ההקשר של הכתיבה שלי הפעם הוא חשיבה עיצובית ומרחב הלמידה בפסג"ה (אבל ניתן לשייך את העקרונות לכל סביבה בה לומדים).
נשאל- מה יהיו מרכיבי הסביבה ומדוע?
איוואן מקינטוש (מהסרטון שלמעלה כאן) מדבר על 7 עקרונות לעיצוב סביבת למידה משמעותית
בעקבות כנס בו השתתף.
את העקרונות הללו הצגתי כפתיח לשיח למידה במפגש מנהלים וסגנים חדשים בדרום (תשע"ג),
והתובנות שמעובדות כאן הן תוצר של השיח שהתקיים עם כל השותפים.
1. מרחב המאפשר שיחה "אחד על אחד" לביצוע בפועל של משימה- בפרטיות
לדוגמה- חשיבה על מעשה ההוראה, תכנון ההוראה, שיח הדרכה וכדומה.
פינה לשניים במרכז פסג"ה בת-ים,
הנותנת תחושה לא פורמאלית
למה צריכים מרחב כזה בהקשר של פיתוח מקצועי של מורים?
ובכן, מכיוון שידוע כי הלמידה היא חברתית,
ומודלים שונים להדרכה דיאדית (מדריך ומודרך)
פועלים בשדה שנים רבות,
(ורבות מההדרכות מתקיימות בפסג"ה עצמה לאורך יום העבודה),
חשוב לזמן סביבות נעימות לעבודה וחשיבה משותפת.
2. מרחב המאפשר התארגנות של קבוצת עמיתים ולמידה שיתופית ללא הפרעה,
כשהמשתתפים עצמם מארגנים את הסביבה המתאימה להם
(מאלמנטים- כמו ריהוט, שאנחנו מזמנים להם).
חשוב מאוד לא לקבע רהיטים למקומות ולא להשתמש ברהיטים מגושמים וכבדים,
כדי לאפשר הזזה ושינוי תכופים וקלים לפי הצורך (גודל קבוצה, צורת הישיבה וכו').
חשוב לתת את הדעת, כשעבודה מתקיימת בקבוצות
על ההפרדה ביניהן (באזור אחד או במחיצה)
כדי לקדם ריכוז ולכוון ליצירת חלל שקט ללמידה
("שקט חזותי" בנוסף לשקט "שמיעתי").
פינת ישיבה לקבוצה במרכז פסג"ה בת-ים
ניתן לראות שתי צורות אפשריות לישיבה,
הסביבה מזמינה את המשתמשים לשינוי.
למה זה חשוב?
בשיח משמעותי שהתקיים עם מנהלים וסגני פסג"ה חדשים במחוז דרום לאחרונה
נדונה האפשרות לתת למורי המורים לשנות פרדיגמת הוראה
(מפרונטלי- פוזיטיביסטי להבנייתי- המקדם למידה שיתופית-חברתית)
באמצעות שינוי תכוף קל ומהיר בארגון הרהיטים בחדר.
מודלינג כזה בהשתלמויות הפיתוח המקצועי חשוב מאוד בעידן שבו אנחנו מנסים
לעודד גיוון בדרכי הוראה בכיתה בבית-הספר (לכיוון של פרדיגמה שיתופית-חברתית).
3. מרחב המאפשר הפצה והפקת תוצר המציג את הידע שנוצר בלמידה הפרופסיונאלית.
סדנה בפסג"ה חולון
המדריכה בסדנה מסייעת למורים, גננות ומורי מורים
להפיק ייצוגים עבור ההוראה ומדריכה אותם ביישום פדגוגיה
השמה דגש על שימוש מושכל בייצוגים בהוראת תחומי התוכן השונים.
בסדנה יש דגש על שימוש בטכנולוגיות מגוונות בפדגוגיה.
מעבר להצגה חזותית של תוצר הלמידה בהשתלמות (מה המורה עצמו למד?)
קיימת האפשרות של מורים הלומדים בפסג"ה לפתח את המומחיות שלהם
בפדגוגיה באמצעות שימוש מושכל בייצוגים חזותיים
בכל תחום תוכן הנלמד בפיתוח המקצועי במרכזי הפסג"ה.
למשל- מורי מתמטיקה יפתחו בעקבות הלמידה בפיתוח המקצועי אמצעי הוראה חזותיים
שיקדמו למידה של נושא מתמטי מסויים בדרך אחרת.
יש כמות עצומה של מחקרים כיום על קידום בניית מודלים מנטליים במתמטיקה
כיום בעקבות שימוש מושכל בייצוגים בהוראה. ובעוד תחומי תוכן באותה מידה...
הדרכה בתחום אוריינות חזותית מאפשרת הפקת תוצרי לומדים
שמכוונים לשימוש מושכל בייצוגים חזותיים בהוראה.
והיא זמינה לכל המורים והגננות בפרישה ארצית.
4. מרחב המאפשר משחק, משחק תפקידים,
לשחק בסביבה בטוחה ולנסות דברים חדשים.
הרעיון של התנסות ברעיונות חדשים בפרקטיקה בסביבה בטוחה
לדעתי, אפשר לחשוב על אימוץ שלו גם לפיתוח המקצועי
וליצור לשם כך מרחבי למידה מותאמים,
שלא ידוע עדיין כיצד הם צריכים להיראות.
5. מרחב המאפשר התנסות פרקטית בנקודות עניין רבות בסביבה בטוחה.
נכתב הרבה על יוזמות של שילוב הקלטה בוידאו של שיעורים שמלמדים מורים
אני לא מכירה דוגמאות של חללים ייעודיים במרכזי פסג"ה
המתנסים ברעיון הזה בפועל.
אבל, במרכז פסג"ה רחובות מפתחים השנה מודל של פיתוח מקצועי
בתוך השתלמויות שפה הממוקד בצפיית עמיתים בשדה.
ואולי זהו פתח ליוזמות חדשניות גם בתחום מרחב הלמידה של פסג"ה.
6. מרחב המאפשר חשיפה לתכנים
מרכז פסג"ה ראשל"צ מציג בקומה השניה
ציר זמן ודמויות קומיקס המתארים אישים ותקופות
מצד אחד דמויות המייצגות את ההגות היהודית ומצד שני דמויות מהעולם
במרכזי פסג"ה ובבתי-ספר רבים ניכרת נטייה
לבנות מרחבי למידה "נושאיים" או "תכניים"
המשקפים את מה שרוצים לומר למבקרים.
לעתים נראה ציטוטים כתובים על הקירות, תמונות שונות
וסוגים שונים של ייצוגים חזותיים.
למה חשוב לבחור דווקא בצורות של הייצוג החזותי
במרחב הלמידה הפרופסיונאלית של מרכז פסג"ה (או בי"ס)?
שימוש בטקסט על הקירות בכמות גדולה
העולה על מספר הייצוגים חזותיים בחלל
לא מקדם חשיבה חזותית,
ואפילו לעתים נתפס כ"הוראות" או "הנחיות"
שהמבקרים מרגישים שכופים עליהם
(וזה יכול לגרום לאי נוחות).
וגם- תכנים במסדרון לרוב לא נקראים כלל על-ידי המבקרים.
לעומת זאת,
שימוש בייצוגים חזותיים המזמינים התעכבות, פרשנות והתבוננות שנייה ושלישית
יכולים לקדם תפיסה של החלל כמקום שמפתח תרבות חזותית,
מקום שמבקש מהצופה להביא את הפרשנות שלו,
מקום פתוח שמאפשר צורות של יצירתיות ואמנות,.
אפילו אם הייצוגים קשורים להנחיה או אימרה מסוימת,
הם נתפסים כ"רכים יותר"
ונעימים יותר לעין,
בשל המרכיבים החזותיים של צבע וצורה במרחב.
7. מרחב המאפשר חשיפה למידע רלוונטי און ליין ולמידע אינטראקטיבי
מידע כזה לרוב נמצא באתרי מרכזי הפסג"ה
ולא בחלל הפיסי.
ההצעה שבסרטון מעוררת חשיבה על הנושא.
איזה מידע שימושי ורלוונטי נוכל להעלות במרחב הפיסי של פסג"ה
שיקדם את הפיתוח המקצועי של מורים?
אני מקווה שהרעיונות שהועלו יזמנו שיח מקצועי על הקשר שבין
מרחב הלמידה הפיסי, למשל של מרכז הפסג"ה, לבין הלמידה המתקיימת בו.
ומצפה לתגובותיכם.
בהצלחה לכולנו.