בפוסט הזה אני רוצה לטעון שיישום של אוריינות צילומית בלמידה
מאפשר פיתוח תהליכי תכנון אצל לומדים.
התהליך מלהיב, מאתגר ומביא לתוצאה וויזואלית מרהיבה.
כן, נכון.
צריך לדעת לעבוד עם כלים טכנולוגיים של עיבוד תמונה,
אבל התלמידים שלנו בכיתה נולדו לעידן החזותי.
סביר שהם ילמדו גם להפעיל את התוכנות הללו די בקלות.
למה לא לנסות?
על הדרך הם גם ילמדו לתכנן, לבנות ולדמיין,
לשתף פעולה עם עמיתים ולעצב מציאות חדשה.
אלו מיומנויות חשובות מאוד לעתיד.
עיצוב תמונת עתיד... הינה אחת המיומנויות החשובות
שיאפשרו ללומדים בכיתה שלנו
להיות יוזמים, פעילים ומשתתפים פעילים בחברה ובתרבות
זוהי יכולת לתכנן, לבצע ולהעריך את התכנית שעשו.
איך אפשר לגייס את ההתלהבות שלהם מצילומים לתוך הנושא הזה?
קחו לדוגמה את אריק ג'והנסון.
אריק הוא צלם מחונן
אבל יש המון צלמים מצוינים כמותו...
אריק לא סתם צלם.. הוא בורא מציאות דמיונית,
סוריאליסט "פוסט מודרני"...
(כן, אני מודעת לחלוטין לבדיחה :)
ממילא רוב הצילומים שסובבים אותנו במרחב הציבורי אינם הדבר עצמו,
הם עיבוד מתוחכם של המציאות המצולמת
ונועדו לשרת מטרות שונות.
מדוע לא לקחת את הצילום ולברוא מציאות דמיונית לגמרי?
כפי שאמרנו.. הסוריאליזם כבר עשה את זה קודם.
אני רואה פה מטרות אחרות.
אני מבקשת לגייס את התהליך של עיבוד הצילום
כדי להכניס את התלמידים למטלת למידה
שהם יתלהבו ממנה,
ולא ירגישו שהם לומדים לתכנן.. לארגן.. לבנות תמונת עתיד ולהעריך אותה.
אריק ג'והנסון מציין כמה כללים ליצירת אשליה צילומית.
הכללים האלה מבהירים עד כמה הוא אוריין צילומי.
כדי לשלב שתי תמונות, אריק אומר-
1. תנאי התאורה צריכים להיות זהים בשתיהן
2. זווית הצילום צריכה להיות זהה בשתיהן
3. צריך לחבר את התמונות באופן שלא יציג את החיבורים.
המון תכנון...דיוק..
מיומנויות מצוינות ללמד את תלמידנו- לא?
אבל הכי חשוב-
להפעיל את הדמיון..
להמציא..
לחלום...
זה כבר יותר קשה, אבל תתפלאו עד כמה לתלמידים שלנו הדבר קל.
רק צריך לתת להם להיכנס לתהליך ברצינות,
לתת להם זמן, ולעודד אותם
אפשר לשלב פנימה את התוכן הלימודי שלכם.
וגם-
באניסטגרם של אריק ג'והנסון תוכלו להציץ את מאחורי הקלעים...
מסע חזותי מופלא ומעורר השראה.
הרשמו לפורום האתר עכשיו והצטרפו אלי לדיון מעורר חשיבה.
בהצלחה מורי המאה ה-21.