לעורר סקרנות באמצעות עיצוב נכון של סביבת למידה פיסית ודיגיטלית

עודכן ב: אפר 4




לאחרונה למדתי על נושא מרתק מד"ר גורן גורדון מאוניברסיטת תל-אביב- החוקר... ובכן... סקרנות! כן, סקרנות. נשמע לכן לכם טריוויאלי? אנחנו יודעים על זה הרבה? ובכן, מסתבר שזה נושא חם במחקר היום. דווקא כי אנחנו יודעים על הנושא כל-כך מעט.


לדבריו, למרות מה שחושבים על בית-הספר, והרצאתו המרשימה של סר קן רובינסון,

"בתי- הספר הורסים את היצירתיות" אין אף מחקר אמפירי שקובע שבי"הס הורס את הסקרנות.


לדברי ד"ר גורדון, חסרים גם מחקרים שמודדים את הסקרנות, וכאן הוא ועמיתיו נכנסו לתמונה.

עם... תחזיקו חזק... רובוטים חברתיים. ממש פה בישראל, קיימת מעבדת סקרנות.

מעבדת הסקרנות באוניברסיטת ת"א נמצאת בפקולטה להנדסה, היא מסתמכת על מודלים מתמטיים לניבוי, והיא משתמשת ברובוטים חברתיים.

אלו רובוטים (שמאוד קל לחבב) עם הבעה ממש אנושית של מחוות גוף.

על-ידי הפעלת "לולאת סקרנות" מתמטית בה הרובוט לומד בעצמו על העולם סביבו,

החוקרים במעבדה מבצעים ניסויים עם משתתפים בגיל צעיר כדי לבחון עד כמה הרובוט יכול להוות מורה בהתאמה אישית לילדים.


כל מה שאנחנו יודעים על הפרסונליזציה בלמידה עד השנים האחרונות מתמקד בתוכנות משחק ש"לומדות" את התלמידים, ומגישות להם תרגילים ברמה המותאמת להם (לא קל מדי ולא קשה מדי) כך שהילדים מתקדמים בקצב המתאם להם- ומפתחים מיומנויות וידע.


חשבו על מצב בו בכיתה בכל בית-ספר יהיו גם רובוטים וגם מורות באופן משולב, ותלמידים יוכלו ללמוד לבד או בקבוצה עם הרובוט.


ובכן, למה הרובוט הזה מקדם סקרנות?

ומה צריך בכלל כדי לקדם סקרנות?

ומהי בכלל סקרנות?


לפי ד"ר גורדון, סקרנות היא רצון פנימי ללמוד כמה שיותר וההתנהגות הנלווית לכך (מהמצגת בסרטון).

כמחנכים ומחנכות, אנחנו יודעים שסקרנות מסייעת לתהליכי למידה ושהיכולת שלנו לעורר סקרנות לכל דבר שנרצה ללמד מוגבלת.


מה שלמדתי מגורן גורדון הוא שסקרנות היא מדבקת.

תחשבו על זה רגע- סקרנות מדבקת.

כלומר, אם את או אתה נמצאים עם אנשים סקרנים מאוד, אתם נוטים להיות יותר סקרנים.

עוד למדתי מגורן והרובוטים המקסימים שלו שמורה צריך ואמור להיות סקרן לגבי התלמידים שלו.

ואני חושבת על הסיטואציות בהן גיליתי סקרנות כלפי התלמידים שלי.

בטח גם לכן יש את הזיכרון הזה, מניסיונכן. נסו להיזכר מה היתה התגובה של התלמיד/ה, איך זה השפיע על האינטראקציה ביניכם ומה היה ההקשר?


אני יכולה להרהר במקרים בהם הייתי סקרנית גם לגבי מודרכות שלי (אני מדריכה מורים ומורות כמעט 2 עשורים), וגם במקרים הללו אני חושבת שהסקרנות שלי ובמיוחד ההקשבה שלי השפיעה לטובה על הנכונות שלהם ללמוד, ואני גם יודעת שבאותן סיטואציות למדתי על בני השיח שלי הרבה דברים מעניינים שסייעו בהמשך לכל מה שעשינו יחד (בנינו סביבות למידה, היצגים חזותיים, מערכי שיעור ועוד).


בהנחה שמחר בבוקר עדיין לא יהיו לנו בכל כיתה 5-6 רובוטים שיסייעו לנו לקדם סקרנות וליישם פרסונליזציה באופן מיטבי כמו שמציג ד"ר גורן גורדון בחזון שלו,

אני חייבת לשאול איך ממש כרגע ניתן לייצר סביבות למידה שמעודדות סקרנות? סביבות שמעודדות תהליך למידה עשיר ועמוק ולא רק כזה שמחפש תשובה נכונה אחת לשאלה סגורה (בטח נזכרתם ב'מבחן האמריקאי' הנפוץ כל כך)


ממחקר אחר שערכו ד"ר גורן גורדון ועמיתיו במעבדת הסקרנות על קבוצת נוער שוחר מדע באוני' ת"א, הם גילו שהילדים הסקרנים:
שואלים הרבה שאלות ספציפיות, שאלות שמובילות לשאלות נוספות (יש הקוראים לזה שאלה פורייה), או שאלות שיש להן המון תשובות.

ומתי הסקרנות אינה מתעוררת? איזה סביבה מדכאת את הסקרנות?


סביבה שמעוררת חרדה ופחד מכישלון.

או סביבה שמגבילה את זמן הלמידה באופן שרירותי (צלצולים במהלך היום לצורך החלפה שרירותית של מקצועות וכו'). בהקשר הנתק שיוצרת הקטיעה של הלמידה אני ממליצה על הרחבת הקריאה בנושא למידה מתנועת החיים מאת ד"ר אורית פרנפס.


מהם 7 העקרונות לבניית סביבה שמתגמלת סקרנות?

(ד"ר גורן מדבר על איזור תגמול במוח בדומה לתגובה לאכילת שוקולד)

  1. מציגה בעיות לא פתורות

  2. מפתה ומזמינה להיכנס ולחקור

  3. אינה מספקת תשובות

  4. לא מגישה עזרה לפני שהלומד מבקש אותה (מחכה להזמנה להתערבות)

  5. לא מוגבלת בזמן

  6. מסתקרנת לגבי התלמידים עצמם

  7. אינטימית ובנויה לפי מידות הלומד ואפיוניו

הסביבה היא גם המקום, גם האנשים וההתנהגות שלהם, היא גם המורה וגם יתר התלמידים בקבוצה, היא הצבעים, התאורה, החומריות, הקולות, הזמן והריחות.


הטענה של סר קן רובינסון שבית-הספר אינו מעודד יצירתיות, לדעתי, מכוונת לשיטה המארגנת את בתי-הספר: הפרדת תלמידים לקבוצות רק על-פי תאריך הלידה שלהם, צלצולים הקוטעים את רצף הלמידה וחלוקה שרירותית של חומר הלימוד לפי נושאים שאין ביניהם קשר והנלמדים מחוץ להקשר-

כך יוצרים סביבה שלא יכולה לקדם יצירתיות או סקרנות- בלי קשר לאיכות המורים בכלל.

בכלל, אני רואה את היצירתיות המתפרצת של מורים מאז פרוץ משבר הקורונה, את המסירות, הגמישות והנכונות ללמוד שיטות הוראה חדשות וזה מבסס אצלי את התחושה שמה שצריך להשתנות הוא השיטה.


קיימות הרבה דוגמאות לסידור מחדש של תכנית הלימודים, של יישום ערכים של הוגנות, שותפות, שוויון הזדמנויות ולמידה מתוך סקרנות ועניין של התלמידים והמורים גם יחד.


אציין מספר דוגמאות:

רשת בתי-הספר ברגיו אמיליה

בית הספר האקולוגי בבאלי

גישת הייטק היי (במקור מסן דייגו) המיושמת ברשת עמל ובחולון


בגני הילדים עידוד לסקרנות הוא פעולה שמתקיימת בשגרה,

אומרים שהרבה יותר נפוצה בהשוואה לבתי-הספר...

נטע פרי היא מרצה ומדריכה פדגוגית במכללת לוינסקי לחינוך; חברת צוות מרכז דע-גן; דוקטורנטית במגמה להוראת המדעים, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן.

עבודה שכתבה יחד עם שותפתה רונית פרידמן והמנחה שלה- אורנית ספקטור-לוי, מציגה את הפוטנציאל האדיר של סביבות הלמידה לעודד סקרנות. התיאוריה שעומדת בבסיס העבודה נקראת "תיאוריית ההזמנה לפעולה". מסקרן מאוד.. לא?

לקריאה בעבודה שלהן לחצו כאן. אני למדתי מהעבודה הזו על סביבת הגן שמספיק להפוך "תצוגה" ל"מרחב המזמין לפעולה עם חברים" באמצעים מאוד פשוטים כדי לקדם מיומנויות חקר. וגם הופתעתי לגלות שמיומנויות אלה מקודמות ללא תיווך נוסף של הגננת. הזכיר לי מאוד את ה"חור בקיר" של פרופ' סוגאטה מיטרה. ומה זה הזכיר לכם?


רוצים ללמוד עוד וגם לשתף את התלמידים?

באקדמיה ברשת הקליטו שידור עם ד"ר גורן גורדון-




אני מקווה שמשבר הקורונה יביא יותר בתי-ספר לאימוץ גישות המעודדות סקרנות, יצירתיות ואהבת הלמידה.

אני לא מכירה אף ילד שלא רוצה ללמוד. ואתם?

אשמח לקרוא - מה דעתכם?

הרשמו לפורום האתר עכשיו והצטרפו אלי לדיון מעורר חשיבה.

בהצלחה מורי המאה ה-21.