יישום של פדגוגיה חדשה בכיתות צריך לעבור כחוט השני מהפדגוגיה שמתקיימת בהכשרות המורים עבור בפדגוגיה שמיושמת במרכזי הפיתוח המקצועי (פסג"ה, לדוגמה)
ועד לכיתות בית-הספר בכל שכבות הגיל.
אז איך מקדמים פדגוגיה חדשה?
קודם כל מגדירים אותה.
נניח שרצינו לקדם גישה שיתופית בלמידה
פעם קראו לה "עבודה בקבוצה"
היום הגישה קיבלה תנופה בעקבות מחקר ענף ביותר
המלמד אותנו שלמידה חברתית (כפי שהגה ויגוצקי ..והמשיכו.. לייב ווגנר)
יעילה ומקדמת את למידת היחיד.
בפוסט קודם תיארתי גם איך למידה שיתופית זה הכי טבעי לנו..
נניח שאני גם רוצה לקדם למידה פעילה.
ונוסף על כל אלה-
נניח גם שרצינו לקדם למידה בגישה הבנייתית
(קודם כל נפסיק לומר "להעביר" "חומר"... אלו טקסטים ששייכים לגישה ביהביוריסטית
הרואה בתלמיד "מיכל" שיש למלא)
במקרה כזה כדאי שנדגיש בהוראה משימות המקדמות
שליפת ידע קודם של הלומד וארגונו עם מידע חדש שאנו או חבריו מזמנים לו.
כשהלומד פעיל בתהליך הלמידה ושותף מלא בבניית הידע (איך ייתכן אחרת?).
דוגמה למשימה כזו יכולה להיות בנייה של מפת חשיבה.
בפוסטים קודמים התמקדתי במפת חשיבה אישית-
והפעם אני רוצה לספר על התנסות מעניינת מאוד
שהייתה לי עם קבוצה של מורי מורים במרכז פסג"ה קריית-גת.
הפעילות התקיימה מספר ימים לפני תחילת שנת הלימודים תשע"ה.
בסדנה זו המשתתפים בנו, בהנחייתי, מפת חשיבה שיתופית (במרחב הפיסי).
הפעילות כולה ארכה חצי שעה בלבד.
בתמונה- "לוח שיתוף" בפסג"ה קריית גת
פעילות עם מורי המורים של מרכז הפסג"ה וחשיפת סביבת למידה המאפשרת שיתוף בידע בין אנשי מקצוע על גבי לוחות מחיקים גדולים הזמינים בחדר
אתאר כאן בקצרה את ההנחיה והפעילות.
(יקירי, נא לנסות... זה מצליח וזה פשוט, מדהים ומרגש......)
א. תיאור המשימה וגיוס המשתתפים
תיארתי בפשטות מהי מפת חשיבה ומהם שלבי הבנייה שלה.
ב. קביעת הטריטוריה וחוקי ה"משחק"
הקציתי לכל 3-4 משתתפים איזור בלוח מחיק ענק שהצבנו בחדר ההשתלמות.
אגב- זה חדר שייעדנו לביצוע בפועל של פעילויות כאלה,
הלוחות המחיקים הגדולים שבחדר הינם קבועים ונמצאים בצד, לא במיקום של מקרן הברקו.
בסה"כ בפעילות זו היו 3 קבוצות של משתתפים.
כולם מורי מורים מנוסים שלא הכירו את כלי "מפת החשיבה".
ג. ליווי בהנחיה מפורטת ומדויקת (מוגשת במנות קטנות)
ביקשתי מכל קבוצה לצייר עיגול במרכז מקטע הלוח שלה
ולרשום בו את הביטוי "למידה חזותית" (ראו בתמונה שבתחילה הפוסט).
מהעיגול הזה ביקשתי להוציא ענפים בקווים מתעגלים
של קטגוריות שונות ולהעשיר כל קטגוריה בביטויים נוספים.
על הענף ביקשתי לרשום כיצד המושג במרכז מתקשר לענפי המשנה.
לדוגמה: "למידה חזותית" "משפיעה על" "גמישות מחשבתית"
ענף נוסף יוצא באותה קטגוריה "למידה חזותית" "משפיעה על" "למידה מאחרים"
(אם ננתח את האמירה הזו נוכל לציין שמורי המורים שהשתתפו בקבוצה המצולמת
ערים ליתרונות של מפת החשיבה הקבוצתית ומכירים בתרומתה לשתף בידע
כבר בדקות הראשונות של הפעילות).
ד. לכל אחד תור
בשלב זה נתתי לקבוצות הנחייה שכל משתתף בתורו חייב להוסיף ביטוי אחד
וכל משתתף שאחריו חייב להתייחס למה שכתבו חבריו.
הנחייה זו נועדה למנוע מצב של "אחד כותב" והשאר "מתבוננים".
למה? עיקרון חשוב מאוד בלמידה פרופסיונאלית הוא השתתפות פעילה
ללא השתתפות פעילה- היחיד לא ילמד והקבוצה לא תרוויח את נקודת המבט/ הידע שלו.
אם היחיד לא יחצין את הידע שלו באופן חזותי הוא יפסיד אפשרות לבניית ידע.
למה? החצנת ידע באופן חזותי מאפשרת עיבוד קל יותר למוח
מכיוון שהיא "חוסכת" לו את המאמץ להחזיק בזיכרון
את המושגים שכבר ביטא או חשב עליהם
(עכשיו תארו לכם עוד לזכור את כל מה שהאחרים אמרו..).
ה. "שופינג" במקום "העתקה"
בשלב הזה הנחיתי את הקבוצות לשלוח נציגה לקבוצות האחרות
ולברר אם קיימות אצלם קטגוריות שהקבוצה שלה לא חשבה עליהן
הדגשתי שחובה ורצוי מאוד "להעתיק".
קראתי לפעולה זו "שופינג" ועודדתי אותם לא להתבייש ולעשות כן.
למה? הרחבת האפשרות להשפעה והפריה מקבוצות נוספות
מוסרת מסר ברור- מותר לשתף, השיתוף איננו העתקה ללא מחשבה אלא
מצריך עיבוד לתוך הידע שנבנה בקבוצה הקטנה- לכן תרומתו לבניית הידע גדולה.
ו. סיפורים, סיפורים, סיפורים... הוספת גוון אישי... וחיבור רגשי
לסיכום הפעילות הנחיתי את המשתתפים בכל קבוצה לחבר את הענפים האחרונים
בקצוות של מפת החשיבה השיתופית שלהם- שחייבת להסתיים בדוגמאות קונקרטיות
ממש בסיפורים על כיצד הם חוו למידה חזותית או לימדו באמצעותה
ולקשור את הסיפורים לקצוות של המפה. כל משתתף חייב לספר סיפור אחד
ולהוסיף אותו לענף הנכון במפה.
כשעברתי בין הקבוצות גילינו יחד תופעה מעניינת.
חלק מהסיפורים לא התאימו לאף אחד מהענפים שנוצרו במפה
וחייבו את המשתתף להוסיף ענפים חדשים, לפרק אותם לקטגוריות
ורק אז לציין את הסיפור שהביא במקום הנכון.
זו גישה הבנייתית שמכריחה את הקבוצה להכניס את הסיפור
שהביא המורה לתוך הקשר רחב של "למידה חזותית"
ולהבין, תוך כדי הפעולה, כיצד הסיפור שלו והסיפורים של עמיתיו קשורים זה בזה במבנה סדור שיש בו היגיון.
תובנות נוספות:
ההחצנה של ידע שיש למשתתף היחיד והצורך לארגנו
במפה ששייכת לקבוצה מחייבת אותו לשקול, למיין ולארגן את הסיפור שלו.
זוהי התחלה של המשגה של הידע בתחום.
וכל זה- עוד לפני שהמורה בכלל אמרה מילה אחת על נושא השיעור- למידה חזותית.
אם הייתי מלמדת את הקבוצה הנפלאה הזו שיעור נוסף
הייתי יכולה לנתח את המפות הללו (לפני השיעור)
ולהבין בדיוק מה הם כבר יודעים ומה חסר להם.
מקריאת וניתוח המפה-
אוכל גם לדעת הרבה מאוד על האופן בו הם מארגנים את המושגים הקיימים בידע שלהם כרגע
ואפילו להבין אם יש לקבוצה טעויות וחוסר הבנה בחלק מהמושגים.
אני רוצה לציין שהמשתתפים היו עירניים,
נלהבים ומחוייבים להצליח.
הם הכירו את הדעות וסיפורים של חבריהם ועסקו בפועל בסיוע
לחבריהם להמשיג את הידע שלהם ולארגנו.
תגידו אתם, האם קיימת דרך נפלאה ויעילה יותר
להתחיל את השנה בתחום התוכן בו אתם מלמדים?
אני רוצה לומר תודה למנהלת מרכז פסג"ה קריית-גת
הגב' גאולה יפרח ולסגנית הגב' יוכי ליכט על השותפות הנפלאה.
אני מאחלת לכן ולפסג"ה הצלחה גדולה בפיתוח סביבות למידה
המקדמות את הפדגוגיה החדשה במרכזי הפסג"ה לטובת המורים והתלמידים.
בעקבות הדרכה ממושכת ועמוקה בתחום הפדגוגיה החדשנית במרכזי הפסג"ה-
במרכז פסג"ה קריית גת פותחו עוד 2 סביבות למידה חדשניות-
1. חדר למידה מצילומי שיעורים ובו ציוד צילום והקרנה מתקדמים
2. במת "הייד פארק" עליה יעמדו מורים במשך 5 דקות ויציגו ברהיטות נושא מהותי ש"בוער בעצמותיהם"
כאנשי חינוך ופדגוגיה.
הרשמו לפורום האתר עכשיו והצטרפו אלי לדיון מעורר חשיבה.
בהצלחה מורי המאה ה-21.