top of page

חוסן רגשי בעידן הבוטים: מפגש העתיד בין אדם למכונה

עודכן: 15 באפר׳

אני עובדת הרבה עם LLM (מודל שפה גדול) ביום-יום.

אני מתכננת קורסים, בונה תוכן להדרכות שלי, אפילו כותבת ספר.

מכיוון שזה הפך לשותף שלי. עוד מעט קשה יהיה לי להתנהל בלעדיו. גם את הפוסט הזה כתבתי (בפעם הראשונה) יחד עם GPT4. חשבתי שבעידן שבו טכנולוגיה ובינה מלאכותית משפיעות על כל היבט בחיינו, עלינו לבחון מחדש את האופן בו אנו רואים את החיים הרגשיים והבינאישיים שלנו. רובוטים ובוטים מבוססי AI, כבר אינם רק כלים טכניים, אלא שותפים פוטנציאליים בחיי היומיום ובלמידה.


אבל השאלה הגדולה שנשאלת היא - איך העבודה שלנו עם הבוטים (כמו GPT4) משפיעים על חוסננו הרגשי?

ראשית, עלינו להבין כי המפגש בין בינה מלאכותית לאינטליגנציה רגשית הוא מורכב ודו-כיווני. כשאנו מדברים על בינה מלאכותית המחקה רגשות אנושיים, אנו עוסקים למעשה בשימוש במערכות שמסוגלות לזהות ולהגיב לרגשות האדם באופן שמשדר חמלה, הבנה ותמיכה.


בפועל, מדובר בכלי שיכול לשפר את איכות החיים שלנו במגוון תחומים.

לדוגמא, רובוטים טיפוליים המופעלים בבתי אבות כבר מוכיחים כי הם יכולים לספק חברה ונחמה לקשישים, ובוטים בשירות הלקוחות יכולים להבין ולהגיב לתחושות כעס או תסכול ולעזור לפתור בעיות בצורה יעילה יותר. גם בחינוך, רובוטים יכולים להפוך לשותפים ללמידה, כאשר הם מזהים תחושות של תסכול או שמחה ומתאימים את אופן ההוראה לכל לומד ולומדת.



therapeutic robots interacting with elderly people in a nursing home, providing companionship and comfort.
רובוטים טיפוליים בבית אבות Dall-E3

אבל המפגש הזה גם מעורר שאלות קשות.

ככל שהמכונות נעשות יותר מתוחכמות, הן יכולות לא רק לשפר את חיינו, אלא גם להשפיע על יכולתנו להתמודד עם רגשות בצורה עצמאית.

מחקרים מראים ששימוש מוגבר בבוטים יכול להביא להפחתה ביכולות הבין-אישיות והרגשיות של אנשים. זאת משום שהם מתאימים את עצמם לבן השיח שלהם במהלך האינטראקציה. זהו ממצא שמעלה דילמות אתיות ופסיכולוגיות מאמר. האם אנו רוצים לפתח תלות רגשית במכונות? ואיך נשמר את המערכות האנושיות החשובות לנו בעידן הדיגיטלי?


המחקר מספק תובנות שונות בנושא. נמצא שככל שהבינה המלאכותית מתפתחת, היא משתלטת יותר ויותר על משימות הדורשות אינטליגנציה רגשית. התפתחות זו עלולה להשפיע על החוסן הרגשי של בני אדם המשתמשים במכונות באופן מתמשך מכיוון שאינטראקציות אלה מחליפות את האינטראקציות הרגשיות עם אנשים. הפיתוח של בינה מלאכותית עובר בהדרגה מאינטליגנציה מכנית לאינטליגנציה אמפתית- מאמר.


דוגמה ליזמות ישראלית בתחום- חברה חדשה בשם medint פיתחה יכולת לתת לרופאים חוות דעת מבוססת על מחקרים עדכניים, בשילוב היבטים רגשיים- כפי שהיה פועל רופא אנושי. המיייסדת תניה אטיאס מצוטטת בכתבה עדכנית- "אנחנו לומדים איך ליצור מנוע AI (בינה מלאכותית), שיחקה מחשבה והתנהגות של מומחה אנושי. זה היסטרי כי לא מדובר רק בבינה מלאכותית של שאלות ותשובות, אלא על התנהגות וחמלה אנושית". חשוב לציין שלחברה היתה תרומה אמיתית באופן הטיפול במלחמה הנוכחית בנפגעי טראומה (לדוגמה, החטופים והחטופות ששבו מעזה), כך שתופעת הפוסט טראומה פחות תתבטא אצלם. כתבה בynet.


עוד נקודה למחשבה היא אמון.

עלינו לבחון את האופן בו נבנה האמון ההדדי בין אדם למכונה.

התהליך הזה חייב לכלול פיתוח של אלגוריתמים שמקפידים על שמירת פרטיות, התחשבות ברגשות הלקוח ושיקול דעת אתי.

התחום הזה מתפתח ומשתנה מדי יום, וההשלכות שלו על החברה שלנו רק הולכות ומתבהרות. כחוקרת ומחנכת, חשוב לי לפקוח עין על כיצד אנו משתמשים בכלים הללו כדי לבנות עתיד בו טכנולוגיה ואנושיות לא רק נפגשות, אלא גם משלימות זו את זו לטובת כולנו. אני רואה חשיבות רבה בפיתוח חוסן רגשי בעידן הבוטים. ואתם?


אשמח מאוד אם תרשמו לאתר לקבלת הודעות וכן בצעו הרשמה לחברות Log In באתר כדי להיות מנויים לאתר ולהשתתף בשיח בנושאים שעולים כאן.


בנוסף, זכרו שניתן להזמין הרצאה מעוררת השראה בכל נושא שנמצא בפוסטים הרבים באתר זה.


בהצלחה מורי המאה ה-21.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page