• לימור ליבוביץ

שרבוט הוא כלי חשיבה רב עוצמה


סאני בראון בהרצאה בTED מדברת על שרבוט ככלי חשיבה ממדרגה ראשונה. (יש תרגום עברית לכל הסרטים, לחצו על הכפתור "תרגם" ובחרו שפה)

כלי החשיבה הזה מקדם אוריינות חזותית בכך שהוא מאפשר לאנשים לבטא ולייצא את הייצוגים הפנימיים (מנטליים) שלהם, למטרות עיבוד מידע וידע.


האופן בו אנו מעבדים מידע (ואז פותרים בעיות), יכול להיות מקודם מאוד על-ידי תהליכים של החצנת החשיבה

ואפילו שיתוף אחרים.


מי שאצלו בכיתה יושבים בזוגות או בקבוצות ממילא, יכול לנסות את התרגיל הזה בכל שיעור, בכל תוכן.
קחו מושג, בעיה או תרגיל,
ובטאו אותו באמצעות ציור/ סכמה/ איור/ צורות/ קווים/ חיצים כך שיבטא את אותו מושג, יקדם את הפיתרון של אותו תרגיל או בעיה.

נסו קודם בעצמכם.

ככל שתצליחו לבטא את אותו מושג, תרגיל או בעיה במגוון דרכים- תמצאו שאתם יותר אורייניים חזותיים

כלומר- כותבים בשפה החזותית, שהיא שפה של קווים, צורות, תמונות..

אם תחלקו את הייצוגים שיצרתם עם אחרים תוכלו לנהל איתם שיח פדגוגי משמעותי ועמוק,


וכמורים- לגלות מה הבינו התלמידים.


מורה שניסתה את התרגיל בכיתה בהוראה של נושא (התלמידים ציירו לפני שהיא לימדה ואחרי- והיא השוותה בין הציורים), גילתה לא רק שהתלמידים עיבדו את המידע שלימדה לידע חדש, אלא היו לה רווחים נוספים- לא צפויים:


תלמיד שלא היה שותף מעולם בשיח הכיתתי, התחיל להשתתף ולבטא את דעותיו. הקול המושתק שלו- נשמע.
לכל מחנך זו חוויה מכוננת, ולדברי אותה מורה- זו הייתה החוויה שהכלי החזותי הזה איפשר לה בכיתה.

אז שאלו אותי מורים לאחר ההרצאה (בה הצגתי את הסרטון הזה)- האם לתת לתלמידים לשרבט בנושא שאינו קשור לשיעור?

התשובה- כן. אם זה עוזר להם לחשוב.

מדובר בפעולה תנועתית, שמקדמת את היכולת של תלמידים מסוימים להתרכז. 


ויותר מכך- הפכו את השרבוט לכלי פדגוגי !!

תרוויחו גם את שיתוף הפעולה של התלמידים, גם את ההקשבה הפעילה שלהם, גם כלי משמעותי לעיבוד מידע, וגם כלי משמעותי לראות מה הם מעבדים.

זה כמו "רנטגן למחשבה" של הלומדים.


אם קשה לכם לחשוב על זה בכיתה שלמה, נסו בהוראה הפרטנית, ועקבו אחר מה שזה עושה להוראה שלכם.


אם התלמידים לא רוצים לשרבט, כי הם מתביישים, למדו אותם להשתמש בכרטיסיות עם תמונות שתאספו עבורם מהאינטרנט או תביאו כגלויות, או אפשרו להם לצייר סכמטית צורות כמו ריבוע, עיגול וקווים.

דרך נוספת- באמצעות המחשב- 

בתוכנת power point השתמשו תבנית "הוספה" smart art

ותגלו עולם שלם של סכמות חזותיות שניתן לבחור מהן.

שימו לב- בחירה של סכמה או שרטוט של סכמה מחייבות הסבר- למה בחרתי דווקא בזה?

ההסבר הוא הכל י החשוב ביותר שלנו כמורים- להבין את החשיבה של הלומד.


לדעתי, זה כלי פדגוגי ממדרגה ראשונה ליישום הוראה הבנייתית בכיתה.



קישור למאמר חשוב על הסבר עצמי שמקדם הבנה עמוקה של הלומד- שרון איינסוורס מאוניברסיטת נוטינגהם אנגליה.

סאני בראון בהרצאה בTED מדברת על שרבוט ככלי חשיבה ממדרגה ראשונה. (יש תרגום עברית לכל הסרטים, לחצו על הכפתור "תרגם" ובחרו שפה)

כלי החשיבה הזה מקדם אוריינות חזותית בכך שהוא מאפשר לאנשים לבטא ולייצא את הייצוגים הפנימיים (מנטליים) שלהם, למטרות עיבוד מידע וידע.


האופן בו אנו מעבדים מידע (ואז פותרים בעיות), יכול להיות מקודם מאוד על-ידי תהליכים של החצנת החשיבה

ואפילו שיתוף אחרים.


מי שאצלו בכיתה יושבים בזוגות או בקבוצות ממילא, יכול לנסות את התרגיל הזה בכל שיעור, בכל תוכן.

קחו מושג, בעיה או תרגיל,

ובטאו אותו באמצעות ציור/ סכמה/ איור/ צורות/ קווים/ חיצים כך שיבטא את אותו מושג, יקדם את הפיתרון של אותו תרגיל או בעיה.


נסו קודם בעצמכם.

ככל שתצליחו לבטא את אותו מושג, תרגיל או בעיה במגוון דרכים- תמצאו שאתם יותר אורייניים חזותיים

כלומר- כותבים בשפה החזותית, שהיא שפה של קווים, צורות, תמונות..

אם תחלקו את הייצוגים שיצרתם עם אחרים תוכלו לנהל איתם שיח פדגוגי משמעותי ועמוק,


וכמורים- לגלות מה הבינו התלמידים.


מורה שניסתה את התרגיל בכיתה בהוראה של נושא (התלמידים ציירו לפני שהיא לימדה ואחרי- והיא השוותה בין הציורים), גילתה לא רק שהתלמידים עיבדו את המידע שלימדה לידע חדש, אלא היו לה רווחים נוספים- לא צפויים:


תלמיד שלא היה שותף מעולם בשיח הכיתתי, התחיל להשתתף ולבטא את דעותיו. הקול המושתק שלו- נשמע.

לכל מחנך זו חוויה מכוננת, ולדברי אותה מורה- זו הייתה החוויה שהכלי החזותי הזה איפשר לה בכיתה.


אז שאלו אותי מורים לאחר ההרצאה (בה הצגתי את הסרטון הזה)- האם לתת לתלמידים לשרבט בנושא שאינו קשור לשיעור?

התשובה- כן. אם זה עוזר להם לחשוב.

מדובר בפעולה תנועתית, שמקדמת את היכולת של תלמידים מסוימים להתרכז. 


ויותר מכך- הפכו את השרבוט לכלי פדגוגי !!

תרוויחו גם את שיתוף הפעולה של התלמידים, גם את ההקשבה הפעילה שלהם, גם כלי משמעותי לעיבוד מידע, וגם כלי משמעותי לראות מה הם מעבדים.

זה כמו "רנטגן למחשבה" של הלומדים.


אם קשה לכם לחשוב על זה בכיתה שלמה, נסו בהוראה הפרטנית, ועקבו אחר מה שזה עושה להוראה שלכם.


אם התלמידים לא רוצים לשרבט, כי הם מתביישים, למדו אותם להשתמש בכרטיסיות עם תמונות שתאספו עבורם מהאינטרנט או תביאו כגלויות, או אפשרו להם לצייר סכמטית צורות כמו ריבוע, עיגול וקווים.

דרך נוספת- באמצעות המחשב- 

בתוכנת power point השתמשו תבנית "הוספה" smart art

ותגלו עולם שלם של סכמות חזותיות שניתן לבחור מהן.

שימו לב- בחירה של סכמה או שרטוט של סכמה מחייבות הסבר- למה בחרתי דווקא בזה?

ההסבר הוא הכל י החשוב ביותר שלנו כמורים- להבין את החשיבה של הלומד.


לדעתי, זה כלי פדגוגי ממדרגה ראשונה ליישום הוראה הבנייתית בכיתה.


בהצלחה מורי המאה ה-21

12 צפיות0 תגובות

מי אני?

ד"ר לימור ליבוביץ

אני עובדת במשרד החינוך, בחטיבה להטמעת טכנולוגיות
בעלת 28 שנות ניסיון כמדריכה בעיצוב סביבות למידה פיסיות ודיגיטליות,
התחלתי את הקריירה כמורה לאמנות ומעצבת.


באתר שלי אני קושרת בין פדגוגיה, קוגניציה, הוראה-למידה,
סביבה עשירה בייצוגים חזותיים ושפה חזותית.
כל אחד מהתחומים הללו מצוי בהדרכות הרבות שאני מקיימת ברחבי הארץ במסגרת תפקידי.


אני מקווה שהאתר החדש שלי- ככלי טכנולוגי עם גוון אישי, יאפשר לי לקיים שיח עם אנשי חינוך, הורים ויזמים חברתיים.
 

אתם מוזמנים להרשם לאתר או ליצור איתי קשר דרך כלי הרשת החברתית

  • Facebook
  • Twitter
  • Pinterest
  • Instagram

השאירו תגובה כאן