top of page

אינפוגרפיקה בזמן קורונה- מה אפשר ללמוד מוויזואליה טובה?

עודכן: 9 באוג׳ 2021

נגיף הקורונה Covid-19 השתלט על חיינו מתחילת 2020 ועד... ובכן- ממש עד סופה :)

החיסון כבר כאן (ובכל העולם). כנראה שהקיץ של 2021 ייראה אחרת.


בסרטון המצורף כאן תקבלו הסבר מלא על וירוס הקורונה ועל דרכים להימנע מהדבקה. למרות הגעת החיסונים, עדיין חשוב להיזהר.


בחדשות ובכל ערוצי המדיה האחרים אנחנו נתקלים לא מעט במידע מילולי, אינפוגרפיקה,

תצלומים וסרטוני ווידאו בעוסקים במידע על נגיף הקורונה.


זו הזדמנות לחדד את האוריינות החזותית של התלמידים ושלנו

למידע הנגיש ברשת בייצוגים כגון אינפוגרפיקה.


לעזרתכן אספתי מספר דוגמאות:


בעברית תוכלו להציג לתלמידים את המפה (אינפוגרפית דינאמית) שהביא עיתון הארץ עם פרוץ המגפה בעולם. המפה מדגימה באופן דינאמי את נתיב התפשטות הוירוס מסין למדינות אסיה, אירופה וארה"ב.


באנגלית- האתר freepic מאפשר לכם ליצור אינפוגרפיקה משלכם..

יש דוגמאות רבות לפוסטרים שנוצרו בנושא הקורונה- כאן.


דף שלם של כתבות באתר של מכון דוידסון

עוסק בחדשנות של החיסון לקורונה, בעדכונים שוטפים מהעולם ובדרכים למניעת התפשטות המגפה.


גם עיתונאים בחו"ל יצרו מספר אינפוגרפיקות מצוינות.


הדוגמה משפיעה ביותר בעיתון הוושינגטון פוסט

(גם הופיעה בציוץ של ברק אובמה במרץ 2020)

מציגה את 4 התרחישים להתפשטות המגפה בארבע סימולציות.

מכאן גם הביטוי "לשטח את העקומה" אותו שמענו בחדשות כל הזמן.

הטענה היא- מערכות הבריאות בעולם יכולות

להתמודד עם מספר מסוים של חולים. מעל כמות זו המערכת קורסת

דבר שיכול להוביל למספר גדול של אבדות בנפש.

בידוד- הינו הכלי האפקטיבי שקיים בידי הממשלות

כדי למתן את העקומה= להקטין ככל האפשר את מספר החולים הזקוקים לטיפול בביה"ח.

אוכלוסיית הקשישים היא העומדת בפני סכנה בימים אלה. בישראל ובעולם.


עוד דוגמה- Niall McCarthy -עיתונאי שעוסק בניתוח מידע והצגתו

מראה לנו את המקרים שאומתו על מפת עולם בינואר 2020.



אני רוצה לציין כי שימוש בדימוי מפת העולם באינפוגרפיקה
יעיל ביותר ומאפשר לנו לחזות בהתפשטות הוירוס.
אבל גם להציג מידע בתחומים אחרים כמובן.

אני מזמינה אתכם, בהקשרי למידה שונים בתחומי הדעת,

לתת לתלמידים שלכם משימות בניית ייצוג של מפה דיגיטלית בכלי זמין

כגון Piktochart



אגב, את ההיצג העשיר ביותר להצגת המידע על הנגיף מצאתי באתר של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

התבוננו היטב בדף האתר שלהם.

אלה לא רק 'עיגולים על מפה' הנמצאים בכל האתרים האחרים שסרקתי כאן.

על המפה הזו מפוזרים עיגולים אדומים בגדלים שונים

גודל העיגול מבטא את גודל האוכלוסיה שנדבקה בנגיף.

בנוסף- יש כאן שכבות של מידע

אשר נגלה אלינו רק אם יש לנו צורך בהעמקה.

בכל לחיצה על עיגול מתקבל מידע בתיבת טקסט שעולה בחלק השמאלי של המפה.


שימו לב- בתיבת הטקסט כתוב שם היישוב, מספר האנשים שנדבקו בנגיף (אדום) ומספר המחלימים (ירוק).

אתם גם יכולים לראות את המקרא (במפה מצד ימין למעלה) ולבחור את הסגנון של המפה.


בחלק הימני של המסך תוכלו להשוות בין מספר הנפטרים מהמחלה (1,637,805)

לבין מספר הנדבקים שאומתו - 73,573,455 כלומר, 2.2% מהנדבקים נפטרו מהמחלה.


בהשוואה למחלת הסארס ב-2002 - כמעט 10% תמותה,

ולמחלת הקורונה במזה"ת ב2013 ממנה נפטרו 30% מהחולים (על-פי אתר הידען),

ב-2020- הקורונה שהגיעה מסין נראית, לפי שעה, מחלה פחות איומה. כזו שמחלימים ממנה.


עם הגעת החיסונים, בארץ ובעולם וההכרזות על בטיחותם, נוכל כולנו להיות אופטימיים, כמו תמיד ונאחל לכולנו- בריאות!


הרשמו לפורום האתר עכשיו והצטרפו אלי לדיון מעורר חשיבה.


בהצלחה מורי המאה ה-21.

bottom of page