כאשר תלמדו השנה מרחוק- באמצעות סביבה סינכרונית (זום ועוד) או א-סינכרונית (קלאסרום ועוד)
בוודאי תשתמשו במצגת.
האם חייבים? מה עדיף?
להביא מצגת או לא להביא מצגת?
אני נוהגת להשתמש במצגות לא מעט
אבל גם משתדלת להשתמש בהפעלות שונות המשתפות את התלמידים.
גם בלמידה בכיתה-
הצגת מידע דרך מקרן "ברקו" בכיתה נפוץ מאוד כיום.
אז, איך מורה מומחית בונה מצגת ומלמדת באמצעותה?
בפוסט הזה אנסה להביא את מיטב הכללים והעקרונות ובעצם לעסוק בשאלות-
1. מהם המאפיינים של מצגת מולטימדיה טובה?
2. מהי הדרך הטובה ביותר לשלב מצגת בשיעור?
קודם כל, מדוע אני קוראת למצגת- 'מצגת מולטימדיה'?
לפי מאייר, שכתב ספר מאוד חשוב על למידה עם מולטימדיה,
כל היצג שכולל תמונה וטקסט הוא מולטימדיה
(כאשר היצג זה יכול להופיע גם בנייר וגם על מסך).
למה הוא אומר שטקסט ותמונה הם כבר מולטימדיה?
הרי אנחנו בדרך כלל נקרא 'מולטימדיה' רק למה שיש בו תנועה
(למשל סרט או אנימציה).
מאייר מסתמך על שדה מחקר עשיר מאוד בתחום פסיכולוגיה,
עוד משנות התשעים.
במחקרים הללו הפסיכולוגים הגיעו למסקנה
שבמוח שלנו יש שני איזורי עיבוד מידע חזותי-
איזור אחד מטפל בתמונות והאיזור האחר מטפל בטקסט ובמספרים.
מדוע אנחנו מפרידים תמונות מטקסט? הרי הם נתפסים על-ידי העיניים, לא?
ובכן, יש לכך הרבה סיבות,
אחת מהן- מכיוון שאת התמונות אנחנו תופסים בבת אחת (שבריר שנייה)
ואת הטקסט אנחנו תופסים ומפענחים בצורה מתמשכת על פני זמן,
אות אחר אות, מילה אחר מילה, פסקה אחר פסקה.
(אתם עושים זאת כרגע).
מאייר עוד טוען כי אם נציג ללומדים את הטקסט דרך ערוץ השמיעה (בדיבור)
ובו בזמן נציג להם תמונה דרך ערוץ הראייה
נצליח ללמד אותם בצורה המתאימה לאופן בו המוח בנוי!
הוא וחוקרים אחרים הוכיחו זאת במחקרים רבים ושונים.
הוא נתן לזה שם- עיקרון המודאליטי (ערוץ חישתי).
יש לנו חמישה חושים- ראייה, שמיעה, ריח, טעם, מישוש
כשאנחנו רוצים ללמד תוכן- כדאי שנשתמש בכמה שיותר חושים!
(כן, גם עבור תלמידים בוגרים, לא מדובר על ילדי הגן כאן).
לכן, צריך מצגת מולטימדיה!
כשהמורה (אתם ואני) מדבר בכיתה (בזום או פיסית בחדר הכיתה), הוא/היא זקוק לייצוג חזותי
מתאים שיסייע לתלמידים לבנות משמעות מהמילים שהם שומעים.
אם נצליח לשלב חושים נוספים- נפלא!
אבל,
אם תציגו על המסך מילים......הרבה מילים.....
ובו זמנית גם תדברו ותנאמו ותפטפטו....(יש לנו נטייה כזו במקצוע שלנו),
אתם פשוט תעמיסו על ערוץ חושי אחד (שמיעה) מידע רב
שרובו בכלל לא יעובד (לא תהיה למידה משמעותית)
ובעוד אתם עושים כך- גם תוסיפו חטא על פשע- ותבקשו שהלומד
יעסוק בעיבוד של מידע מילולי שמגיע דרך ערוץ הראייה.
חסל סדר הבנה במקרה זה- חיבלתם בשיעור.
לרשותכם - חוברת שכתבתי במיוחד עבורכם להעמקת ההבנה של הנושא.
אני גם ממליצה בחום להכיר 2 פרקטיקות שכתבנו בצוות אוריינות דיגיטלית 1. ניתוח ייצוגי מדיה דיגיטליים
למתעניינים ולמעמיקים בלמידה משמעותית- איך לבנות מצגת הוראה טובה?
נציע להכיר את העקרונות בתיאוריה שהגה ריצ'ארד מאייר
מאייר מציין מספר עקרונות (מבוססי מחקר)- הנה חמישה מהם-
עיקרון המולטימדיה- השתמשו גם במילים (כטקסט דבור) וגם בתמונות (כאנימציה או סדרה של תמונות סטילס).
עיקרון הבהירות- צמצמו את כל המילים והתמונות המיותרים/ מסיחים.
עיקרון המודאליטי- הציגו את המילים כסיפור דבור במקום כטקסט על המסך.
עיקרון ההמשכיות - הציגו את הסיפור באותו זמן שמופיעה התמונה המתאימה במצגת
אפקט העודפות- מותר להוסיף טקסט כתוב על המסך אבל רק מילים ספורות ולא את כל הטקסט הדבור (אין ברירה, המורה חייב/ת להיזכר בטקסט בלי שיהיה כתוב על המסך).
אני מציעה להכיר וליישם במצגת מגוון של ייצוגים לטקסט או מידע-
ייצוג מארגן
ייצוג מתאר
וייצוג מפרש
שדוגמאות לשימוש נכון בהם מופיעות בפוסטים קודמים כאן באתר.
אם תצליחו לבנות עבור ההוראה ייצוגים כאלה ולהשתמש בהם
בתוך הקשר שמסייע להבנה של התלמידים- תצליחו מאוד בהוראה, ותלמידיכם יחוו למידה משמעותית.
ולסיום,....הצעה מעשית- השתמשו בפרזי- כלי דיגיטלי ליצירת מצגות קצת אחרות.
בסרטון גם תוכלו להכיר דרך נוספת להציג מידע באופן חזותי התורם לזכירתו.
נסו את היישום פרזי במקום power point ותהנו.
בהצלחה מורי המאה ה-21.