מקס פרקס הפך ל Speed Cuber מפורסם בגיל מאוד צעיר. אבל הוא לא למד את זה בבית-הספר. למעשה, מדובר בתלמיד שהרבה מאיתנו היו מחשיבים כשייך למסגרת חינוך מיוחד. את האהבה ללמידה, ובמאמץ אדיר, תוך הקרבה של כל הזמן הפנוי העומד לרשותו, הוא חייב לדמות שהעריץ- פליקס זמדגס. הלמידה של מקס התבססה על חיקוי האסטרטגיות המגוונות של פליקס והתמחות בהן עד להשגת שלמות שהובילה אותו לזכיה בתחרויות בקנה מידה עולמי. מקס ופליקס הם לומדים מומחים.
גישת הUDL מכירה בחשיבות הפיכת כל הלומדים ללומדים מומחים. אבל, האם זה אפשרי?
מה צריך להשתנות בסביבת הלמידה כדי להפוך את הלומדים למומחים?
הפוסט הזה, הממוקד בעיקרון השני של גישת ה-UDL, יעסוק בדרכים הרבות לקליטה ולעיבוד מידע במוח והאופנים בהם נוכל להעצים תהליך זה באמצעות עיצוב סביבת הלמידה בצורה מתאימה יותר. זאת כדי להפוך את הלומדים למומחים!
בפוסט קודם הצגתי את העיקרון הראשון של עיצוב סביבת למידה שמקדמת את הלמידה של כלל הלומדים מתוך גישת הUDL- עיצוב אוניברסלי ללמידה: א. ספקו אמצעים רבים ליצירת מעורבות תלמידים בתהליך הלמידה Engagement על מנת להפוך אותם ללומדים בעלי מוטיבציה ומכווני מטרה
בפוסט הזה נתמקד בעיקרון השני: ב. הציגו את התכנים במגוון צורות הצגה- Representation כדי שהלומדים יחוו העמקה בידע
בשלב הראשון, על מנת לאפשר למוח להפעיל את רשת הנוירונים העוסקת במה שעליו ללמוד ולעבד את המידע בצורה האפקטיבית והיעילה ביותר נתייחס למגבלות התפיסה ונסייע ללומדים שונים באמצעות:
תצוגה ברורה- הציעו ללומדים דרכים להתאים את אופן התצוגה להעדפתם (גודל מסך, רוויה של צבעוניות והפחתת פרטים) כדי לקדם בהירות ולמנוע הסחות בעיבוד המידע
סאונד מותאם אישית- הציעו חלופות לממד השמיעתי של קטעי הקלטה או וידאו, הצע בחירה להקראה בקול של אשה/ גבר, לאט או מהר וכו'.
תמונה/ טקסט מותאמים אישית- הציעו חלופות לתמונות בטקסט או בייצוג לפי העדפת הלומדים, השתמשו בהפחתת צבע בתמונה, החליפו תמונה בדגם תלת ממדי פיסי או במשטחים עם מרקמים שונים, ספקו תיאור של סרטון וידאו בטקסט. הציעו להתאים את גודל הטקסט, ריווח השורות, פונט צבע לנוחות הלומדים.
בשלב השני נתייחס לכך שהרבה מהמידע ללמידה מגיע בתצורות של סמלים ובמילים שאינם מוכרות דיין לתלמידים. כשמתכננים סביבת למידה בגישת UDL צריך להקפיד על מספר דברים:
הבהירו/ פרשו ללומדים מילים לא מוכרות (אפשר לספק גישה למילון מקוון) ולסמלים/ אייקונים חדשים שלא למדו. כדאי להקדיש לכך זמן כדי לא להשאיר לומדים מאחור. הצמידו לסמלים גרפיים פירוש נוח בטקסט כחלק מהצגת התוכן ללמידה- זה ישרת גם את הלומדים שהכירו את הסמל ומתקשים בשליפת המידע. הוסיפו מידע נוסף ללמידה שמבאר ומפשט מושגים במקומות בהם התלמידים פוגשים אותם לראשונה, ובאופן קבוע ספקו עזרה בלמידת התוכן והפנו אותה לכלל הלומדים.
ספקו הסברים על דיאגרמות שונות, מפות, נוסחאות ועוד סוגי מידע שהתלמידים נדרשים לעבד העשויים להקשות על הבנת התוכן. הנגישו הסברים איכותיים שמתאימים לידע של התלמידים שיסייעו להם להבין לעומק את המידע, גם אם אתם סבורים שחלק מהלומדים לא ישתמשו בהסברים הללו.
ספקו אפשרויות מגוונות לפענוח מהיר ויעיל של טקסטים, נוסחאות מתמטיות ואייקונים. קחו בחשבון שלא כל הלומדים בעלי שטף קריאה מספק וצרו מספיק תמיכה סביבם כדי לאפשר שיוויון הזדמנויות לכלל הלומדים. מקרא או אינדקס של מילים חדשות עם פירוש בהיר וקצר יכולים לעשות הבדל גדול עבור לומדים הזקוקים לכך.
קחו בחשבון תלמידים ששפת ההוראה אינה שפת אימם והכינו עבורם מראש כלים לתמיכה בשפה הנוחה להם. בדרך זו תוכלו לספק להם שיוויון הזדמנויות ותחושה של הצלחה בהבנת תוכן הלמידה. תוכלו להעזר בתרגום אוטומטי, החלפת טקסט בייצוגים וויזואליים מתאימים, מילון מובנה בתוכן הלמידה ועוד.
טקסט (כתוב או בע"פ) לא צריך להשאר הדרך המרכזית להבאת תוכן לכיתה. תלמידים רבים ירוויחו אם תגוונו בדרכי ההצגה של התוכן במדיה- תמונות, דיאגרמות, סרטונים, מפות, אנימציות, גרפים ועוד. עיבוד ממספר סוגים של ייצוגים המבהירים מידע ממספר היבטים עשוי להשפיע על עיבוד עמוק יותר של המידע במוח. המוח מסוגל לעבד יותר מידע אם יוצג לו במגוון דרכים דרך מספר ערוצי קליטה, במספר אופני ייצוג וויזואלי בליווי הסבר בטקסט קולי.
במסגרת עיקרון זה יש לספק בסביבה פעילויות שיקדמו הבנה. בשלב השלישי נפעל לפי העצות לתכנון למידה שתוביל להבנה מתוך גישת ה-UDL:
1. ספקו ללומדים מידע מוקדם או בצעו פעולות כדי לשפעל ידע קודם שעשוי להיות ללומדים על הנושאים שבמוקד הלמידה. השתמשו במפות חשיבה, סיפורים, סרטים ובכל דרך אחרת המתאימה לתלמידיכם. השתמשו במטאפורות כדי לחבר בין מושגים מוכרים לחדשים, חברו נושאים מתחומי למידה אחרים לנושא החדש כדי לקדם יכולת לקשר באופן עמוק בין מושגים, הקדישו זמן לשאילת שאלות ודיונים לפני תחילת הלמידה כדי לסייע בארגון מידע חדש עם ידע קודם במוח.
2. הדגישו רעיונות גדולים, דפוסים מרכזיים וקשרים בין-תחומיים כדי לעודד את הלומדים לשלוט באופן העמוק ביותר בתוכן הלמידה ולהפוך למומחים. הציגו דוגמאות מייצגות וכאלה שאינן מייצגות את הנושא או המושג ודונו בהבדלים עם התלמידים, חדדו וקדמו הבנה עמוקה. בקשו מהתלמידים להשתמש במיומנויות שתרגלו בעבר כדי לפתור בעיות חדשות המוצגות להם במסגרת למידת התוכן החדש. עודדו אותם לפתח מומחיות ולתרגל.
3. ספקו פיגומים ללומדים בעת שהם מעבדים מידע ועודדו שימוש במידע בדרכים שונות. למדו אותם להשתמש במגוון אסטרטגיות, פרקו עבורם את המידע לפרקים קצרים ועודדו אותם לזהות דפוסים רעיונות גדולים בנושא הנלמד, קשרו את הנושאים הנלמדים לנושאים אחרים. תנו משימות עיבוד כגון- להפוך מידע טקסטואלי לטבלה/ דיאגרמה/ מפה, להמחיז את המידע, ליצור סרטון, מצגת, אתר או פודקאסט המארח דמויות רלוונטיות, חידות, משחקים, חדרי בריחה ועוד.
4. העצימו את היכולות של התלמידים לעשות העברה של הידע ולהפוך אותו לשימושי עבורם למצבים חדשים. עודדו את הלומדים להשתמש במידע החדש לפתרון בעיות מהעולם האמיתי, לפרויקטים וחיבור לתחומי למידה אחרים. לדוגמה- מרחב למידה התומך בגישת PBL.
הלומד המומחה הוא המטרה של יישום ההבט העונה לשאלה "מה ללמוד?" בגישת ה-UDL.
אחת הדוגמאות המוזכרות באתר של CAST היא של מקס פרקס.
למי שיש אפשרות לצפות בנטפליקס בסרטון התיעודי The speed Cubers- אני ממליצה בחום.
הוריו של מקס מספרים על התמיכה של מורי ביה"ס בלומד, שהיה עם קשיים לימודיים ברוב התחומים, אבל הצטיין ברמה עולמית בפתירת הקוביה ההונגרית. מבחינת הוגי הגישה UDL מקס הוא דוגמה ללומד מומחה.
הלומד מבין היטב בתוכן הלמידה, מסוגל לנהל את למידתו, מווסת את עצמו בעת שהוא חווה תסכול ומסוגל ללמוד המון אסטרטגיות אפקטיביות ויעילות כדי להגיע להצלחה.
מעניין מה אתן ואתם חושבים על הדוגמה הזו והאם יש לכן דוגמאות נוספות בסביבתכן הקרובה
ללומדים מומחים?
בהצלחה מורי המאה ה-21,
אשמח מאוד אם תרשמו לאתר לקבלת הודעות וכן בצעו הרשמה לחברות Log In באתר כדי להיות מנויים לאתר ולהשתתף בשיח בנושאים שעולים כאן. בנוסף, זכרו שניתן להזמין הרצאה מעוררת השראה כאן.