בפוסט הזה אני רוצה להיכנס לעולם של ההמחשות,
ולהביא אותו למאה ה-21.
אחד האתגרים הגדולים שלנו המורים הוא לעורר עניין ולקדם הבנה (אם אפשר- בו זמנית)
כדי שהלמידה תהייה.. ובכן.. משמעותית, כמובן.
הסרטונים שתראו כאן הפעם שייכים לאדם שעבורו הפיכת מידע רב ומורכב לחזותי ופשוט להבנה-
זהו מקצוע.
ד"ר רולינג הינו מומחה בעל שם עולמי בתחום הוויזואליזציה.
הוא גם מורה מחונן.
אפשר ללמוד ממנו כמה דברים....
ולקחת אלינו לכיתה (את העקרונות והמתודות).
לפני שאתם צופים בסרטונים-
(הראשון מאוד טכנולוגי והשני משתמש בהמחשה שתוכלו להביא ממש מחר בבוקר לכיתה- ומהווה רעיון מדליק למורים)
היכנסו לאתר המכון הישראלי לדמוקרטיה- לעמוד- הכנסה לנפש במדינות העולם 2013
וצפו בטבלה.
טבלה- זוהי דרך מקובלת להצגת המידע ההשוואתי הזה.
אבל לא נוחה כל-כך...
ד"ר רולינג המומחה לאינפוגרפיקה מציג את המידע הזה בצורה אחרת לחלוטין...
אני אתעכב על צורת ההצגה- על התיווך- בפוסט הזה.
בסרטון הראשון שהבאתי כאן מיד מבחינים
שד"ר רולינג לא הביא גרף מוכן, שלם
(רוב הפעמים תמצאו אותו כך בספרי הלימוד- מוכן ושלם)
אלא בנה אותו לנגד עיני הצופים,
ובכל פעם שהופיע מידע חדש הוא נתן לו כותרת
שקידמה את בניית המשמעות.
לכן- העיקרון הראשון שלנו יהיה:
1. הבאת המידע בחלקים ונתינת משמעות לכל חלק בעת הבאת המידע
בכיתה- פשוט מצאו דרך לבודד את המידע המורכב של הגרף
או האינפוגרפיקה ותנו משמעות לכל פריט בזמן התיווך שלו.
כך- תמנעו מתלמידים מסוימים מבוכה, בלבול וויתור על הבנה.
2. מתן הסבר מלא על הסימנים-
מה אומר כל ציר? ציר אנכי מראה את התקדמות השנים, הציר האופקי מראה את ההכנסה לנפש
מה משמעות הצבעים? -כל צבע מייצג קבוצת מדינות אחרת (מס' הצבעים הופחת כדי לא לבלבל)
מה משמעות הגודל? יותר תושבים במדינה
בכיתה- הקפידו לפרש את הסימנים בכל ייצוג חדש שהבאתם בתחום הדעת שלכם.
יש תלמידים שעושים העברה משיעור לשיעור גם בתוך המקצוע וגם בין מקצועות, אבל חלקם, לצערנו- לא.
3. הגרף הופך לדינאמי כאשר השנים משתנות ומתקדמות- וההסבר מלווה את השינוי ומפרש אותו
התנועה של העיגולים (המייצגים ארצות) מוסברת בע"פ (אירועים חשובים שקרו באותן שנים גרמו לשינוי). ללא ההסבר של ד"ר רולינג, יהיה קשה לתת משמעות לשינוי הנראה לעין.
דבר זה חשוב במיוחד לבעלי ידע מועט על אותן השנים.
בכיתה- כאשר אתם מביאים מידע דינאמי, לוו את השינויים בהסבר,
נכון, לעיתים זה מפריע לחלק מהתלמידים (לכן אפשר לתת את המידע לאחר הצפייה, לצפות שוב וכן לתת לתלמידים לצפות בבית בחלקים של הסרטון ולשלב בו משימות הבנה באמצעות תוכנה מתאימה -
בכיתה- למידה עם סימולציות- ניתן לתת לתלמידים 'לשחק' עם הסימולציה תוך כדי מעקב אחר העקרונות שכתובים בפוסט הזה- לעצור ולשאול שאלות- זה מאוד מקדם למידה.
4. עצירה בנקודות חשובות (1948)
והארה של פרט חשוב זה או אחר כדי להסביר את מה שד"ר רולינג קורא לה-
התמונה הגדולה. (לקריאה בפוסט נוסף בגישת התמונה הגדולה- ציר זמן- לחצו כאן)
ללא העצירה- קשה יהיה להבין את המשמעות של האירועים המתוארים באינפוגרפיקה היפיפיה הזו.
בכיתה- נסו לעצור ותנו לתלמידים לשאול שאלות על המידע, זה מאוד מקדם למידה-
תנו להם להיות פעילים! כן, גם בשיעור סינכרוני בלמידה מרחוק עוד רעיונות ללמידה פעילה מרחוק בפרקטיקה שכתבו מומחי האוריינות הדיגיטלית במשרד החינוך. לחצו כאן
5. כניסה לעומק המידע- רק לאחר שהובן הייצוג כולו, ומשמעותו הוסברה
החיתוך של עיר (שנחאי) מהעיגול של סין (העיגול הגדול האדום).
הבנה של מה שקרה בשנחאי מתבססת על הבנת האופן בו המידע מיוצג על-ידי האינפוגרפיקה הזו.
בכיתה- עברו לעומק המידע רק כאשר ברור שכל התלמידים שלכם מבינים לחלוטין כיצד המידע מיוצג על-ידי הגרף. תנו להם לשאול שאלות, לייצר מידע משל עצמם באותה מערכת סימנים.
משימת למידה לדוגמה- ייצגו באמצעות עיגול צבעוני על הגרף הקיים את המידע הזה-
תמ"ג לנפש בבריטניה בשנת 2013 הינה 37,307
(הסרטון מסתיים ב-2009, כך שמשימת ביצוע כזו מהווה משימה לימודית של חשיבה מסדר גבוה-
על התלמיד להבין את המידע, להבין איך המידע מיוצג בתוך מערכת הייצוג הזו שבסרט,
ולהציע המשך של עבודתו של רולינג.
משימה למתקדמים-
אפשר להציע לתלמידים בוגרים לייצג את כל הטבלה מ-2013 או חלק ממנה במערכת הייצוג שבנה רולינג.
הייצוג לא חייב להיות דינאמי כמובן, אלא סטטי.
אפשר להציע מספר תוכנות גראפיות חינמיות לביצוע המשימה. אבל היא אפשרית לביצוע גם בכלי office הרגילים.
לשם האנקדוטה-
התבוננו בסרטון הבא- הרצאת טד מדהימה
אותו ד"ר רולינג היקר משתמש הפעם במערכת גשמית לגמרי- בקופסאות,
ותראו מה הוא מוציא מתוכן..
המחשה לעילא ולעילא..
ולסיום-
אתן ואתם חייבים לראות את שתי הפרקטיקות החדשות שצוות אוריינות דיגיטלית בחטיבת הטמעת טכנולוגיות במשרד החינוך הכין לכם-
בהצלחה מורי המאה ה-21