הסיפור החדש של טכנולוגיות בחינוך- האומניברס

עודכן: 28 בספט׳

דמיינו קהילה של הורים, תלמידים ואנשי חינוך שבונים ביחד מקום המיועד למפגשים חברתיים, חקר, סיורים ולמידה בכל התחומים המעניינים אותם (בכוונה לא נתתי לזה את השם בית-ספר). המקום נמצא בתוך מציאות מדומה (מטאוורס) ובה כל אחת ואחד מהמשתתפים מקבל כלים, ידע ואפשרות לשתף, לייצר ולעצב את המציאות בהתאם לגישתם, מטרותיהם ויכולותיהם המגוונות.

אל המרחב הזה ניתן לגשת באמצעות אמצעי קצה כגון משקפיים מיוחדים (הם צפויים להיות הרבה פחות מסורבלים מהקיים היום), משולבים באמצעי שמע וחישה כמו כפפות ועוד.



משקפי VR

לא תאמינו, אבל הטכנולוגיה לבנייה משותפת של מקומות במרחב המציאות המדומה כבר מבשילה היום (וטרם נכנסה לחינוך, אולי למעט מרחבי מיינקראפט מסוימים). הטכנולוגיה החדשנית נקראת אומניברס, של חברת אנבידיה (עוד בכתבה של אנשים ומחשבים 9.11.21). היא תאפשר לכל אחד לבנות את האווטאר שלו (ואפילו מאה כאלה הדומים לו), לעצב מציאות וירטואלית בכלים נוחים ולשהות (ללמוד?) יחד עם שותפים במרחב שלאו דווקא מיישם את חוקי הפיסיקה המוכרים לנו (כבר בא לכם ליצור משהו, נכון?). החזון של מייסד החברה ג'נסאן הואנג, כפי שהופיע בכתבה של "הארץ" מאת שגיא חמץ לפני שבועות ספורים, הוא לספק פרוטוקול אחיד שיאפשר לנוע ממטאוורס אחד לאחר כפי שהיום אנחנו גולשים בין אתרי אינטרנט. זאת במקום המצב כיום, בו כל חברה שמייצרת מרחב כזה משתמשת בפרוטוקול שונה, באופן שאינו מאפשר חיבור ביניהם. כלומר, האינטרנט שאתם מכירים, במקום בדו-ממד, יהיה בתלת ממד. כן. מה שקראתם. גם אני לא דמיינתי כילדה אינטרנט, סמארטפונים וסרטונים בטיקטוק. אבל הם חלק מהמציאות של כל ילד.ה היום.


ועכשיו, כמחנכים ומחנכות בעתיד הקרוב (5-10 שנים), באיזה אופן, לדעתכם, ניתן לשלב תפיסות חינוכיות ערכיות וגישות למידה חדשניות באפשרות החדשה שמזמן האומניברס?

זה הזמן לתת תקציר לפרקים הקודמים... גישות חדשניות ללמידה מציעות לנו מגוון מרשים ומעוררות שיח בקהילות א.נשי חינוך שכבר הבינו שהגישות המסורתיות אינן מתאימות לדור הלומדים, למציאות בה אנו חיים ולציפיות של קהילות ההורים ממערכת החינוך. אמנה כמה מהן רק לשם הדוגמה-


פדגוגיה מתבוננת, חינוך יער והאטה בלמידה הן שלוש גישות המייצגות את הצורך של האדם להתבונן פנימה, להכיר את מגוון היכולות שלו, לפעול בתוך קהילה חברתית אוהדת ובסביבה טבעית, תומכת ומצמיחה כדי למצוא הנעה ומשמעות בפעולותיו (לא רק בלמידה אלא בהיבטים רבים נוספים). הגישות הללו מבוססות על תמיכה בשלומות (Well Being) של הלומדים ואנשי החינוך עוד לפני שמצפים שתתקיים כל למידה.

גישת עיצוב אוניברסלי ללמידה (UDL) מכוונת להצלחת כלל הלומדים באמצעות עיצוב שיוויוני של סביבת הלמידה. הגישה תופסת את הלומד.ת- כמומחה בלמידתו.ה, ואת המורה כבעל.ת מקצוע שמייצרת תנאים מיטביים להצלחת כל הלומדים בכיתה. העיקרון המוביל בגישה הוא מתן בחירה חופשית בנושאי הלמידה ובדרכי הלמידה באמצעות הנגשת "בופה" של תכנים מגוונים ודרכים שונות ללמידתם (לרבות דרכים המשלבות טכנולוגיה).


שילוב סביבות מטאוורס, מציאות רבודה וגם רובוטים חברתיים כעוזרי הוראה מציעות לחבר את הלומדים ומוסדות החינוך לקדמה הטכנולוגית (עזרים טכנולוגיים למורה בכיתה, סביבות למידה דיגיטליות, כלי בינה מלאכותית). עתידנים החוזים את ההתפתחויות הבאות במציאות חיינו מתריעים על הכניסה המאסיבית של מגוון טכנולוגיות לכיתות ומציעים לנו לעסוק כעת בשאלות שהן מעוררות כדי לגבש עמדות ערכיות ביחס אליהן כאנשי חינוך.


לכאורה, קיימת סתירה או מתח בין הגישות הראשונות שהזכרתי לבין העזרים הטכנולוגיים, הסביבות הדיגיטליות והרובוטים. היו מקרים בהם התעוררו בחדרי המורים קונפליקטים סביב הנחות מוקדמות אשר הציבו את א.נשי החינוך משני צדי המתרס- המצדדים בשימוש בטכנולוגיה במערכת החינוך, לעומת המתנגדים (תכף חוזרים לאומניברס, אל דאגה).


בתור אשת חינוך שמקדמת שילוב טכנולוגיות בלמידה כמעט עשור שלם, אני חייבת לציין שיש לי אמפתיה למתנגדים. רק מתוך הקשבה אמפתית אני מקווה לבסס מספיק ידע בתוך השיח שיאפשר לא.נשי החינוך לקפוץ למים להתנסות ראשונית בחידושים שהמציאות שמחוץ לבתי-הספר מציעה. לרוב, הטכנולוגיות מסייעות לפתור בעיות שמציקות לכל מורה או מנהלת ביום-יום. הקושי בתיווך הוא למסגר את הסיפור באופן שידבר את השפה של החינוך במקום את השפה של טכנולוגיה.

אני טוענת שעצם כניסת הטכנולוגיות למערכות החינוך מייצרת סיפור אחר, חדש שנותן מענה לשאלות: מהו חינוך בתוך המציאות הרווחת כיום? מהי למידה עבור הדור הזה?

לפני שאמשיך את הסיפור על האומניברס בחינוך, אני מבקשת להזכיר שני הוגים חשובים עליהם אשען-

פאולו פריירה (1997-1921) ביקר את צורת המשטר בו פעל כמחנך וטבע את המושגים "פדגוגיה של שחרור" ו"פדגוגיה ביקורתית". פריירה טען שקיום שיח (דיאלוג) שוויוני בין מחנך לחניך מייצר מרחב בו מתקיימים תנאים ללמידה. המטרות הופכות למשותפות ומתקיימים דיונים ביחס לדרכי הלמידה, כשהתלמידים הם שותפים מלאים. לדעתי, כל הגישות שהוזכרו בתחילת הפוסט, כולל השילוב של טכנולוגיה בכיתות, יכולות להיות מבוססות על תפיסת הלומד כשותף משמעותי במעשה החינוכי ולא כאובייקט שיש להפעיל כדי להשיג תוצאה מסוימת (למידה/ חינוך). כמו-כן, חינוך במובן הביקורתי מציע למחנכים כלים לפעולה בחברה רב-תרבותית ואף גלובלית וערך שהם יכולים להתחבר אליו באופן אישי-מוסרי.


מרשל מקלוהן (1911-1980) טבע את המושגים "המדיום הוא מסר" ו"הכפר הגלובלי" וטען שבני דורו אינם מבקרים מספיק את המידע המוצג להם דרך כלים (מדיומים) של התרבות בת זמנו (טלויזיה, רדיו, קולנוע). לדעתי, כיום המצב חמור עשרות מונים משום הקלות הרבה בה ניתן לזייף, להטות ולשנות עובדות במדיומים הדיגיטליים החדשים. כמו-כן, קל יותר היום להציג "עובדות חליפיות" ולהציף בהן את הרשתות החברתיות, לשנות את השיח ולפגוע בדמוקרטיות מסביב לעולם.

והנה המשך הסיפור מגיע- שילוב הטכנולוגיה (מסוג אומניברס) בחינוך ובלמידה עשוי להתקיים בשלושה מעגלים:

האישי, הקהילתי והגלובלי


האישי: בניית אוואטר היא הזדמנות יקרת ערך לילדים, מחנכים והורים לשתף בסוגיות של זהות או ריבוי פנים של הזהות האישית, בהתאמה לגיל הילד.ה. מכיוון שהמציאות תכתיב עיסוק בנושא בניית האוואטר, ויהיו לכל בחירה השלכות רחבות על המציאות בה יפעלו הילדים כבני נוער ובוגרים, הקהילה צריכה לגבש באופן משותף כללים וערכים שיספקו עוגני מציאות לפעולת עיצוב חשובה זו. אטריבוטים (סמלים) שהילד יבחר להוסיף לאוואטר שלו והאופן בו הוא יבטא השתייכות לקבוצה חברתית צריכים לעמוד במרכז השיח ולקדם בחירות מושכלות כבר בגיל הצעיר.


הקהילתי: מכיוון שבניית עולם חדש, המתאים לגישות ולתפיסות הערכיות שלהקהילה עשוי להיות מצע לעימותים או לגילויים של אחדות, חשוב להקדיש זמן לבניית כללים כמסגרת חברתית עם ערכים משותפים וביטוי הולם שלהם בעיצוב המרחב הוירטואלי. חשוב להתעקש על בנייה של המרחב תוך שיתוף מגוון הקולות והצבעים, המרקמים והחלומות של כל חברי הקהילה, ולאפשר שינוי מתמיד על-פי המסקנות מהפעולות שמתרחשות בה על ציר הזמן.


הגלובלי: התנועה מתוך המרחב הקהילתי למרחב הגלובלי חייבת להיות נתונה לפיקוח על-פי גיל התלמידים, משום הסכנות והאתגרים של יציאה לסביבה שאינה מוגנת. לכן, היבטים של זהירות, שמירה על פרטיות ואבטחת מידע חייבים להיות בתוך השיח כבר ברגע הראשון של חשיפה לאומניברס. לצד זה, האפשרויות ללמוד מסיורים בעולם, ממגוון מקורות למידה ומדמויות מעוררות השראה, בליווי מאורגן של דמות מחנך עשויה לייצר מרחבי למידה וסקרנות שעולים על כל דמיון.


אם מתאים לכן.ם אשמח לקרוא תגובות והצעות לפעילויות עתידיות באומניברס, צרכים ואתגרים, רעיונות יצירתיים או חששות.


בהצלחה מורי המאה ה-21,


אשמח מאוד אם תרשמו לאתר לקבלת הודעות וכן בצעו הרשמה לחברות Log In באתר כדי להיות מנויים לאתר ולהשתתף בשיח בנושאים שעולים כאן. בנוסף, זכרו שניתן להזמין הרצאה מעוררת השראה כאן.







398 צפיות2 תגובות