתי שלהם? באמצעות פדגוגיה מתבוננת מאפשר להעמיק באפשרויות לערכים חדשים שיקבלו המשתתפים בעידן הנוכחי- להעמיק את היכולות הפסיכו-רגשיות שלהם והבין-אישיות באמצעות פרקטיקות מעשיות שנחקרו ונבדקו במשך דורות והצמיחו אנשים מאושרים ובריאים.
3. צורה- באילו אופנים המרחבים הפיסיים ישקפו את המהות הנבחרת למקום שנמציא?
החיבור בין הנראות והתפקוד של החפצים והמרחבים לבין הפעולות שיתרחשו בתוכם חשוב ליצירת מקום שימשוך אליו משתתפים ויעזור להם להתפתח.
הפוסט "משקפות" לתכנון מרחב הלמידה העתידי- חומר למחשבה מאפשר בחינת סל השיקולים הדרוש לתכון הממשקים הנכונים בין המרחב לפעולות המתרחשות בתוכו ומרמז לכיוון בניית המקום החדש בצורה מותאמת.
4. כלים - אילו כלים חדשים עומדים לרשות המתכננים היום של המקום הייעודי?
האם הם יישענו על טכנולוגיות קיימות או חדשות?
הפוסט איך לשלב את הטכנולוגיה בצורה נכונה בכיתה שלכם? מציע לבחון טכנולוגיות חדשות כדי להעצים את האפשרויות ולהפוך את הלמידה לרלוונטית לילדים ולבני-הנוער.
הפוסט למידה שיתופית זה הכי טבעי לנו מאפשר חשיבה על בית-ספר בענן (כן, מבוסס על הרצאתו של סוגאטה מיטרה), והפוסט בינה מלאכותית, חינוך והכיתה הדיגיטלית לוקח אותנו לעתיד.
המונח "בית ספר חכם" מתייחס למקום בו יתכנסו בעתיד הקרוב מבוגרים וילדים על-מנת לקיים פעילות חברתית שיש לה משמעות עבור כל אחד ואחד מהמשתתפים. המקום הזה יעצים אותם כבני אדם ויתייחס להבדלים ביניהם כיתרון. ההתארגנות שלו תבוא מתוך ההיגיון הפנימי של המשתתפים, תכונותיהם והדברים החשובים להם. כשההוגנות, השיוויון והתפיסה של חשוב של כל אחד ואחת מהם כחלק מהקבוצה מהווים מפתח להצלחה של כולם. אם למדנו משהו מתקופת הקורונה זה שהאנושיות שלנו היא מפתח להצלחה אישית ואנושית.
אני משתמשת במונח "בית-ספר חכם" כפראפראזה ל"עיר חכמה" - המשויך ליכולת לאגום את כל המידע של העיר בעזרת בינה מלאכותית לטובת הייעול של האוק-סיסטם שנקרא "עיר". באותה דרך, אני תופסת את בית-הספר כמערכת כולל של תפקודים ואנשים בגילאים שונים המתייחסם זה לזה בצורות רבות ומכוונת ליעילות שתבטא את האנושיות של הפעולות הללו (במקום את המכניות שלהן). אני חושבת שלעבור ממכניות לאנשויות מצריך תפיסות חדשות לגמרי על הפעילות שנקראת למידה וחינוך.
אני רואה את הכתיבה כאן כהזמנה לשיח.
הנושא בוודאי מעניין אותך אם קראת עד כאן.
אז נשאר רק פרט אחד קטן...
אנא הרשמו לאתר - Log In באתר כדי להתחיל לכתוב כאן תגובות לפוסט ולסמן 'אהבתי'.
כמובן שיש גם פורום לחברים (ואפליקציה) ואתם מוזמנים ומוזמנות להשתתף בשיח בנושא של הפוסט הזה- סופו של בית-הספר כפי שאנחנו מכירים.
בנוסף, זכרו שניתן להזמין הרצאה מעוררת השראה כאן.
בהצלחה מורי המאה ה-21.