בסרטון טד מספר המעצב מיכאל בריאנט
סיפור על חברה בשם 'רובין הוד' (תורמים למטרות חברתיות)
אשר הזמינה אותו לעצב לוגו לפרויקט.
זהו פרויקט מוצלח של בניית 60 ספריות בבתי-ספר ציבוריים בניו יורק
שנתן השראה למאות אלפי תלמידים וגם לספרניות :)
כל מי שעוסק בעיצוב ובתכנון מבני חינוך
רוצה לתת השראה למורים, למשתמשים, לקהילה, למורים, לתלמידים, לאנשי הצוות.
הרגע בו מגיעה ההכרה שהצלחת לעורר לפעולה, לבנות חוויה חדשה,
לסייע לתהליך למידה, להלהיב- זה רגע נפלא.
זה הרגע עליו מספר בריאנט.
בסרטון תוכלו לראות את הטיפול בחלק העליון של הספריה
במבנים ישנים בהם התקרה גבוהה מאוד והמדפים נמוכים (כי הם מותאמים לגובה הילדים).
הגיוון העצום בטקסטורות, בצבעים, בנושאי העיצוב, סגנונות ומסרים מעורר מחשבה על משטחים ציבוריים בבית-הספר כמרחבים ליצירות אמנות במקום כמקומות בהם ניתן לתלות 'תכנים לימודיים'.
תוכן לימודי הנתלה על הקירות ממשיך מסורת ארוכה של חיקוי מוזיאוני מדע במסדרונות בית-הספר.
כך גם פינות משחק סביב תכנים לימודיים (מרחבים מפעילים).
אני בעד גיוון במטרות החלל הציבורי בבתי-הספר,
והפניית משאבי תכנון למקומות משחק והתכנסות מזמינים
על-חשבון 'החדרת' תכנים לקירות כדרך 'לנצל' את הזמן
בו התלמידים נעים במרחבי בית-הספר
כדי למשוך אותם ללמוד תוכן נוסף.
בסביבה בה אנו חיים היום צריכת תכנים והזמינות שלהם אינה בעיה
(אנחנו חיים בעידן של עודף מידע).
הבעיה היא פיתוח יכולות בין-אישיות במרחב הפיסי.
ריבוי מקומות (חלל) והזדמנויות (זמן)
יכול לסייע בבניית היכולות הללו ולפתח את המיומנויות החברתיות החשובות של המאה ה-21.
חשבו איך לקדם את המרחבים הללו על חשבון 'מסרי תוכן'
בכיתה ובבית-הספר שלכם.
הרשמו לפורום האתר עכשיו והצטרפו אלי לדיון מעורר חשיבה.
בהצלחה מורי המאה ה-21.