נטלי היא אמנית וחוקרת שמסוגלת לתרגם מידע מצורה אחת לאחרת בלי לשנות את המידע,
כדאי לצפות בסרטון הקצר הזה Nathalie Miebach: Art made of storms בו נטלי מצליחה להראות לנו קשרים אמתיים
בין נושאים שלא תמיד נפגשים, בעולם בכלל, ובמיוחד לא בתכנית הלימודים שלנו.
הדבר האחד שמשתנה הוא הייצוג של המידע- ולא המידע עצמו.
כלומר, השפה בה היא משתמשת עוברת מצלילים, לאמצעים פיסוליים, לתווים לנגינה.
התהליך שנטלי מתארת הוא מדהים,
קודם כל נקודת המוצא שלה-
נטלי מתעניינת במדע, אבל איננה מדענית, היא אמנית פלסטית.
ובכן, יש לנו אפשרות להציץ לעולמה, דרך הרצאתה,
ולבחון כיצד אמן פלסטי בונה משמעות ממידע מדעי?
תחשבו על הכיתה שלכם- בטח אתם חושבים על ילד או ילדה מסוימים שייהנו מכזה תהליך ויכנסו אליו בשמחה...
מהו ה"פילטר" שדרכו נטלי יכולה להבין מידע על סופה?
מהו המבנה של הסופה?
זה מידע שהרבה מדענים היו רוצים להבין בצורה עמוקה ומלאה יותר
(ולכן בונים מודלים שונים, לרוב מתמטיים אבל גם במרחב התלת ממדי).
האם היא בונה משמעות מגרפים?
איך נטלי מייצגת את המשמעות שהיא בונה? (מה היא הבינה על הסופה)
האם אני, כמורה, יכולה להעריך את הבחירות שלה בחומרים?
מה היתרונות והחסרונות של כל בחירה שנטלי עשתה?
בואו נדבר רגע על הבנה-
כדי להגיד שאני הבנתי משהו, אני צריכה לבטא את ההבנה שלי בשפה
כדי לספר למישהו אחר, או לעצמי, מה הבנתי,
אני צריכה לבטא את ההבנה שלי בשפה תקשורתית.
הדבר הכי שגרתי בבית-הספר- הוא לספר את מה שהבנתי במילים,
אבל יש כאן סכנה-
אם התלמיד ישתמש באותם המילים של המורה (יחזור כמו תוכי) אנחנו לא יכולים להיות בטוחים שהתלמיד הבין את המשמעות העמוקה של המידע.
האם יש דרך אחרת לדעת עד כמה הוא הבין? לנטלי יש.
השפה התקשורתית של נטלי היא אמנות פלסטית (חרוזים וסלי קש).
נטלי מייצגת את המידע שאספה בגרפים- הנתונים הללו מסודרים אצלה על הקיר בקלסרים ודפים.
האם היא כעת מבינה את המבנה של הסופה?
היא רוצה לייצג את המידע בדרך אחרת-
לכן היא בונה גרף- תלת ממדי.
היא עושה זאת באמצעות חומרים שמצויים בכל סדנה-
קצת חרוזים, חוטים וקש לקליעת סלים.
על החרוזים היא כותבת מידע מספרי, לכל צבע של חרוז יש משמעות,
הצבע מייצג מידע מסוים המופיע בגרפים של נטלי.
למיקום של כל חוט של קש שהיא קולעת יש משמעות- הוא כמו גרף דו ממדי בשלב מסוים
ואז היא מתחילה לבנות אותו בצורה תלת ממדית.
אם נרצה לבקר את העבודה שלה- כייצוג מדעי
נוכל לעשות זאת על-ידי כך שנשאל-
האם החומר שבחרה- הקש שלא מאפשר כיפוף לפי המידע המדויק- מתאים למשימת הייצוג?
התשובה תהיה לא- פה נטלי נכשלה. היא בחרה בחומר לא מתאים.
ברגע שהיא נתנה לחומר להכתיב את הייצוג של המידע, נקטע הקשר בין המידע לייצוג שלו.
היא הכניסה "אלמנט אמנותי" או נתנה לחומר לשלוט באופן ייצוג הנתונים.
כל עוד אנחנו מודעים לכך- ומעירים על כך- אנחנו יודעים
שהאובייקט שהיא יצרה מייצג רק בחלקו את המידע. יכול להיות שלצרכים הנדרשים זה מספיק.
שיפור יהיה (היא כן תוכל להכניס את הפסל למוזיאון המדע)
אם היא תבחר בחומר שלא ישנה את משמעות המידע.
למעשה- אף ייצוג לא יכול לייצג את המידע כולו,
נטלי בחרה מתוך המידע שאספה חלק קטן שאותו היא מייצגת באמצעות אובייקט תלת ממדי.
נטלי לא מסתפקת בתרגום של המידע מהגרפים שלה לפסל..
היא רוצה להתקדם ולייצג את המידע
על-ידי שפה נוספת- מוסיקה (תווים ואחר-כך מנגינה שמבצעים נגנים אמתיים).
תרגום כזה (בפעם השלישית) של המידע, צריך להקפיד, שוב,
להיות מדויק ועקבי, ולייצג את המידע הראשוני שהיא אספה. בסרטון- היא מציגה לנו את הקשר בין הסימן למשמעות שלו- מה הוא מייצג בעולם האמתי. ניתן לראות שהיא מקדדת משמעות גם בצבע (בתווים), גם במיקום (בתווים) וגם בצליל (בנגינה).
מתוך הסרטון שלעיל- 2.50 דק' מההתחלה
כפי שכבר הבנתם מהדוגמה המצוינת הזו-
גם בכיתה-
בכל פעם שתבקשו מתלמידיכם לייצג את המידע שלמדו-
בחירת דרך הייצוג חשובה מאוד משום שיהיו לכל דרך יתרונות וחסרונות.
כל ייצוג משתמש במערכת סימנים מסוימת,
חשוב לדייק בבחירת סימן במערכת הייצוג כך שהוא מייצג פריט מידע בעולם המיוצג.
לדוגמה-
מתוך הסרטון שלעיל- 2.25 דק' מההתחלה נטלי בנתה מערכת ייצוג מורכבת לתופעה של סופה מסוימת. לכל סימן במערכת המייצגת (הסל הקלוע) יש משמעות בעולם המיוצג (הסופה) עקביות כזו מאפשרת ייצוג מלא של התופעה ובעקבותיה- הבנה מלאה שלה. נטלי מציינת שמאוד קשה להבין תופעות מורכבות בטבע לכן, ייצוגן באופן תלת ממדי יכול לסייע לחוקרים בהבנתן, לטענתה, יותר מגרפים ומידע מילולי. הגרף התלת ממדי של נטלי מורכב מאוד, אבל כשהיא מתווכת את המשמעות של כל סימן במערכת המייצגת שבנתה אנחנו כקוראים יכולים להבין. כלומר- היא בנתה ייצוג אבל גם סיפקה לנו מקרא (כמו של מפה) שמאפשר לנו לבנות ממנו משמעות. ואם ניקח את התובנות שלה לכיתה שלנו נוכל לומר- 1. חשוב לעודד את התלמידים שלנו לייצג על-ידי שימוש במערכת סימנים תקשורתית (שאחרים יוכלו להבין). עוד על מודלים תלת ממדיים ניתן לקרוא כאן. 2. ההנחיה שלנו צריכה להכשיר אותם לייצג מידע באמצעות שימוש במערכת סימנים מוכרת או כזו שהם בנו בעצמם (מיומנות קוגניטיבית מאוד גבוהה)
3. חשוב מאוד לתת לתלמידים משוב על הבחירות שלהם
וללמד אותם לבחור באופן מושכל ייצוג מתאים. קראו עוד על אנימציה המייצגת מידע במדעים, ועל שימוש משולב בחלק היצירתי והלוגי של המוח.
הרשמו לפורום האתר עכשיו והצטרפו אלי לדיון מעורר חשיבה.
בהצלחה, מורי המאה ה-21 .