דיוויד בולינסקי הוא מאייר ואנימטור של.... תאים (ביולוגיה, מבנה התא.. מישהו זוכר?)
עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד בתחום הרפואה והביולוגיה.
הסטודנטים הללו מתקשים להבין איך בעצם עובדת המכניקה של התא (מקריאת הטקסט לבדו).
הם אלה שימציאו אחר-כך את התרופות מצילות החיים...
לכן מאוד כדאי לייצג עבורם את התא בדיוק המירבי.
בצדק דיוויד טוען- שכדי להבין בדיוק איך משהו עובד,
לא מספיקות מילים- צריך לראות ממש.
ולקבל ייצוג מוגדל של התא בזמן שהוא פועל- זה הכי טוב.. לא?
מעבר לכך-
דיוויד מגלה לנו עד כמה גם החיים המיקרוסקופיים יפים.
בכלל- הטבע הוא הכי יפה שיש.
התבוננו בגרפיקה המעלפת שבקישור הזה, לדוגמה.
חוויית היופי שאנו חווים בזמן הלמידה על התא
וההתפעלות מהמורכבות, הסימטריה, הצבעוניות והמרקמים
מועצמת כאשר אנו גם מבינים ששום דבר לא נבנה סתם בלי סיבה,
לכל חלק ב"מכונה" של התא
יש מבנה שקשור קשר הדוק לתפקיד שלו.
להבדיל, ורק לשם ההפשטה-
הפונקציה של כיסא היא תמיכה בתנוחת ישיבה,
לכן צריך להיות לו גובה, רוחב ועומק מסוימים,
הוא צריך להיות עשוי מחומרים מסוימים וכו'.
לכן, נאמר כי-
Form Follows Function
הצורה והתפקוד קשורים זה בזה.
(המושג הזה קיים בכל תחומי העיצוב).
יופי הוא מרכיב על-תרבותי, שקשור גם הוא בתפקוד.
אנו מוצאים יופי בתצורות המדהימות באנימציות של דיוויד
וחווים למידה שפונה למשהו יותר בסיסי מההבנה של הפעולה,
אנו חווים חיבור רגשי לתוכן המדעי ה"יבש" הזה.
הוא גם מושך את תשומת ליבנו להביט בו.
וזאת רק כי "הגישו" לנו את המידע בצורה אחרת
בצורה שמעוררת את הפליאה שלנו (מהטבע) מהמידע הזה.
בצורה מרחבית, וויזואלית
שכוללת צורות, תנועה, וצבעוניות במרחב מדומיין.
ההדמיה של דיוויד מקדמת את היכולת שלנו לדמיין דברים שאיננו יכולים לראות,
וזה עוד יתרון-
ממש קשה להבין כיצד תרופה יכולה לפעול על החלבונים שבתא,
אבל כשרואים את זה בעיניים-
את התנועה, את הצורה ואת יחסים הגודל של כל פרט
מבינים.
ועוד יותר מזה-
מתחילים לחשוב על פתרונות נוספים, יצירתיים, תוך כדי.
תרופות מצילות חיים- כבר אמרנו?
נסכם כך-
וויזואליזציה נותנת ללומד ולמורה כמה יתרונות :
1. הבנה עמוקה של המבנה המורכב של התוכן
2. חוויה אסתטית שמקדמת חיבור רגשי לתוכן הנלמד
3. אפשרות לדמיין את המידע המורכב
4. קידום מציאת פתרונות לשאלות הקשורות במידע- ומכאן -
לביצועי הבנה גבוהים מאוד.
אבל-
הבנה של המידע המוצג באופן כזה
תלויה באוריינות החזותית של הלומד.
זוהי המיומנות הכי לא מטופלת כרגע (על-פי המחקר בחינוך)
משום שהיא נתפסת כמובנת מאליה.
ובכן,
מצטבר כיום מחקר רב אשר מראה לנו
כי האדם שיש ביכולתו לתרום הכי הרבה למימוש הפוטנציאל בלמידה עם וויזואליה הוא המורה.
על-ידי תיווך הייצוגים לתלמידים והוראה הכוללת המצאה שלהם.
המצאה של ייצוג (הדמיה) מקדמת הבנה עמוקה-
דיוויד נדרש, למשל, להמציא וויזואליה למידע- לתא ולכל מה שקורה בתוכו...
תארו לכם כמה למד דיוויד על מבנה ופעולת התא
וכמה למדו אנשי הצוות שלו כדי להיות מסוגלים
ליצור את ההדמיה שרואים בסרטון...
נסו לתת לתלמידים שלכם
לייצג את המידע שלימדתם אותם.
זו אחת הדרכים שבהן הם לא יוכלו להעתיק.
זה גם יתרון במאה ה-21 שמאופיינת ב-copy-paste לא?
הרשמו לפורום האתר עכשיו והצטרפו אלי לדיון מעורר חשיבה.
בהצלחה מורי המאה ה-21