חברה ללא חצר אחורית - מה למדתי על ערכים אנושיים ביפן
- ד"ר לימור ליבוביץ
- לפני 19 שעות
- זמן קריאה 5 דקות
עודכן: לפני 12 דקות
פוסט ראשון בסדרה היפנית על חינוך בעידן הבינה המלאכותית סדרה זו מבוססת על מסגרת מושגית לעידן הנוכחי המופיעה בספר שלי
📖 "דור ה-AI: חינוך ילדים בעולם של בינה מלאכותית" - בספר הצעתי להורים ולמחנכים להתמקד בעידן הבינה המלאכותית בארבעה ערכים אנושיים: אמפתיה, אהבה לטבע, חוסן ושוויון הזדמנויות.
בפוסט זה אתמקד בערך האמפתיה, ואיך תרבות שלמה מחנכת אליו מגיל צעיר.
הרשמים והמחשבות שלי עוצבו במהלך חופשה של חודש ביפן בסתיו שנת 2025.
למה חינוך לאמפתיה חשוב בעידן ה-AI?
למדתי המון בטיול שלנו ליפן. הסיפור שאני מספת כאן הוא של תרבות, טכנולוגיה ואנטי-שבירות. ברחובות יפן הניקיון והשקט היו הפתעה נעימה מאוד. בטיול ברחובות הערים לא ניתן למצוא אף בדל סיגריה או פחית שנזרקה בצד הדרך. סיכוי קלוש שתמצאו עטיפה או קליפת בננה זרוקה במרחב הציבורי.
כתיירת, בהתחלה את נוטה לדמיין שהם מטאטאים את הלכלוך אל מאחורי הבתים, ושם נמצא את כל הגרוטאות, הזבל והדברים המיותרים שמייצרת תרבות השפע המערבית.
אבל ביפן גם חצר אחורית היא חלון ראווה להתגאות בו.
מאחורי הקלעים: הניקיון שאף אחד לא רואה
בעיירת מרחצאות מי מעיין חמים (ביפן מרחצאות ציבוריות נקראות אונסן - Onsen) במרכז יפן, בקרבת שמורת טבע יפיפיה (קמיקוצ׳י), הסתובבנו לעת ערב ברחובות הצרים ובין הבתים. התפעלנו מן האדים החמים העולים מהתעלות הפתוחות בצדי הכבישים הריקים מאנשים וממכוניות.
בסיור שלנו נכנסנו גם אל מאחורי הבתים, חלקם מחסנים של בתי הארחה ומלונות מקומיים. העובדה שגם במקומות הנידחים ביותר בשכונה הקטנה לא ניתן היה למצוא שום פסולת או סימנים של הזנחה מאוד הרשימה אותנו.
זה הזכיר לי משהו חשוב על חינוך.
הזנחה מזמינה יחס מזלזל.
מניסיוני, אם בפינת רחוב תהיה ערמה קטנה של קרטונים ופחיות, כעבור מספר שעות סביר שהערימה תהיה גבוהה יותר ויתווספו אליה סוגים נוספים של פסולת. הניסיון הזה מגובה בתיאוריה. שמה- תיאוריית החלונות השבורים.
מהי 'תיאוריית החלונות השבורים' בחינוך?
בעולם החינוך, השהיה או הימנעות מתיקון של חלון או ספסל שבור בחצר בית-הספר תהווה הזמנה לתלמידים להמשיך את ההזנחה ואף לפגיעה ברכוש הציבורי - ריסוס גרפיטי מרדני, השלכה של פסולת ואפילו ונדליזם.
במשך שנים הצביעה 'תיאוריית החלונות השבורים' על הקשר בין הזנחה במרחב הציבורי לאלימות ופשיעה. מכאן ניתן להבין מדוע כאישה המטיילת ביפן אני חשה מאוד בטוחה, ולא משנה כמה הסמטה נידחת וחשוכה. הכל כל כך נקי ומסודר, ולא רק בסביבה הפיסית, כפי שאתאר בהמשך.
חניון נקי = "אתה חשוב"
בקיוטו, בין הבתים ניתן למצוא חניונים ציבוריים קטנים, חלקם יכולים לקלוט לא יותר מחמש מכוניות בו זמנית. חניון קטן מול המלון היה מאופיין באספלט נקי אפילו מאבנים ועלים.
לכן, התפלאנו לראות בוקר אחד שהוא ריק ממכוניות, ושני יפנים מבוגרים מקרצפים אותו עם זרנוק מים ומכשיר שטיפה מיוחד. הדוגמה של החיניון ממחישה את רמת ההקפדה על הסדר והניקיון במרחב הציבורי. במידה רבה היא קשורה לתפסיה של היפנים את מוסר העבודה (מאוד גבוה) ואת המאמץ הרב שהם עושים כדי לא להפריע לחברה להתנהל כסדרה.
איך סביבת למידה משפיעה על ערך עצמי?
הקפדה על ניקיון של חניון ציבורי הוא לא דבר שאנחנו רגילים בו. לרוב מקומות שזוכים לטיפוח יהיו חזית בנין או חלון ראווה של חנות.
אני רגילה לפרש מצבים ותופעות בהקשר של חיי המקצועיים. במשך כעשרים שנה עיצבתי מרחבי למידה בבתי-ספר. התפיסה שהובילה אותי הייתה - סביבה מעוצבת, נקיה ומטופחת מעבירה לאנשים הלומדים בה תחושה שהם שווים, חשובים, רואים אותם.
אבל היפנים לא עוצרים בניקיון הסביבה. בטיול הזה גיליתי רבדים נוספים על חינוך ביפן שהרשימו אותי לא פחות.
איך מחנכים ילדים לאחריות אישית?
באקווריום של אוסאקה ראינו באחד הבקרים קבוצה של ילדים שהגיעו לסיור לימודי. הם התכנסו לפני הביקור בחצר רחבת הידיים לארוחת עשר. כל אחד מהם פרש מחצלת מתקפלת אישית, חלץ נעליים והתיישב לאכול מזון מקופסה שהביא.
כפי שכבר ניחשתם, התלמידים לא השאירו אחריהם פירור אחד של שאריות מזון או עטיפות. למי שלא יודע - ביפן אין פחים בשום מקום. כל אחד לוקח את הלכלוך שלו בתיק.
חינוך להרגלים טובים מגיל צעיר
תקופת הילדות היא הזמן בו מתקבעים הרגלים לכל החיים. מניסיוני כאמא לשני ילדים בוגרים אני יודעת שהרגלים מתפתחים על-ידי חיקוי המבוגרים (שנותנים דוגמה אישית עקבית) ועל-ידי פעולות מעשיות - ולא על-ידי הטפות ונאומים אינסופיים.
הילדים שלי, אשר שניהם עוסקים בספורט הישגי, יודעים שהצלחה תגיע רק אם משקיעים ומתאמצים.
ושוב, הניסיון הפרטי שלי מתכתב עם המחקרים בתחום. מחקרים שעקבו אחר רמת האושר של אזרחים בעולם זיהו שילדים שגדלו בבית בו מבקשים מהם לקחת חלק במטלות הבית, מתפתחים להיות מבוגרים מאושרים, מצליחים ובעלי יכולת לעצב את עתידם.
באמצעות החינוך של הילדים ביפן לקחת אחריות על ניקיון במרחב הציבורי, מערכת החינוך היפנית מאפשרת לילדים להתפתח ולהפוך למבוגרים מאושרים.
הקידה שאמרה הכל: כשכל עבודה היא בעלת ערך
נסענו במכונית שכורה בכביש מתפתל בדרכנו לאתר תיירות מוכר ביפן. מספר פעמים ראינו שילוט המזהיר מאזור עבודה בכביש ומבקש להאט. מספר עובדים, גברים וגם נשים עמדו ונופפו בדגל לבן (מותר להמשיך לנסוע) או כתום (עצור את הרכב והמתן לאות).
שתי הפתעות חיכו לנו באיזור ההאטה בכביש.
הראשונה - זהות העובדים. אחת מהנשים שהחזיקו בסוג זה של עבודה היתה מאוד מבוגרת.
השניה- התנהגות העובדים בעת שעברנו על פניהם - רובם קד לנו קידה, במעין מחווה שאומרת: תודה על שיתוף הפעולה, סליחה שהפרענו לנסיעתכם. בתגובה - הנהגים מחווים בתנועת יד או ראש תודה לעובד שסייע להם לעבור את המכשול בבטחה.
העובד והנהג נמצאים באינטראקציה - כל אחד ממלא תפקיד במרחב הציבורי והתרבות מכוונת לאפשר זרימה חלקה של חברי הקהילה בתפקידיהם, למען הצלחתה של המדינה כולה. שיתוף הפעולה ביניהם כולל באופן מובנה את ההכרה ההדדית בתפקידם כחלק מהתמונה הגדולה.
ועוד חוויה יפנית בענייני מכוניות- המעשה שהשאיר אותנו פעורי פה
זה הסיפור המרגש ביותר. בוקר אחד נכנסנו לתחנת דלק למרגלות הר פוג'י. לאחר סיום התדלוק, שני עובדי התחנה יצאו איתנו לכביש, וחסמו למעננו את התנועה משני הכיוונים, תוך שימוש במוטות הכוונה זרחניים (כמו שרואים במסלולי המראה למטוסים).
לאחר שהשתלבנו בבטחה בכביש ראינו אותם קדים בתודה לעבר המכונית שלנו. נשארנו פעורי פה.
העובדים הללו מיישמים את התרבות היפנית בפועל. זו שאליה מחנכת מערכת החינוך וההורים היפנים. זו אינה אפיזודה סתמית אלא הדרך היפנית להתחשב באחר, לכבד את המקצוע שלהם ואת הדרך בה הם חיים, היום ב2025.
💡החוויה היפנית לימדה אותי: חברה שבה כל אדם מרגיש שרואים אותו היא חברה ללא חצר אחורית. חברה שלא משאירה אף אחד מאחור.
מה אנחנו לומדים מכל זה? המסר לחינוך בישראל
החוויה היפנית לימדה אותי שחברה שבה כל אדם מרגיש שרואים אותו - מהעובד המבוגר בכביש ועד לילד בבית הספר - היא חברה ללא חצר אחורית. חברה שמטפחת גם את הפינות שלא רואים. חברה שלא משאירה אף אחד מאחור.
זה הערך של אמפתיה בפעולה - היכולת לראות את האחר, לא רק להסתכל עליו. ליצור אינטראקציה שמכירה בערך של כל אדם ובתרומתו לקהילה.
📚 המשך בפוסט הבא
בפוסט הבא אסביר:
מדוע זה קריטי דווקא עכשיו, בעידן הבינה המלאכותית
מה זה "תסמונת השקופים" ואיך היא מאיימת על הדור הבא
שלושה צעדים מעשיים שאתם יכולים לקחת היום עם הילדים שלכם
💬 שתפו את המחשבות שלכם
האם אתם חווים דוגמאות דומות בחיי היומיום שלכם? איך אתם מחנכים את הילדים שלכם לראות את האחר? שתפו בתגובות!
📖 רוצים לקרוא עוד על ארבעת הערכים בחינוך בעידן ה-AI? קישור לספר "דור ה-AI: חינוך ילדים בעולם של בינה מלאכותית"
🔔 הצטרפו לניוזלטר לקבלת תובנות חודשיות על חינוך, יצירתיות וערכים בעידן הבינה המלאכותית טופס הרשמה
שימו-לב,
בקרוב תוכלו להזמין לבית-הספר שלכם הרצאה מקוונת עם כל התובנות על יפן, וחינוך המעודד ילדים לשגשג בעידן של תמורות גדולות. ההרצאה מבוססת על התובנות המוצגות כאן ועוד.
תגובות