למה בחרתי בעיצוב אוניברסלי של הלמידה כמסגרת מרכזית לקידום שוויון בחינוך?

עודכן: 11 בדצמ׳ 2021

אל הגישה המעצימה UDL -Universal Design for Learning -עיצוב אוניברסלי ללמידה- התוודעתי לפני כשנה.

את הפוסט הראשון המתייחס אליה תוכלו לקרוא כאן.

אהבתי במיוחד שהיא מציעה לנו

לא "לתקן" את המורה

לא "לתקן" את התלמיד/ה

כן לערוך באופן אחר את הסביבה בה מתרחשת הלמידה.


לגישת ה-UDL יש שלושה עקרונות מעשיים שניתן לאמץ מיד לכיתה מחר בבוקר. הפוסט הזה יתמקד בעיקרון הראשון:

א. התלמידים צריכים להיות מעורבים בתהליך הלמידה Engagement


Multiple Means of Engagement in Universal Design for Learning
דרכים להפוך את התלמידים למעורבים בלמידה

על מנת לקדם את מעורבות התלמידים ולענות על השאלה- מדוע ללמוד זאת?


אנחנו צריכים לספק גישה Access

לגיוס העניין של הלומדים.

נעשה זאת באמצעות שלוש הדרכים הבאות:

  1. נרחיב את אפשרויות הבחירה שניתן ללומדים ונקדם את האוטונומיה של הלומדים.

  2. נדגיש את הרלוונטיות, הערך עבור הלומדים עצמם והאותנטיות של תכני הלמידה שנכין.

  3. נצמצם סיכונים והסחות דעת בתכני הלמידה.

אנחנו צריכים לבנות סביבות למידה מקדמות מעורבות בלמידה לאורך זמן, אשר הן גם מתגמלות על השקעת מאמץ בלמידה. מוצע לעשות זאת בארבע הדרכים הבאות:

  1. הציגו מטרות למידה ברורות ומדויקות לכל פריט למידה. אין לחבר בין הדרכים להשגת המטרות הללו לבין הגדרתן על מנת לא לקבע את הלומדים ולהציע להם לפתח דרכים מגוונות להשיג מטרות אלה. היו צנועים. אל תניחו שאתם יודעים כיצד ללמוד אלא אפשרו מגוון דרכים למגוון הלומדים בכיתה והיו סבלניים לתהליך הפיתוח שלהן.

  2. גוונו את הדרישות ומקורות הלמידה כדי להגיע להיצע אתגרים אופטימלי. ככל שהמגוון יגדל בכיתתכם, תערבו יותר לומדים ותהפכו אותם לסקרנים ושותפים בסביבת הלמידה שתעצבו. לדוגמה- לומדים נדרשים להכיר מושגים בתחום הדעת, להשתמש בהם באופן מושכל בתוך הקשרים חדשים ולפתור באמצעות הידע החדש בעיות לא מוכרות. נסו לגוון את מקורות הלמידה (סרטונים, סוגי טקסטים שונים, קריקטורות, מפות חשיבה, סימולציות, הצגה, דגמים, סיורים וירטואליים). באילו דרכים אתם מבקשים מהלומדים ללמוד מהמקורות הלוו? מהן משימות הלמידה שתתנו להם? האם הן כוללות הקלטה קולית? בניית מצגת חדשה? כתיבת בלוג? הקמת תערוכה פיסית או וירטואלית? קרוב לוודאי שתוכלו לשלב משימות כאלה בתחום הלמידה שלכם כבר כעת. מובטחת לכן הצלחה רבה בהגדלת המעורבות של התלמידים בכיתה כבר מחר בבוקר.

  3. בנו את הסביבה הלימודית כך שתכלול אפשרויות רבות לשיתופי פעולה בין הלומדים, נסו לקיים קהילה לומדת בכיתתכם, צרו אווירה של שותפות עם התלמידים ולא "מעליהם". מוצע להיעזר בפוסטים קודמים לעיצוב מרחבי למידה מעודדי שיתופיות.

  4. העצימו את האפשרויות של הלומדים לקבלת משוב. הקפידו לתת משוב על השגת המטרה שהוגדרה היטב מראש ולא על הדרך להשגתה. הכירו במאמץ של הלומד בהשגת המטרות. תנו ללומד את המשוב באופן הקרוב ביותר לזמן ביצוע המטלות. העריכו גם את התפתחות יכולתו לנהל את אסטרטגיות הלמידה שלו ולפתח אסטרטגיות חדשות. שקפו ללומדים את השגת המטרות באופן חזותי- הצגה חזותית של התקדמות הלומדים מקדמת את המוטיבציה שלהם להשתפר ולהצליח.


מהי הגישה הזו ומה היא לא?

עיצוב אוניברסלי ללמידה היא עדשה להתבוננות על המעשה החינוכי ולא רשימת סימון.

היא מרתון ולא ספרינט, זהו מסע ולא מטרה או יעד שיש להשיגו,

והיא אמצעי שיש לו סטנדרטים אבל אינו מייצר סטנדרטים למדידת המורה או הלומדים.

להעמקה- קראו בספר שהוציאה אוניברסיטת קליפורניה.


גישת "עיצוב אוניברסלי ללמידה" UDL היא מסגרת לשיפור ובנייה של אירועי למידה והוראה מיטביים עבור כלל האנשים, המבוססת על מה שידוע במחקר על האופן שבו אנשים לומדים בתוך הקשר חברתי.

על-פי כל המחקרים האחרונים על מוח ולמידה, תהליכי למידה משתפים 3 רשתות נוירולוגיות: רשת רגשית, רשת עיבוד מידע ורשת של חשיבה אסטרטגית.

הראשונה- עוסקת בשאלה "מדוע ללמוד"?

השנייה- עוסקת בשאלה "מה ללמוד"?

והשלישית- עוסקת בשאלה "איך ללמוד"?

כל שיעור בכל מקצוע צריך לספק מענה לשלוש השאלות הללו על-מנת שלמידה משמעותית תתרחש.

קיימים מספר מיתוסים מוטעים ביחס לגישת עיצוב אוניברסלי ללמידה.

  1. "זו בסך הכל הוראה טובה" אבל.. הוראה טובה היא סובייקטיבית. עיצוב אוניברסלי ללמידה היא גישה מבוססת מחקר בתחומי הנוירולוגיה והפסיכולוגיה של הלמידה, לכן אינה סובייקטיבית.

  2. "המורה צריכ/ה לייצר שיעור פרטני לכל תלמיד/ה" אבל...תמיכה במספר תלמידים בו-זמנית באופן המיישם את העקרונות של הגישה נותן מענה לכלל התלמידים. וגם- התלמידים זקוקים להזדמנויות לרפלקציה ולחשיבה אסטרטגית. אם הם מקבלים סביבת למידה גמישה הם מסוגלים להתאים את הלמידה לעצמם ולכישוריהם הייחודיים. המטאפורה בהקשר הזה מתייחסת לצורך לערוך שולחן חג ובו 30 מנות ייחודיות ל-30 סועדים, או- להקים בופה המאפשר לכל אדם להרכיב לעצמו את המנה המיוחדת שלו. קאת'י נובק מאוניברסיטת קליפורניה טוענת, שבדרך זו נרוויח תלמידים המסוגלים להחליט עבור עצמם מה עובד עבורם.

אנשים מכינים לעצמם מנה לפי העדפותיהם
במטאפורה של סביבת למידה כבופה- קל להתאים לכל לומד/ת את המנה המתאימה מתוך המגוון

3. "אני כבר עושה את כל זה" אבל... יתכן שאת/ה כבר מיישמ/ת אסטרטגיה שהיא בהלימה לגישת העיצוב האוניברסלי ללמידה, אולם יישום מלא של הגישה מצריך המשכיות, התמדה ולמידה מתמדת בתוך ההקשר בו הלמידה מתרחשת. לדוגמה- אכילת פסטה טבעונית לא הופכת אותך אוטומטית לטבעוני/ת, משום שלהיות טבעוני משמעו להחזיק באידיאולוגיה מסוימת על התזונה האנושית.

4. "לתלמידים יש קשיי למידה" "הם לא רוצים ללמוד" זו למעשה "אשמת התלמידים", לכן יש צורך ב"הוראה מתקנת" (לתקן את התלמידים).

אבל...תלמידם צריכים לקבל בעלות על הלמידה שלהם, ואנחנו צריכים לספק להם סביבת למידה ללא מחסומים או הטיות שיפריעו להם להשיג בעלות על למידתם. לדוגמה- התלמידים זקוקים להרבה תנועה פיסית במהלך היום. אם אנו יוצרים עבורם סביבה המקבעת אותם שעות רבות לכיסאותיהם בלי אפשרות לקום ללא קבלת רשות- אז זוהי סביבה המתוכננת באופן גרוע.

על דרכים לעצב סביבות למידה המבוססת על הגברת אפשרויות התנועה של תלמידים כדאי לקרוא בפוסטים הקודמים שלי - פדגוגיה מתבוננת (מיינפולנס ויוגה בכיתה), למידה משמעותית ותנועה (מרחבי למידה מעודדי תנועה במרחב), מדוע ילדים זזים באי נוחות בכסאותיהם? (גישה זוכת פרסים להרחבת אפשרויות הלמידה בטבע).


לאחר תיאור קצר של העיקרון הראשון -מעורבות לומדים,

אסכם בקצרה מדוע בחרתי בגישה כמובילה היום: מתוך כל הגישות המובילות היום בחינוך, גישת עיצוב אוניברסלי לחינוך מייצרת מסגרת מקיפה המתייחסת גם לעקרונות ה-SEL - היבטים רגשיים וחברתיים בלמידה, גם לצורך בשיפור ההוראה כך שתתאים למגוון הלומדים. בנוסף, הגישה מחזקת את מה שחשבנו תמיד- שעיצוב סביבה חינוכית היא מפתח ליצירת הקשרים חינוכיים מיטיבים שתורמים ל-Well Being של התלמידים, אבל היא מדגישה את חשיבות המסר שלא להשאיר אף ילד או ילדה מאחור. הגישה הזו גם מלמדת אותנו צניעות, כשהיא טוענת שאנחנו לא יכולים לדעת איך נכון עבור כל לומד ללמוד. לכן, מוצע לנו לגלות גמישות כדי לתת לכל אחד ואחת מהתלמידים בכיתה את ההזדמנות להתפתחות מעצימה בכיתה שלנו. אני חושבת שהחינוך אכן בעל השפעה מכריעה בעידן שלנו, במיוחד נוכח השינויים העצומים בתחומי החברה, הפוליטיקה, הכלכלה, הקיימות והסביבה.

אם מסתכלים על אפקט גרטה טונברג כמשל על הדור הנמצא בכיתות שלנו היום. זהו דור שחלה עליו החובה לתקן את העוולות והקלקולים שיצר הדור שלנו. אולם, יתכן שהחינוך שאנחנו נותנים לתלמידים היום דווקא לוקה בהכנת התלמידים להתמודד באופן אפקטיבי עם האתגרים שיצרנו עבורם. ואם כך, כולנו בבעיה. איך ימשיך העולם כפי שאנחנו מכירים אותו להתקיים עבור הדורות הבאים? כלומר, כל תלמיד בכיתה הוא בעל פוטנציאל לשנות ולהיטיב. אבל אם החינוך שאנחנו נותנים אינו כזה המאפשר השתתפות של כל התלמידים- אנחנו מפסידים- כחברה- בהיבט המקומי והעולמי.

אני מזמינה אתכן ואתכם להעמיק ולהכיר את הגישה באמצעות הקישורים כאן.

למתעניינים אני ממליצה לצפות בהרצאתה מעוררת ההשראה של קאת'י נובק על גישת ה-UDL.


בהצלחה מורי המאה ה-21,

אשמח מאוד אם תרשמו לאתר לקבלת הודעות וכן בצעו הרשמה לחברות Log In באתר כדי להיות מנויים לאתר ולהשתתף בשיח בנושאים שעולים כאן. בנוסף, זכרו שניתן להזמין הרצאה מעוררת השראה כאן.


655 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול