הסרטון מבית "The story of staff project"
מדגים הקניית תוכן (בשמונה דקות בלבד) בצורה בהירה המשלבת ייצוגים חזותיים.
במקרה של הפוסט הזה אני משתמשת בהדגמה כמקור להבנת מושגים.
הסרט לא עוסק ישירות באוריינות חזותית, אבל הוא משתמש בייצוגים חזותיים בדרך טובה.
בחרתי בסרטון הזה כדי להראות מה קורה כשטקסט דבור (המנחה אני לנארד מדברת) מלווה באיורים מתארים, מארגנים ומפרשים. לטענתי, גם עבור מי שלא מכיר את כל המינוחים באנגלית, קל מאוד להבין כל מושג שמדובר עליו.
למה קל לנו להבין?
הביטו מה קורה כשמקיימים השוואה בין סוגי המים- מים מאיי פיג'י המגיעים בבקבוק מול מי ברז בקליוולנד,
קל להבין מהיריקה של המים על-ידי הנסיין בפרצופו של המדען (בחלוק) מה הטעם שהיה למים מפיג'י.
מזל שהמדען הצטייד במשקפי צלילה....
לא רק שקיבלנו איור מקביל בדייקנות לטקסט הנשמע, זו אנימציה מתוזמנת היטב שאפילו מוסיפה מעט הומור למילים הרציניות של אני לנארד. מי לא רוצה ללמוד כך?
ועוד,
האיורים צויירו באופן מיוחד עבור התוכן הזה, והם מופשטים (בקו בלבד) וללא צבע או רקע שיכול להסיח את דעתנו. אנחנו מפרשים אותם ללא כל מאמץ מיוחד. לרוב הם לא מזמנים לנו מספר פרשנויות (אדם מוצג בצורה אחת מוכרת ופשוטה, לאשה יש שמלה ושיער ארוך, מדען מוצג עם מה שמאפיין אותו- חלוק, את הכסף מסמל שק בד ועליו מוטבע סמל דולר וכדומה).
וגם- האיורים מופיעים כשהם צריכים לתאר מילה או מושג או רעיון ונעלמים מיד אחר-כך. הם לא מצטברים על המסך.
אני רוצה להציג לכם המשגה של שלושה תפקידים שממלאים הייצוגים המופיעים בסרטון:
התפקיד הראשון: תיאור הטקסט.
האיורים המלווים את המילים של אני לנארד מהווים בבואה של הטקסט, קיימת חפיפה מדויקת בזמן ובמקום
(אנו כמעט תמיד רואים תמונה במקביל למילה שהדוברת מזכירה), והתמונה הזו מאפשרת לנו הבין את המילה הדבורה בדרך נוספת.
למה זה טוב?
העובדה שאנחנו יכולים לקבל מידע בשני אופנים בו זמנית (טקסט ותמונה), והוא מגיע דרך שני ערוצים חישתיים (שמיעה וראייה) מותאם באופן ספציפי לאופן בו המוח שלנו קולט, מעבד ומארגן מידע. לכן זה כל כך מוצלח!
במחקרים נמצא שייצוגים מתארים כאלה עוזרים באופן מיוחד ל:
לומדים שיש להם קושי בהבנת מילים ובשטף הקריאה
לומדים בעלי ידע קודם מועט לגבי התוכן הנלמד
תרגיל-צפו בסרטון ונסו למצוא עשרה ייצוגים מתארים כאלה.
(התרגיל הזה הוא תרגיל של "קריאה" של הייצוגים והמשגה של מה שאני רואה).
התפקיד השני: פירוש הטקסט.
האיורים שתפקידם לעזור לנו להבין תופעות שלא קל להבינן.
למשל- משמעות של מספרים גדולים.
500 מיליון בקבוקים. מישהו יכול לתאר לעצמו במה מדובר?
אבל, אם מראים לנו בסרטון במילים ובתמונה מפרשת כי מדובר בכמות בקבוקים שיכולה להקיף את כדור הארץ חמש פעמים-
נוכל לומר- וואו עכשיו אני מבין... מדובר בהמון בקבוקים....
ואז, כשהבנו במה מדובר, אנחנו צפויים להטות אוזן קשבת לדברים הבאים שיאמרו לנו.
יוצרי הסרטון "תפסו את תשומת ליבנו".
האפשרות לייצג באופן קונקרטי מושג מספרי או מידע מופשט נקראת גם אינפוגרפיקה.
העיתונים היומיים עמוסים בהם. זה למעשה מקצוע מבוקש מאוד בכל ענפי המדיה.
במחקרים נמצא שהבאת ייצוגים מפרשים מאפשרת ללומדים לבנות משמעות מהמידע.
האם לא זה מה שאנחנו רוצים מהתלמידים שלנו? הבנה?
תרגיל- המציאו ייצוג מפרש אחר עבור המידע "500 מיליון בקבוקים".
המצאה של ייצוגים מפרשים היא מלאכה לא קלה, (זה בעצם פתרון בעיה- משימת חשיבה מסדר גבוה)
היא כוללת יכולת להבין את מערכת הסימנים בה אני רוצה להשתמש, והיא כוללת הבנה עמוקה של התוכן.(למשל- אצטרך למדוד בקבוק שיש לי במקרר- מה אורכו? מהו רוחבו? מה נפחו? ולמצוא איזו שהיא נקודת ייחוס אחרת- שאחרים בתרבות שלי מכירים. אולי במקום היקף כדור הארץ אשתמש בשטח של אצטדיון כדורגל? הציור יאפשר לקוראים שלי לראות איך הבקבוקים מונחים על המגרש- בשכיבה? בעמידה? , אני צריך לדייק מאוד- באיזה בקבוק להשתמש? שליש ליטר? ליטר וחצי?...כמה אצטדיוני כדורגל יתמלאו בבקבוקי מים של ליטר וחצי כשהם מונחים עליו עומדים? זה תרגיל בחשבון, לא?).
(התרגיל הזה הוא תרגיל של "כתיבה" של ייצוגים)
התפקיד השלישי: ארגון הטקסט.
ייצוג מארגן מאפשר לנו לראות יחסים בין חלקים של מערכת. לדוגמה מחזור חיי הפרפר, ציר זמן, מערכת הלב, מבנה מנוע של מכונית וכדומה.
ציר זמן בסרטון מופיע 13 שניות מהפתיחה. זו מערכת חיי המוצר. היא מתחילה בכרייה של משאבים מהטבע ומסיימת בהשלכתם לזבל..
בסרטון אחר של אותו הפרויקט מוסבר על האפשרות להפוך את הציר האופקי למעגל בו המוצר בחייו הסופיים מגיע להיות משאב מבלי לאבד מאיכותו הראשונית.
האנימציה בסרטון מאפשרת לנו להתקרב ולהתרחק מציר הזמן, ובכך למקד את תשומת הלב שלנו בתוכן בו מדובר, בחלקים ולא בבת אחת.
אבל, מכיוון שכבר ראינו אותו, ומדי פעם אנחנו מקבלים אפשרות לראות באיזה שלב אנחנו נמצאים- זה מאפשר לנו לעקוב אחר הסיפור ביתר קלות.
תמונה מארגנת כזו מאפשרת ללומד להתמצא בסדר הדברים ולקבל קונטקסט (או נקודת ייחוס) ששומרת על עקביות. דבר זה מקל מאוד על ההבנה ומקדם את הקשב בשיעור.
הלומדים לא "הולכים לאיבוד", וגם מתאפשר להם לנצל את שני מרכזי העיבוד במוח- המילולי והלא מילולי בו זמנית.
תרגיל- חישבו על השיעור הבא שלכם, בכל תוכן, שייצוג מארגן יסייע להבנה של הלומדים. או- מצאו בחומרי ההוראה שלכם ייצוג מארגן כזה.
(התרגיל הזה מקדם את היכולת שלכם לארגן את התוכן הלימודי באופן חזותי עבור הלומדים).
תרגיל אחר- בקשו מתלמידים לצייר ייצוג מארגן עבור תוכן ההוראה בתחום בו אתם מתמקדים בימים אלה.
זה יכול להיות ציר זמן (ממוקד בתקופה שאתם לומדים היום, או מורחב, המקיף תקופה יותר ארוכה).
(התרגיל הזה מקדם את היכולת שלכם להבין מה התלמידים הבינו מתוכן השיעור? מה לא הובן היטב וצריך לברר אותו שוב וכו'. התרגיל מקדם מאוד למידה בגישה ההבנייתית).
חשוב מאוד- לתת לתלמידים זמן מספיק לצייר את הייצוג שלהם.
בפוסט הזה הדגמתי כיצד מנתח אדם אוריין חזותי סרטון לימודי, והבאתי מספר דוגמאות לשימוש בייצוגים בהוראת תוכן תוך כדי הפעלה קוגניטיבית של התלמידים ביצירה של ייצוגים.
באותה מידה יכולתי לנתח שיעור של מורה או חומר לימודי. ההמשגה בה השתמשתי- ייצוגים מסוגים שונים והתאמתה לידע שלי על קוגניציה יצרה כיוונה לעורר הבנה עמוקה לגבי תהליכי הוראה-למידה-הערכה שכוללים שימוש מושכל בייצוגים חזותיים.
אני ממליצה לשלב דרכי הערכה ביקורתיות כאלה ברפלקציה על ההוראה במאה ה-21,
ובהערכת ההוראה במטרה לשפרה.
ההמשגה לקוחה מתוך המאמר הזה של קרני ולוין (הם מונים 5 סוגי תפקידי ייצוגים במאמר)-
Carney, N. R., & Levin, R. J. (2002). Pictorial illustrations still improve students' learning from text. Educational Psychology Review, 14(1), 5-26.
בהצלחה מורי המאה ה-21.