דמיינו תרחיש עתידי- בעוד עשר שנים ילדים לא יעברו מחדר לחדר במבנה הפיסי של בית-הספר. במקום זאת, הם יטיילו בין מרחבים וירטואליים שמשחזרים אירועי עבר ויפגשו שם דמויות היטוריות, ישוחחו עם דגים שמתגוררים בעומק האוקיאנוס כדי להבין את השינוי של מעלה אחת בחום מי הים, ויקפצו על קשת וירטואלית בענן בהפסקה הפעילה.
אחרי שדמיינתם, בואו נחזור לכאן ועכשיו.
קיימת הסכמה גורפת לגבי הצורך בקידום ערכים בחינוך. לפני הכל, חשוב לשאול- האם הכנסת טכנולוגיה של מציאות מדומה 'מטאוורס' לכיתות יכולה לקדם ערכים חשובים כמו שוויון הזדמנויות? קבלת השונה? הגברת תחושת השייכות באמצעות פיתוח כישורי תקשורת בין-אישית? התאמת הלמידה למאפייני הלומדים כדי לסייע להצלחתם?
רגע, רגע, לפני שאתם קופצים למוכר, ולהתנגדות המבוססת על ידע קודם. מצאתי כמה עדויות ונסיונות שיכולים לסייע בידע חדש. קחו אותו וביחד נענה על השאלה הנ"ל:
1. מטאוורס לקידום הבנה עמוקה של העולם בו אנו חיים
לאחרונה פגשתי מספר ניסיונות להכניס סביבות מציאות מדומה לחינוך וכן דוגמאות להתקדמות הנושא המעניין הזה בכנסים בתקשוב. לדוגמה, כנס תקשוב ב360 מעלות של חטיבת תקשוב וטכנולוגיות בחינוך התקיים בסביבת מטאוורס השנה. במסגרת הרצאה בכנס התקשוב הזה, שהתקיים באמצע חודש מאי השנה, פרופ' דן שכטמן חתן פרס נובל לכימיה הציע להתחיל לחשוב על המציאות המדומה כאמצעי להמחשה בתחומי הלמידה השונים בחינוך.
ההצעה שלו מלהיבה מאוד, מכיוון שיש הרבה מאוד תחומי דעת שנדרשת בהם המחשה ושניתן לבנות עבור תהליכי למידה סביבות בהן הלומד נטמע (סביבה אימרסיבית) ולומד את המידע כשהוא נמצא ממש סביבו. לדוגמה- לומד נכנס לתוך מערכת העיכול, מבקר באמזונס או נכנס לתוך תחנת חלל. לקריאה בהרחבה הכנסו לכאן.
אז אילו סביבות מטאוורס זמינות לתלמידים היום?
אחת מהסביבות הוותיקות והאהובות ביותר על ילדים היא מיינקראפט. יש גם גרסה לחינוך.
מיינקראפט היא סביבה וירטואלית בה ילדים ומבוגרים יכולים לבנות עולמות שלמים וגם להפגש עם דמויות אוואטר של משתתפים אחרים, לשוחח איתם, לבנות יחד ולקיים פעילות חברתית בעודם ישובים על הכסא בבית/בכיתה ליד מחשב.
2. מטאוורס לקידום שוויון הזדמנויות
בהרצאה של סטיוארט דאנקן התוודעתי לכך שתלמידים על הספקטרום האוטיסטי נתקלים בבריונות מצד משתתפים אחרים ומרגישים לא בטוחים בסביבה המאפשרת כניסה לכל אחד/ת. סטיואט, בעצמו על הרצף האוטיסטי, הקים סביבות בטוחות וסינן את כניסת המשתתפים אליהן כדי לאפשר משחק בטוח לילדים. הוא התחיל בסביבה אחת ובאופן מאוד מהיר מצא עצמו מוביל קהילות רבות של משתתפים שרצו להרגיש בטוח (ההורים העבירו את המידע במהירות והקהילה צמחה).
על התרומה של הסביבה הזו לתלמידים בשיפור יכולות התקשורת כדאי לכם לשמוע מסטיוארט עצמו בהרצאה המרגשת שלו.
הערך שניתן לגזור מהסיפור של סטיוארט, לדעתי, הוא מתן שוויון הזדמנויות והתאמה ללומדים על-פי מאפייניהם בתוך סביבת מטה-וורס שעוצבה עבורם.
בגישת עיצוב אוניברסלי ללמידה עליה הרחבתי כאן תארתי את העיקרון- מוטב לשנות את הסביבה ולהתאים אותה למגוון לומדים (במקום לטעון שהלומד "מקולקל" או המורה לא טובה).
זו דוגמה מצוינת לסביבה המותאמת ללומדים שיש להם קושי ביצירת תקשורת בין-אישית במציאות הרגילה, וזקוקים לסביבה בעלת מאפיינים אחרים. נוכחנו גם שיש ערך לסביבה המלווה בתמיכה של מבוגרים אכפתיים ואחראיים שמווסתים את האינטראקציות המתקיימות בסביבה ומגלים עירנות לתופעות שונות שמצריכות התערבות ותיווך.
3. מטאוורס לקידום גיוון במשימות הערכה חלופית
מורות שמכירות בכך שהתלמידים שלהן אוהבים את סביבת המיינקראפט ומשחקים בה בזמנם הפנוי, לעיתים נותנות להם משימות למידה בתוך הסביבה ומקבלות את התוצר כהערכה חלופית.
משימה כזו מהווה גם היא ביטוי ליישום של עקרונות עיצוב אוניברסלי ללמידה מכיוון שהיא מאפשרת מגוון תוצרי למידה למגוון לומדים באופן המשקף את מה שלמדו.
קיימות דוגמאות רבות לתוצרי למידה במיינקראפט- מודל של בית-המקדש, מודל תלת ממדי של ארץ ישראל, בית-ספר עתידי ועוד. כתבה במקומון נס ציונה תוצרים שנעשו בקבוצה אף מהווים התנסות מצוינת לבניית יכולות בין-אישיות- מיומנות הנדרשת מאוד בעידן זה ולא מספיק מתורגלת בבית-הספר.
משרד החינוך מעודד הכנסת למידה מבוססת משחק לכיתות. לדוגמה, במסגרת חממו"פ- יוזמה של אגף ניסוי ויוזמות מו"פ שמקדם למידה במהלכה ילדים בונים סביבות משחק סביב נושאי לימוד- וזה מצליח! הילדים נהנים, משחקים, בונים יחד ולומדים בסביבת 3D3C. בשיתוף חברת יוריקה-וורלד.
וכמו שהמו"פ תמיד אומרים- "קחו ועשו זאת שלכם". למה אתן מחכות?
4. מטאוורס לצמצום הטיות וחוסר צדק בחברה האנושית
מצאתי עוד נושא שקשור לערכים בסביבות מציאות מדומה (גם היא במיינקראפט) ורלוונטי לחינוך.
אגנס לארסון מציעה לציבור לייצר בעצמו סביבות מציאות מדומה רבות כדי להקטין את ההטיות הצפויות במציאות בה חברה אחת תייצר מטאוורס שאליו כל האוכלוסיה תיכנס (כפי שצפוי לקרות) ושבסביבה הזו תחלואי החברה יועצמו מכיוון שגורמים כלכליים לא יצליחו להתאפק מגריפת רווחי עתק באמצעות ניצול חולשות אנושיות ידועות.
ערך השיוויון בהשתתפות בסביבות אלה, לדברי, תלוי בנו. ביכולת שלנו להפשיל שרוולים וליצור את הסביבות המגוונות האלו, ולהזמין את כולם להיכנס ולהשתתף בהן במגוון פעילויות המעודדות ומקדמות ערכים של אמפתיה, קבלה, אהבה תוך כדי משחק מהנה.
*ראיתי המון הרצאות טד, אבל מעולם לא צפיתי במרצה שכל כך מתרגשת. כמעט בכיתי איתה. אל תפספסו, היא מדהימה.
5. לימוד תוכן ומיומנויות במטאוורס דרך משחקים
סוגים נוספים של פעילויות משחקיות מצאתי ביוריקה-וורלד (כן, אלה מסעיף 3). כן, זו חברה שפועלת בארץ שמקדמת פרויקטים ללימוד גופים הנדסיים, אנגלית, משחקים חברתיים, לימוד היסטוריה ועוד... לדוגמה- תערוכת שורשים- פרויקט ותיק בכיתות ו' בתצורה אחרת. מאוד מזמין...
6. סביבה בין-מגזרית במטאוורס לבניית תשתית ערכית לחיים משותפים
פרויקט מיוחד של למידה בין תלמידים בחברה היהודית והערבית מתקיימת זה מספר שנים בפרויקט משחקים לשלום בסביבת מיינקראפט. משתתפי הפרויקט בונים יחד בסביבה מאובטחת ומפוקחת על-ידי הצוות החינוכי- מבנים ופעילויות חברתיות. המפגשים הוירטואליים הם הקדמה למפגשים פיסיים שנוטיעים תקווה ללמידה בין-תרבותית וחיים משותפים בישראל.
עד כאן המידע החדש, מקווה שזה חידש מעט בנושא.
אז, מה אתן אומרות?
יש ערכים בהוספת סביבת מטאוורס לכיתה?
אילו חסמים אתן מזהות?
מה תרצו לקדם באמצעותה?
הרשמו כאן והוסיפו את תשובתכן לדיון.
בהצלחה מורי המאה ה-21,
אשמח מאוד אם תרשמו לאתר לקבלת הודעות וכן בצעו הרשמה לחברות Log In באתר כדי להיות מנויים לאתר ולהשתתף בשיח בנושאים שעולים כאן. בנוסף, זכרו שניתן להזמין הרצאה מעוררת השראה כאן.