הביולוגית ג'נט איוושה הלכה ללמוד יצירת הנפשות באולפני
ההנפשה הידועים בהוליווד,
רק כדי להצליח להעלות השערות מחקריות טובות יותר למחקרים שלה.
המחשה של מידע מורכב מסייעת
לאנשי המקצוע לקיים שיח מעמיק על המידע ולקדם את המדע.
היא לא הסתפקה בזה.
היא הקימה קבוצה המשלבת חוקרי מדע, מתכנתים ואנימטורים
שביחד פיתחו תוכנת קוד פתוח שמאפשרת לכל אחד שרוצה
(ביולוגים ואפילו תלמידים שיש להם ידע)
ליצור את ההדמיה של מידע מדעי (ברמה מולקולרית) ולפתח השערות מדעיות,
לדון עם עמיתי מחקר ולהמציא לנו...תרופות מצילות חיים.
היא טוענת שעבור מי שמבין את המידע-
זה די קל לייצר את ההדמיה.
כלומר-
התוכנה הזו תחליף בעתיד הקרוב את העיפרון והדף במעבדות המחקר.....
העתיד כבר כאן- אמרנו כבר?
היא מתארת בהרצאה הקצרה שלה 3 צורות של המחשה:
1. נייר ועיפרון- שרבוטים של המדען במעבדתו
2. ציור סכמתי צבעוני וסטטי (בלי תנועה, דו ממדי בלבד)
3. אנימציה צבעונית תלת ממדית
נו..
מה הכי טוב עבורה כמדענית?
לא צריך לחשוב פעמיים- כמובן שהאנימציה התלת ממדית הדינאמית.
למה קל לנו יותר להבין תופעות מורכבות באמצעות האנימציה?
1. היא דינאמית- לכן קל לייצג באמצעותה מידע דינאמי מורכב
2. היא צבעונית
(אפשר לקדד תכונות ומולקולות שונות באמצעות צבע/ גודל/ אופן תנועה..)
3. היא מדמה בהצלחה תנועה במרחב
(להרבה מאוד אנשים ותלמידים קשה מאוד לדמיין מתמונה דו ממדית- התרחשות במרחב)
ועכשיו- לכיתה שלנו.
רצוי ואף נדרש להמחיש לתלמידים באמצעות הייצוג המתאים
את המידע שקשה להבנה,
את המידע החדש
או את המידע המורכב שאנחנו מביאים ללמידה.
כדי שתתרחש למידה משמעותית
עלינו לבחור את הייצוג הכי מתאים-
1. לתלמידים שלנו ולידע שלהם
2. לאמצעים הטכנולוגיים שיש ברשותנו בכיתה
3. למידע שאותו אנחנו רוצים להציג
שימו לב- לא תמיד אנימציה היא התשובה הנכונה.
הרעיון הוא בחירה מושכלת בתוך הקשר הלמידה (קונטקסט).
כל זה רלוונטי גם במקרה של הערכה חלופית.
אם נרצה-
דברים שחשבו עליהם...
ולהעריך זאת.
הערכה של תוצר למידה וויזואלי כוללת שלושה רכיבים-
1. הדיוק של המידע המיוצג
2. בחירת הייצוג הנכון עבור אותו סוג מידע
3. שימוש נכון במערכת הסימנים של הייצוג
בהצלחה מורי המאה ה-21.