הטלת ספק במידע- גם החזותי- חשובה ביותר במאה ה-21

צפו בסרטון הקצר הזה מתוך תכנית טלוויזיה ידועה

קחו רגע למחשבה עצמית.....

אפשר לדון בשני נושאים בעקבות הסרטון-

1. הקשר בין הייצוג (מפת העולם) לבין הדבר המיוצג (העולם, הפלנטה שאנו חיים על פניה)

2. אפיונים שונים של אנשים המעומתים עם מידע חדש שסותר את המוכר להם.

ההמשגה שאני רוצה להביא הפעם לקוחה מספר שקראתי.

גיליאן רוז Gillian Rose בספרה-

Visual Methodologies: An Introduction to the Interpretation of Visual Materials

רוז שואלת שלוש שאלות חשובות על ייצוגים חזותיים:

מי יצר את הייצוג?

איך קוראים את הייצוג?

מי אמור לקרוא את הייצוג?

א. מי יצר את הייצוג? מי יצר אותו? כלומר- מי תרגם את המציאות לצורה מרחבית (מפה למשל)

ומה היו התפיסות שלו?

מה היו המטרות או מוקדי הכוח שהוא שרת בתקופתו?

(חשבו על הפרסומות של היום- לשם השוואה-

מי דואג שכך נתפוס את המוצר? למה?)

בסרט נאמר שהכרטוגרף הגרמני בן המאה ה-16 צייר את המפה (כפי שאנחנו מכירים אותה)

באופן שיקבע את ההגמוניה (היתרון) של המערב,

כלומר, המפה נועדה לתאר בצורה נוחה את הדרך למסעות ימיים חוצי אוקיינוסים שהמוקד שלהם היה אירופה. יוצר המפה קובע לנוחותו ולמטרותיו מהם יחסי הגודל (גדול=חשוב) אחת ולתמיד.

על התפיסות הללו המציגים בסרטון מנסים לערער,

בכך שהם מביטים על הייצוג (מפה) במבט ביקורתי.

ב. איך קוראים את הייצוג? באיזו מערכת סימנים הייצוג מעוצב?

האם ניתן לפרש את הייצוג באמצעות מקרא?

מה מייצג כל סימן בייצוג הזה?

בעצם מדובר בשפה החזותית בה בחר היוצר כדי להעביר לנו מידע.

לשפה הזו יש כללי דקדוק מסוימים וידועים.

לדוגמה, צבע- במפה מדינית- מייצג איזור טריטוריאלי (לאומי לעיתים)

צבע- במפה פיסית- מייצג גבהים.

נדרשת מיומנות של הקורא לעבור ממערכת ייצוג אחת לאחרת

על-מנת להבין את המשמעות שלו.

בלי להבין לעומק מה מיוצג- הקורא לא יוכל לבקר את הייצוג.

ג. מי קורא את הייצוג?

הקורא אמור לפענח את הסימנים, ולהבין את המידע המיוצג.

מעבר להיבטים של המדיה- הצגת הייצוג בתוך ספר, על מסך גדול או בתוך הטלפון הנייד..

יש להתייחס לעוד גורמים המשפיעים על קריאת הייצוג.

צריך לקחת בחשבון שגם הקורא בא עם מערכת של תפיסות ואמונות (ויכולות לקריאה של החזותי).

לעיתים (קרובות מדי) הקורא נוטה לקבל את הייצוג כאמת.

למשל, השחקן בסרט לא היה מוכן לקבל בשום אופן את האפשרות

להטייה מן האמת בכל מה שקשור לייצוג העולם במפה המוכרת לו.

השחקנית היתה פתוחה יותר לערעור על התפיסות שלה ועל הייצוג המוכר

ובכך הזמינה את האפשרות ליצירת מבט ביקורתי.

אני רוצה לטעון

שלעיתים קרובות מדי

ובגלל אלפי סיבות (הפוסט קצר מלהכיל...)

אנחנו נוטים שלא לבקר את המידע,

בעיקר אם הוא מגיע בצורת ייצוג חזותי

ועוד יותר- כשהייצוג טבוע עמוק בתודעה שלנו (מפת העולם המוכרת).

שינוי נקודת המבט, אימוץ ביקורתיות

אי קבלת המידע כפי שהוא וערעור מתמיד על נקודות המוצא של יוצר המידע

יוביל לפחות להרהור, לחשיבה ולביקורתיות.

זה אולי יותר טבעי לנו לעשות זאת לגבי הטקסט המילולי

אבל כדאי שנאמץ זאת גם לייצוג החזותי

בשל העובדה הפשוטה -

היום- במאה ה-21 רוב המידע מגיע אלינו

באמצעות מערכות סימנים חזותיות-מרחביות.

עלינו להיות מוכנים- ולהכין את תלמידנו.

ולזה אני (והמון חוקרים בעולם) קוראת "אוריינות חזותית".

הרשמו לפורום האתר עכשיו והצטרפו אלי לדיון מעורר חשיבה.

בהצלחה מורי המאה ה-21.