בין רג'יו אמיליה (איטליה) לפינלנד- גישות למידה וסביבות הלמידה



מדינות רבות משלבות למידה סביב פרויקטים

בסרטון הזה : של בית הספר RPNS: Robot StudyRye Presbyterian Nursery School

אפשר לראות ולהבין איך מתנהלת למידה סביב פרויקט בנושא רובוט

בגישה החינוכית של רג'יו אמיליה (איטליה) בגיל הרך. לקריאה מעמיקה על הגישה- הכנסו לספר הדיגיטלי כאן.


הסרטון מדגיש עקרונות שכיחים בגישה המפורסמת:


  • התייחסות רצינית למה שהתלמידים מביאים לכיתה

  • מיקוד בהתנסות מעשית כבסיס לסקרנות

  • שילוב אמנויות וביטוי במאה שפות של הילד (מונח שהוצג על-ידי לוריס מלגוצ'י) קראו עוד- כתבה בשיעור חופשי על מלגוצ'י

  • למידת עמיתים שיתופית



עוד סרטונים מומלצים על השיטה החינוכית ברג'יו אמיליה-

1. סרטון על למידה מהנה - ילדים לומדים מתוך שמחה ועניין



2. מאה השפות של הילד



2. סרטון על למידה המשתמשת בשפות של צלילים, מתמטיקה, טקסט וביטוי תנועתי וחזותי



בסרטון ניתן להבחין מיד שהתלמידים מבינים בנושאים שהם לומדים וחוקרים ומגלים מעורבות ועניין (אפילו אכפתיות מהנושא) ברמה גבוהה מהמוכר לנו בגישות אחרות.

תפקיד סביבות הלמידה בגישת רג'יו אמיליה הוא כפול:

  1. לספק ללומדים מרחב אידיאלי להתנסות פעילה ומאתגרת המלווה על-ידי המורה או ההורה (בגישת רג'יו קיימת התייחסות מיוחדת ומשתפת להורים- כמוסבר בסרטון). התנסות זו מקדמת בו זמנית ידע ומיומנויות (אלו המצויים בשפע בתכניות הלימודים). כדי לפשט, נציין שבמקרה של הסרטון הראשון העוסק בפרויקט סביב 'רובוט' זימנו ללומדים חומרים לצד דוגמאות רבות של רובוטים ושפע דרכים לביטוי החשיבה וההבנה של הלומדים. המחנכים הקפידו לשאול שאלות המבקשות מהלומדים להסביר את חשיבתם. עיסוק ממוקד בחשיבה של התלמידים נמצאה במחקרים עדכניים רבים כמקדמת למידה עמוקה (משמעותית).

  2. לאפשר החצנה של תהליכי הלמידה והחשיבה, השיתוף וההתנסות על מנת לקדם תהליכים מטה-קוגניטיביים כגון רפלקציה. מכיוון שעיסוק בתהליכי החשיבה נמצא כפדגוגיה שמקדמת למידה עמוקה, ההחצנה של תהליכי חשיבה אלה במגוון דרכי ביטוי לייצוג ידע לומדים- מקדמת למידה. יש כאלה שקוראים לדרכי ייצוג ידע אלה "אמנותיות" או אמנות, אך זו טעות נפוצה. ניתן לייצג מידע במספר אינסופי של דרכי ייצוג, כפי שטענתי לכל אורך כתיבת חלק מהפוסטים הקודמים כאן. האתגר הוא להכליל את דרכי הייצוג הללו בתוך התהליך החינוכי באופן שנעשה, כדוגמה, ברג'יו.

אז מהי הגישה החינוכית בפינלנד? האם היא מציגה עקרונות אחרים? באיזה אופן הם שונים מהעקרונות של גישת רג'יו אמיליה?


סרטונים וכתבות מצביעים על מספר עקרונות, לדוגמה-

  • הפינים מכבדים את הזמן של התלמיד מחוץ לבית-הספר (אין שיעורי בית) ומאפשרים לו לפתח מיומנויות אחרות שאינן קשורות בלמידה של תכנים שמכתיבה המערכת תחשבו על זה כעל אימוץ החשיבה של חברת גוגל התומכת ביום חופשי לעובדיה אחת לשבוע בו הם עושים מה שהם בוחרים. רבים מהם תורמים בחזרה לארגון הרבה יותר ממה שהארגון ציפה. דבר נוסף, מחקרים הוכיחו שלא ניתן לאמץ את המוח לזמן ארוך וללא הפסקה ולצפות ממנו ליעילות בעיבוד מידע ברמה גבוהה. דרך כזו מבטיחה רק עיבוד שטחי של מידע וחוסר הבנה. חוסר הבנה זה מופיע מדי פעם כתוצאות נמוכות במבחנים בינלאומיים. מיעוט שעות הוראה וריבוי הפסקות הן שיטה מצויינת ללכת עם התכונות הבסיסיות של המוח במקום נגדן. בהקשר זה- אני ממליצה בחום על הקורס המקוון של ברברה אוקלי

  • הפינים לא תומכים במבחנים סטנדרטיים משום שהם טוענים שהמורים נאלצים להכין לקראת המבחנים במקום לעסוק בפדגוגיה שתוביל להבנה עמוקה.

  • מחנכים פינים חושבים שבתי-הספר נועדו להפוך את האדם למאושר, למצוא את הדבר שמסב לו שמחה.

  • בדומה לרג'יו אמיליה הפינים מעריכים מאוד לימודי אמנויות, ספרות ועוד מקצועות שאינם כלולים במבחנים הבינלאומיים. מחקרים רבים מצביעים היום על חשיבות פיתוח מיומנויות אזרחיות, דיגיטליות וגלובליות. אוריינות דיגיטלית, הבנה פיננסית, אזרחות דיגיטלית, גישה חיובית כלפי נושאים אקולוגיים ועוד. אלו עולים בקנה אחד עם הגישה הפינית הרואה בלומד אזרח לעתיד ומתעניינת במיומנויות שיפתח ובאושר שלו. גישה זו מופיעה גם ב"מצפן" של הOECD.

בית הספר כמפתח מיומנויות וכישורים -school of skills

בדומה לרג'יו אמיליה, המחנכים הפינים מסייעים לתלמידים לבדוק תופעה בעולם האמיתי כדי ללמד נושאים מתוך תכנית הלימודים ולפתח מיומנויות, כישורים וידע (לדוגמה- בסרטון מציגים בעיה- "איך אפשר לפתור את בעיית הפליטים בעולם?"). תכנית הלימודים עודכנה לאחרונה וכוללת מיומנויות דיגיטליות ופיתוח חשיבה, מיומנויות חיוניות לאדם כדי לשרוד בסביבה רב-תרבותית בחברה גלובלית.

אז איך הגישה הזו משפיעה על מרחבי הלמידה בפינלנד? חברתי יעל ביקרה וצילמה את מרחבי הלמידה הללו. הכתבה של ד"ר יעל מילוא-שוסמן "כשילד לומד בבית ספר בשכיבה על הגב" מגוון צורות הישיבה יוצר תחושה של 'לא בית-ספר' או לפחות- לא כל התלמידים זהים, התלמידים בוחרים את צורת הישיבה בהתאם למה שמתאים להם באותו רגע, צורת הישיבה הופכת ל'הצהרה' אישית של התלמיד אפילו אם הוא לא עושה זאת במודע. האפשרות לשבת בצורות שונות והיכולת לבחור היא חידוש מרענן בפני עצמו. אני ממליצה לשתף את התלמידים בהחלטות אלה ולסלול את הדרך לגישות משתפות יותר במרחב הלמידה ברוח שתי הגישות שתוארו למעלה.

בהצלחה מורי המאה ה-21, אשמח לתגובות כאן בבלוג