תלמידים יזמים- מחברת חקר חכמה ב-NotebookLM

איך להפוך תלמידים ליזמים המתמודדים עם אתגרים מהמציאות?

בעידן הבינה המלאכותית, תלמידים כבר לא חייבים להיות רק "צרכני מידע".

כשנותנים להם כלים נכונים ומסגרת פדגוגית מחייבת, הם יכולים להיות חוקרים, יזמים ומובילי שינוי – כבר בחטיבת הביניים ובתיכון.

בסרטון שיצרתי לתלמידי על יסודי, אני מדגימה שימוש מתקדם ב-NotebookLM בשלב הגבוה ביותר במודל הפדגוגי שלי – P.2. להרחבה על המודל כולו קראו את הפוסט הקודם בסדרה: NotebookLM בכיתה: להחזיר ריכוז, מוטיבציה ולמידה עמוקה בעידן הבינה המלאכותית

בשלב הזה התלמיד אחראי על הלמידה שלו, בוחר את האתגר שמעניין אותו, משתמש באופן ביקורתי בכלי בינה מלאכותית – ומפתח מיזם חדשני שטבוע עמוק בחוויות ובערכים שלו.

בפוסט הזה אני מזמינה אותך כמורה, רכזת או מנהלת, להציץ מאחורי הקלעים של ההדגמה הזאת, ולראות איך אפשר להפוך אותה לפעילות כיתתית משמעותית שמחברת בין חקר, יזמות ושיתופיות.

מה זה NotebookLM בעיני תלמידים? לא "עוד צ'אט", אלא מחברת חקר

בסרטון אני פונה ישירות לתלמידים:

"הסרטון הזה מיועד לתלמידים. אנחנו נהפוך את מחברת NotebookLM לעוזר מחקר."

אני מציגה להם איך, NotebookLM הופך ל:

• מקום שבו אפשר לאסוף עד 50 מקורות סביב נושא אחד

• מרחב שבו אפשר להעלות:

• קבצי שמע (MP3)

• תמונות וגיפים

• סרטוני יוטיוב עם כתוביות

• טקסטים שמדביקים ידנית

• מסמכים מהדרייב המוסדי

• קבצי PDF

חשוב לי להדגיש – גם להם וגם למורים – שהכלי לא מביא מידע מלמידת המכונה. למעשה הוא עובד רק על מה שהתלמידים והמורים מזינים אליו. כבר כאן יש שיעור חשוב באחריות הלומדים על המקורות ובאוריינות דיגיטלית.

מודל 3 הדורות של פדגוגיה בעידן הבינה מלאכותית- ד״ר לימור ליבוביץ

השלב המתקדם במודל – P.2: התלמיד לוקח אחריות על הלמידה

במודל הפדגוגי שאני מציעה לעידן הבינה המלאכותית יש שלושה שלבים (P.0, P.1, P.2), אבל ההדגמה בסרטון נמצאת בשלב הגבוה ביותר – P.2.

ב-P.2 קורה משהו מהותי:

• התלמיד/ה אחראי/ת על הלמידה שלו/ה

• הוא/היא בוחר/ת את נושא החקר והאתגר – לא "עוד עבודה" שהוגדרה מראש

• הוא/היא אוסף/ת ומסנן/ת מקורות בצורה עצמאית

• הוא/היא משתמש/ת בכלי בינה מלאכותית באופן ביקורתי:

  • שואל/ת שאלות

  • בודק/ת מאיזה מקור הגיע המידע

  • לא מקבל/ת כל תשובה כמובן מאליה

בסוף התהליך, התלמיד/ה יוצר/ת תוצר משמעותי: רעיון למיזם חדשני שמנסה לפתור בעיה אמיתית בעולם הלמידה, בבית הספר או בקהילה.

הכלי NotebookLM כאן הוא לא "מורה מחליף" ולא "קיצור דרך", אלא שדה ניסוי לחשיבה גבוהה, אחריות ויזמות

איך נראה תהליך החקר ב-NotebookLM בעיניים של תלמיד?

1. כניסה בטוחה ל- NotebookLM דרך החשבון המוסדי

התלמידים נכנסים דרך בית ספר וירטואלי, מזדהים, ונמצאים בתוך חשבון הגוגל המוסדי שלהם. ככה אנחנו שומרים על פרטיות, אחריות וגבולות ברורים של מי חלק מהמרחב הזה.

2. איסוף מקורות בתוך NotebookLM– Fast research ו-Deep research

אחרי פתיחת המחברת, הם יכולים:

• להעלות מקורות ידניים (מסמכים, קבצים, סרטונים)

• לחפש מקורות דרך הכלי:

Fast research – חיפוש מהיר, סקירה שטחית

Deep research – חיפוש עמוק, שמביא הרבה מקורות ופותח דיון ביקורתי

למשל נחפש מקורות בנושא: "למידה מותאמת אישית – קשיים בהובלת שינוי, הזדמנויות ורעיונות ליישום".

הם מקבלים רשימה של קישורים וצריכים:

• לסנן

• למיין

• להסיר מקורות שלא רלוונטיים

• לבדוק מה מתאים לרעיון המיזם שהם רוצים לפתח

כאן הם לומדים בפועל מיומנויות של חוקר צעיר: בחירה, שיפוט, בדיקה.

3. יצירת דוח ראשון וסיכומים עם NotebookLM

אחרי איסוף המקורות, NotebookLM יוצרת:

• דוח קצר על הנושא

• סיכום כללי של הממצאים המרכזיים

התלמידים יכולים:

• לקרוא את המקורות עצמם

• לשמור תשובות חשובות כהערות בצד (Pin)

• להפוך תשובות חשובות ל"מקור חדש" שמתווסף למחברת

זה הופך את השיח עם ה-AI לדיאלוג ולא למונולוג. הם מנווטים.

4. התאמת השיחה לגיל התלמיד בצאט בתוך NotebookLM

כדי שהכלי NotebookLM לא "ידבר כמו מאמר אקדמי", התלמידים לומדים להגדיר:

• "אני תלמידה בכיתה ט"

• "התאם את השפה אליי"

• "תן לי תשובות קצרות" / "תן לי תשובות מפורטות"

הם מגלים שגם כאן יש אחריות: לא רק "מה לשאול", אלא גם איך לבקש.

סטודיו ליצירה: אינפוגרפיקה, מפות חשיבה וסרטונים עם NotebookLM

בצד השמאלי של המחברת נפתח מרחב הסטודיו:

• אינפוגרפיקות שממפות את האתגרים וההזדמנויות

• מפות חשיבה שמראות במבט אחד את כל התוכן שמצאנו

• סרטונים קצרים שמבוססים על מקורות שנבחרו ויכולים לתוך תוכן בדרך המתאימה לנו

• דוחות שמציעים רעיונות למיזמים על בסיס האתגרים שעולים מן המקורות (!!)

לדוגמה:

• התלמידה מבקשת מהמערכת לזהות את "המכשולים והאתגרים" בעולם הלמידה המותאמת אישית

• הופכת את הרשימה הזאת למקור חדש (ראו בסרטון)

• ועל בסיסו יוצרת אינפוגרפיקה ממוקדת לקהל של בני כיתה ט

• אחר כך, באמצעות כלי הדוחות, היא מקבלת טיוטה להצעת מיזם שנולדה מתוך ההבנה של אותם אתגרים

זה בדיוק המקום שבו חקר ויזמות נפגשים.

שיתופיות: מחברת NotebookLM אחת, כמה מוחות ביחד

כדי שהלמידה תהיה באמת הוליסטית, אני מדגישה לתלמידים:

"אפשר לשתף את המחברת עם חברים, עם המורה, עם כל מי שנמצא בתחום הדומיין המוסדי שלכם."

מה זה מאפשר?

• עבודה בקבוצות חקר

• שיתוף של מקורות "טובים" ותשובות חכמות

• בניית תשתית ידע משותפת לקבוצה שלמה

• שיחה על אתיקה, אחריות, זכויות יוצרים ושימוש הוגן

המחברת הופכת להיות צוות יזמי קטן: מי טוב בלמצוא מקורות, מי חזק בניסוח, מי יודע לתרגם הכל לאינפוגרפיקה, מי חושב חזותית בסרטונים.זו ממש למידה חברתית מנקודת מוצא של עתיד העבודה.

חיבור למודל ההוליסטי שלי בספר – יזמות, למידה לאורך החיים ושיתופיות

בספר שלי, "דור ה-AI - חינוך ילדים בעולם של בינה מלאכותית", אני מציעה מודל הוליסטי לחינוך בעידן החדש. המודל מדגיש שלושה עקרונות משותפים:

1. יזמות – ילדים ובני נוער לא רק "ממלאים מטלות", אלא יוזמים ומנסים לשנות מציאות.

2. למידה לאורך החיים – כולל אוריינות AI ומיומנויות חקר שהולכות איתם הלאה, הרבה מעבר לבגרות.

3. שיתופיות – הבנה שידע משמעותי נוצר ביחד: כיתה, קהילה, מורים, הורים.
   

הפעילות ב-NotebookLM בשלב P.2 היא ביטוי קונקרטי לשלושתם:

• יזמות – כל תלמיד מנסח מיזם שעונה על אתגר אמיתי שעליו חקר.

• למידה לאורך החיים – הוא לומד להשתמש בכלי AI בצורה ביקורתית, מודעת ואחראית.

• שיתופיות – הוא לא עובד לבד: מחברת משותפת, למידה קבוצתית, דיון במסקנות.
  

איך מורים יכולים ליישם? 3 מפגשים סביב מחברת חקר NotebookLM ומיזם

שיעור 1 – צפייה, הזדהות ובחירת אתגר

• צופים יחד בסרטון.

• מדברים על אתגרים שקשורים ללמידה, בית ספר, דיגיטל, חברה.

• כל קבוצה בוחרת אתגר ומגדירה אותו במשפט אחד.

• פותחים מחברת ב-NotebookLM ומתחילים לאסוף מקורות ראשוניים.
  

שיעור 2 – חקר ויצירת תשתית הבנה

• משתמשים ב-Deep research ובמקורות שהביאו מהשטח.

• מסננים, מסירים מקורות שלא מתאימים.

• שואלים את הצ'אט שאלות חקר, מצמידים תשובות חשובות כהערות.

• יוצרים אינפוגרפיקה או מפת חשיבה שמסכמת את מצב הידע.
  

שיעור 3 – ממכשולים למיזמים

• מבקשים מהמחברת לזהות אתגרים מרכזיים עבור תלמידי כיתה ט.

• הופכים את רשימת האתגרים למקור חדש.

• משתמשים בסטודיו כדי להפיק:

  • אינפוגרפיקה של אתגרים

  • דוח "הצעה למיזם"

• כל קבוצה מציגה:

  • איזה אתגר בחרנו?

  • מה גילינו בחקר?

  • איזה מיזם חדשני אנחנו מציעים?
    

מי אני ולמה חשוב לי להפוך את התלמידים ליזמים ואת המורים למנחים?

אני ד"ר לימור ליבוביץ', דוקטור לחינוך, חוקרת יצירתיות בחינוך ותהליכי שינוי בעידן הבינה המלאכותית. אני:

• מחברת הספר "דור ה-AI - חינוך ילדים בעולם של בינה מלאכותית"

• מנחה קורסים וסדנאות לאנשי ונשות חינוך שרוצים לעבוד עם בינה מלאכותית בצורה ערכית, יצירתית ואחראית

• מלווה מנהלי מחלקות חינוך, מנהלי בתי ספר וצוותי מורים בתכנון מהלכי עומק לשילוב AI בלמידה

מבחינתי, NotebookLM הוא לא "עוד כלי".הוא הזדמנות לתרגל עם תלמידים איך נראית למידה ביקורתית, עתידנית ויזמית – בלי לוותר על אנושיות וקשר.

שאלות ותשובות (FAQ) למורים על שימוש ב-NotebookLM בשלב P.2

האם NotebookLM מתאים לתלמידי חטיבה ותיכון, או שהוא מתקדם מדי?

הכל תלוי במסגרת שתתני להם.כשמגדירים בבירור:

• מה המטרה

• איך בוחרים מקורות

• איך בודקים מהימנותהוא מתאים מאוד לתלמידי חטיבה ועל יסודי, במיוחד כפעילות מונחית בתחילת הדרך.

איך מונעים מתלמידים להשתמש בכלי כ"קיצור דרך" במקום ללמוד?

מדגישים מראש:NotebookLM הוא עוזר מחקר, לא "מחליף למידה".בפעילות, מניחים את הדגש על:

• בחירת מקורות

• שאלות חקר

• הסברים במילים של התלמיד

• תוצרים מקוריים (מיזם, אינפוגרפיקה, סרטון)

את הציון (אם יש) נותנים על תהליך החקר והתוצר המקורי, לא על הדוח שהכלי הפיק.

האם צריך שליטה גבוהה באנגלית כדי לעבוד עם הכלי?

לא.אפשר לעבוד בעברית – גם בטקסטים, גם בשאלות לצ'אט, גם בשמות המחברות.עם זאת, כדאי להסביר לתלמידים שחלק מהמקורות שעליהם הכלי מסתמך עדיין כתובים באנגלית, ולכן לפעמים כדאי לשלב מקורות בעברית ואנגלית ביחד ולהסביר מה ההבדל.

מה לגבי פרטיות ותוכן רגיש?

אני ממליצה תמיד לעבוד בחשבון המוסדי של בית הספר, ולהנחות את התלמידים:

• לא להעלות מסמכים אישיים או פרטיים

• לא לשתף מחברות עם מי שאינו חלק מהמערכת הבית ספרית

• לשוחח בכיתה על גבולות השימוש בכלי – מה מעלים ומה לא

זה חלק מחינוך לאחריות דיגיטלית ואוריינות AI.

כמה זמן צריך לפעילות מלאה?

הצעה בסיסית:

• 3 שיעורים של 45–50 דקות

• אפשר להרחיב לפרויקט סוף שנה, שבו המיזם עובר עוד סבב פיתוח, הצגה בפני קהילה, או חיבור ליזמים מהשטח

מה עושים אם חלק מהתלמידים "נבלעים" טכנית והופכים ל"מפעילי כלי" במקום ליזמים?

מגדירים מראש תפקידים בקבוצה:

• אחראי מקורות

• אחראית ניסוח שאלות חקר

• אחראי תוצרים חזותיים (אינפוגרפיקות/סרטונים)

• אחראית חיבור למיזם

כך כולם שותפים ליצירה, ולא רק מי ששולט טכנית טוב יותר בכלי.