• לימור ליבוביץ

למידה מבוססת פרויקטים, סביבת למידה דיגיטלית ואוריינות חזותית

עודכן ב: 7 אוק 2020



הסרטון הזה מתאר צורת למידה שהולכת וצוברת תאוצה- למידה מבוססת פרויקטים-

כאחת הצורות המותאמות לעידן הלמידה המשמעותית במאה ה-21.


קיימים כמה רעיונות מרכזיים בתיאוריה הזו - 

עליהם מומלץ לקרוא בחוברת "מעשה חושב" באתר מחונ-נט.


כשנחשפתי לתפיסות שבסיס התאוריה ולאופנים בהם למידה מבוססת פרויקטים ממומשת בפועל,

חשבתי שהיא מיטיבה לאפשר למידה עם ייצוגים חזותיים בסביבות למידה מותאמות.


מצאתי מספר חיבורים אפשריים:


1. התלמידים נדרשים לחפש מידע ולחקור בעצמם נושא.

מידע רב שהם ימצאו יוצג באופן וויזואלי-

סרטים, צילומים, דיאגרמות, שרטוטים, מפות, ציורים ועוד.


מחקרים שונים, אפילו על תלמידים מחוננים, 

הראו כי תלמידים לא תמיד מיומנים בהפקת המידע הנדרש להם מייצוגים שונים על מנת להבין את הנושא הנחקר.

צילומים- לעתים התלמידים לא מתייחסים לפרטים שונים המופיעים בו

דיאגרמות- לעתים התלמידים לא מבינים את הקשר בין הרכיבים השונים

סרטים- לעתים התלמידים נשבים לתוך הממד הרגשי ומוותרים על הדיוק בפרטים,

ומעבר לכך- מספר הדימויים בסרטונים רב מאוד, ובלא ידע קודם מספיק עלול ליצור עומס 

על לומדים, כך שחלק מהמידע לא מעובד כלל.

באופן כללי- תלמידים עשויים לא להפעיל ביקורת על המידע,

מחוסר תשומת לב, ידע בתחום או מחוסר מודעות למניפולציות השכיחות בוויזואליה.


תלמידים זקוקים להכוונה של מורה או מנחה שיסייע בידם

לקרוא את הייצוגים הללו, להשוות ביניהם, לבקר אותם ולחפש בהם מידע חיוני.

לכך אנו קוראים- אוריינות חזותית (ב'מיומנויות המאה ה-21' היא נכללת ב'אוריינות מידע').


2. התלמידים נדרשים לעבד את המידע הרב שמצאו ולארגנו

בדרכים מגוונות ובמשותף עם עמיתים.

נכון, אפשר לכתוב אותו, אבל אפשר גם ליצור מפות חשיבה,

לצייר אותו ולבנות סוגים שונים של דיאגרמות שיארגנו אותו 

באופן שאינו זהה לארגון בו הוא נמצא במקור (סינתזה).


כדי להצליח בעיבוד מידע באופן כזה הם זקוקים למנחה שיאמן אותם

וילמד אותם את הדרכים השונות לייצג, 

ולבחור מתוך שפע האפשרויות את הצורה המתאימה ביותר למטרה-

מפת חשיבה? דיאגרמה? מפת מושגים? או שרבוט? ... 


לדוגמה, מפת מושגים, חושפת את המידע שנאסף,

את האופן בו הוא מאורגן, ומאפשרת חשיבה נוספת, תכנון וארגון.

הייצוג הזה יאפשר לנו להעמיק בבירור מושגים חדשים

ויחשוף טעויות צפויות של חברי הקבוצה, ואף יאפשר לדון בלמידה ובהתפתחות שלה.


ציר זמן, לדוגמה, יאפשר ללומדים לארגן את המידע שאספו

במארגן של שנים/ חודשים או תקופות

לדוגמה- אספנו מספר סרטים, צילומים וסיפורים

על נושא נחקר. ארגון על ציר זמן יאפשר חשיפת פערים במידע

ויכוון אותנו לחפש הקשרים מגוונים בין המידע שכבר נאסף.


3. התלמידים צריכים להציג תוכן באופן המתאים

להצגה של מידע במאה ה-21.

בדומה לפעולה שהמורה היה מבצע בהוראה המסורתית.

אותם כללים של הצגה טובה חלים על התלמידים.


עקרונות היצג המולטימדיה יסייעו בידם

לייצג את התהליך ואת התוצאה (מידע/ פתרון) שלהם

לאחרים, גם באמצעות קומיקס, או סרטים פרי יצירתם.


4. סביבות הלמידה של הלומדים צריכות להתאים להם ולפרדיגמה.

מעבר לפתרונות הטכנולוגיה המובנים מאליהם,

הסביבה צריכה להגדיר למידה שיתופית וגמישה מהי.

חשוב שהסביבה תזמן סדנה עם חומרים מגוונים

תכלול יציאה למקומות מחוץ לבית הספר,

תזמן מפגשים עם מומחים שונים הרלוונטיים לחקר המתבצע. כמו-כן

7 סוגי מרחבי למידה רלוונטיים ללמידה כזו ועשויים להעשיר אותה.



אני מוצאת חשיבות בלמידה באמצעות פרויקטים PBL ובשילוב מושכל של וויזואליה

ומקווה שיותר ויותר אנשי חינוך ינסו ויממשו אותה בכיתה ובגן.


אני מזמינה אתכם גם להתנסות, ברוח התקופה- בסביבות למידה דיגיטליות שיצרנו עבורכן ועבורכם במשרד החינוך- PBL בסביבת מוודל החדשנית שלנו.

כל מורה חט"ב-חט"ע יכולה להזמין סביבה מוכנה ולהתחיל ללמד באמצעותה באופן מידי.

הכנסו לקישור הזה ותתחילו



בהצלחה מורי המאה ה-21,

מוזמנים ומוזמנות לכתוב לי מה דעתכן/ם


מי אני?

ד"ר לימור ליבוביץ

אני עובדת במשרד החינוך, בחטיבה להטמעת טכנולוגיות
בעלת 28 שנות ניסיון כמדריכה בעיצוב סביבות למידה פיסיות ודיגיטליות,
התחלתי את הקריירה כמורה לאמנות ומעצבת.


באתר שלי אני קושרת בין פדגוגיה, קוגניציה, הוראה-למידה,
סביבה עשירה בייצוגים חזותיים ושפה חזותית.
כל אחד מהתחומים הללו מצוי בהדרכות הרבות שאני מקיימת ברחבי הארץ במסגרת תפקידי.


אני מקווה שהאתר החדש שלי- ככלי טכנולוגי עם גוון אישי, יאפשר לי לקיים שיח עם אנשי חינוך, הורים ויזמים חברתיים.
 

אתם מוזמנים להרשם לאתר או ליצור איתי קשר דרך כלי הרשת החברתית

  • Facebook
  • Twitter
  • Pinterest
  • Instagram

השאירו תגובה כאן