מהי סביבת הלמידה הכי מתאימה לאזרחי העתיד?

עודכן ב: אפר 4


כתבתי כאן בבלוג הרבה רעיונות,

חלקם די תיאורטיים.

ובמשך זמן חיפשתי-


איך בדיוק צריכה להיראות סביבת הלמידה החלומית?
ובכן-
מצאתי דוגמה אחת מעניינת!!!
בית ספר ניסויי באוניברסיטת פלורידה

זה בית-ספר שהוקם על בסיס התפיסות והנחות היסוד (העדכניות) הבאות:


  • ילדים הם אנשים סקרניים שצריכים שותפים ללמידה זה מזה (הלמידה היא חברתית)

  • למידה היא תהליך שבו הלומד שואל שאלות (ולא המורה)

  • הלומדים צריכים קהילה הממוקדת בנושא שמעניין את שותפיה ולאו דווקא בגיל הלומדים (קן רובינסון)

  • ההוראה חייבת להיות ממוקדת בלומד היחיד ובלמידתו (פרסונליזציה)

  • גם המורים צריכים להיות שותפים בקהילת לומדים- שלמידתה גלויה לעיני תלמידיהם (מודלינג)

  • לא ניתן לקיים למידה מהסוג הנ"ל בבניין שנבנה על-פי פרדיגמה מסורתית (כיתות אטומות ודלת סגורה, המורים נפגשים באקראי ולזמן מוגבל מאוד)

לכן- צריך לבנות בניין חדש....

זה נשמע נהדר על הנייר. לא?

מה זאת אומרת- "הבניין לא מתאים לפדגוגיה"?

(כאן אין בעיה של ביצה ותרנגולת, הפדגוגיה קודמת לארכיטקטורה- הגיע הזמן.....)

המורים של בית-הספר מספרים בסרט על המטרה שלהם:

תפקידם לאפשר לכל לומד להיות הכי טוב שהוא יכול.

הם לא מכוונים למשהו חיצוני ללומד כמו "תכנית לימודים" ולא משתמשים במילה להספיק" או "חומר".

התוכן נועד לקדם את הלומד לפיתוח יכולותיו כלומד עצמאי.

המיקוד הוא בלומד כאדם, לשיפור היכולות שלו בהשוואה לעצמו.

זו מטרה שמייתרת את כל המושג "תחרותיות" ומבססת אווירה של שיתופיות.

בנוסף- חשוב לצוות המורים לפעול עם לומדים שרוצים להיות איתם בתוך המבנה. (רגע... זה לא מובן מאליו? לא. לא ממש....)

חוויית הרגע בלמידה חשובה בעיני התלמידים והמורים מאוד (אח"כ אקשר אותה למבנה שראינו).

בואו נעשה רגע ספירת מלאי-

ההון האנושי (הוא אכן כזה- הון!):

132 תלמידים לומדים

עם 7 מורים שגרות ארגוניות (מערכת השעות סביבה מתארגן בית-הספר): הכל "שעות רוחב". כן, קראתם נכון- אין שעות אורך, רק שעות רוחב. כלומר, כל המורים עובדים בו זמנית עם כל הילדים...בכל נושאי התוכן...כל הגילאים זה לא יוצר בלאגן, אלא פשוט סדר אחר לחלוטין. (אי אפשר לעשות שינוי פדגוגי אמתי ללא שינוי אמתי של שגרה ארגונית).

ארגון הלמידה:

הלמידה מתקיימת בו-זמנית

בקבוצות על-פי נושאי משנה (ספרות, לדוגמה, נחלקת לנושאי משנה כמו שיר, משל, סיפורת..) באותו זמן במקום אחד (רחב ידיים) לומדים גם מתמטיקה..

אופני הלמידה:

מגוונים עד לגבולות של העדפות הלומדים ומיומנויות המורים שמלווים אותם.

(מתוך ההנחה שלמורים וללומדים יש מגוון כישורים שיכולים לבוא לידי ביטוי במפגש ביניהם). המפגש (נכון ניחשתם) הוא לב ליבה של הלמידה! (זה השינוי המהותי ביותר של הפרדיגמה)

עד כאן תיאור המשמעות, התפיסות והשגרות הארגוניות והפדגוגיות.

איך בונים בניין עבור צורך כזה?

בדוגמה קודמת בשנה שעברה הבאתי סרטון אחר שגם הוא מציג חדשנות במבנה בית-הספר.



וכן הצגתי כאן קישור לכיתה המרתקת של הפאלזה.



אפשר להשוות בין שלושת המרחבים הללו.

המאפיינים שלהם מאוד דומים! אני אנסה לנתח בקצרה את המאפיינים של בית-הספר הניסויי בפלורידה (בסרטון בפתיחה) המאפיינים הללו מוצגים כרשימה אבל למעשה הם נמצאים במערכת יחסי גומלין עשירה מאוד:

א. מרחב פתוח מאפשר חלוקה גמישה מאוד של הון אנושי קיום צורות מגוונות של למידה-הוראה ולמידה בין-תחומית ללא מאמץ (מאוד מקדם תהליכי העברה אם מכוונים לכך). ב. הקירות שקופים גם המורים וגם התלמידים רואים מה האחרים עושים זה נותן פומביות לתהליכי הוראה-למידה. פומביות זו מאפשרת למידה הדדית של צוות המורים בלי צורך בשעות משותפות ללמידה פורמאלית (זה חיסכון אדיר בזמן מורה). ג. הצבעוניות מתונה אבל משדרת עליזות הארונות והרצפה בגוון אחיד וזהה, האחידות הזו נותנת במה לתליית עבודות תלמידים. עבודות תלמידים תלויות מהוות הזדמנות להחצנת תהליכי למידה הזדהות הלומד עם בית-הספר וגם- זהו תיעוד המעניק ללומד הזדמנות להתבוננות חוזרת על תוצרי למידתו (רפלקטיביות). רפלקטיביות זו מאפשרת רמה גבוהה של עצמאות של הלומדים, ואף הזדמנות למשוב מעמיתים. ד. שפע אור טבעי לאור טבעי יש השפעה חיובית על המוח (עירנות) מחקרים שבחנו סביבות למידה המקדמות למידת תלמידים הצביעו על האור הטבעי כאחד מהמאפיינים החשובים התורמים ללמידת התלמידים.

ה. טכנולוגיה המשולבת בצורה טבעית במרחבי הלמידה השונים

אם שמתם לב כמה מוקדי טכנולוגיה יש בבית-הספר בסרטון, בוודאי הייתם אומרים- טוב, זהו בית-ספר טכנולוגי... אבל, זה לא העיקר. העיקר הוא הפדגוגיה. הטכנולוגיה משרתת אותה לפי המידה והצורך של הלומדים והמורים. כשאני אומרת "טבעית" אני מתכוונת לאותו האופן בו אני משתמשת במסרק בבוקר. זה ההמשך שלי...המסרק... באותה מידה שהטלפון שלי הוא ההמשך שלי. כשהטכנולוגיה היא "טבעית" לנו היא כבר לא נושא ואז היא חוזרת למקומה הנכון- היא בסך הכל עוד אמצעי. המושכלות בשימוש באמצעי הזה- זה כל החכמה (הניסיון והמיומנות). ו. למורים יש fish bowl משלהם. גם המורים לומדים. הדוגמה הזו לא שגרתית במקומותינו, בעיקר משום שחדר המורים/ות חסום בפני התלמידים. המורים לא מסתגרים בחדר מורים סתם, גם היום הם עושים הרבה עבור התלמידים שלהם בחדר המורות והמורים. ועוד- אני, כלומד, יכול ללמוד מהם כיצד מבוגר מתנהג. לדעתי- כאן העוצמה של המבנה באה לידי ביטוי. באופן כזה הסביבה איננה- הפרדה בין מבוגרים לתלמידים בין תלמידים לבין תלמידים אחרים אלא- המבוגרים לומדים יחד כמו שהתלמידים לומדים יחד. כשהמודלינג נראה והוא עקבי ומיטבי- ההשפעה שלו על הלומדים היא במיטבה. ועכשיו כפי שהבטחתי- האווירה השילוב של כל המאפיינים יוצר אווירה החומריות האיכותית יוצרת אווירה ("משקיעים בי, אני שווה"- גם המורים וגם התלמידים וגם הקהילה) החשיבה על כל פרט בארגון אמצעי האכסון יוצרים אווירה ההתנהגות של כל המשתמשים יוצרת אווירה איכות האור והאוויר יוצר אווירה גודל החלונות יוצר אווירה למעשה- אווירה זה אותו דבר שקשה למשש בידיים אבל מרגישים אותו בכל תא בגוף... נכון? הרשמו לפורום האתר עכשיו והצטרפו אלי לדיון מעורר חשיבה.

בהצלחה מורי המאה ה-21.