לפי נציגי סוכנות החלל הישראלית וצוות די-מארס (DMARS),
מפרויקט "מארס-ישראל" במכתש רמון, כבר נולדה האסטרונאוטית הראשונה שתיסע למאדים.
את אמירה הזו הצוות ציטט מפיו של נציג סוכנות החלל שביקר בישראל במסגרת הפורום האוסטרי.
אז, קודם כל מרגש אותי שמהרגע הראשון מדברים על אשה.
שנית, אהבתי את המטאפורה שהוצגה לנו בביקור לגבי הקשר בין משבר האקלים (ביקרנו באתר באותו שבוע בו התקיימה ועידת האקלים בגלאזגו)
לבין מסע לחלל.
הסיפור שסיפר לנו איתי לוי מסוכנות החלל הישראלית הוא על מדען המצוי בחדר סגור וחוקר סוג אחד של צמח. המדען הזה כבר יודע כל מה שניתן לדעת על אותו צמח יחיד.
ואז, דלת נפתחת ומבעד לדלת המדען רואה יער, טבע עם המון סוגים של צמחים חדשים שמעולם לא ידע על קיומם.
כך, סיפרו לנו המארחים שלנו, מדעני החלל תופסים את חקר החלל כיום. זו ההצדקה המהותית להשקעת הזמן והאנרגיה שלהם.
לא כדי לנטוש את כדור הארץ בעקבות קטסטרופה אקלימית (אף שראינו המון ייצוגים לזה בקולנוע) אלא במטרה ללמוד על הפלנטה שלנו ועל החיים המתקיימים בה היום.
אותו מדען, ילמד המון דברים חדשים על הצמח האחד ברגע שייחשף בפניו עולם ידע שלם על צמחים אחרים שניתן לערוך בינם לבין אותו צמח השוואה.
חזרתי מהורהרת למרכז הארץ,
וניטעה בי מחשבה, ציפייה מרגשת, לפירוק והרכבה צפוי של הפדגוגיה הרווחת בכיתות בעקבות המתודה המעשית שחוויתי בדי-מארס.
אז מה מעשי כל כך במתודה?
מדובר בסימולציה אנלוגית (לא דיגיטלית) רב-תחומית שמתרחשת במרחב פיסי המדמה מושבה אנושית במאדים.
המבנה עצמו צריך להיות משוגר לחלל בתוך טיל! רצוי שיהיה ניתן לקיפול ופרישה (חשבו על קיפולי נייר או ניפוח בלון) ללא שימוש בטרקטורים וציוד בניה כלשהו.
בתנאי קיצון הכוללים טמפרטורה של מינוס 40 מעלות, קרינה מסוכנת, היעדר חמצן ולחץ אויר קטן פי 100 בהשוואה לכדור הארץ המבנה צריך להגן על הדיירים ולאפשר להם לתפקד לאורך חודשים רבים ללא תלות באספקה כלשהי.
איך חיים במקום בו כל יציאה ללא חליפה מתאימה (שדרושות שעתיים רק ללבוש אותה) תוביל למוות מידי?
זה לא רק תלוי בהנדסה, טכנולוגיה, כימיה ופיסיקה אלא גם ביכולת נפשית ומשאבים חברתיים לא קטנים של המשתתפים בפרויקט.
האתגרים למשלחת כזו חובקים את מדעי הרוח, מדעים מדויקים, עיצוב, תזונה, ספורט ועוד.
אז איך אפשר לשאול שאלות פוריות רבות ולארגן סביבן את תוכניות הלימודים? מהן השאלות הללו?
אילו צוותי מורים.ות ותלמידים.ות ינסחו אותן ואיך כל זה יכול לשנות מן הקצה לקצה את חוויית הלמידה בכיתות?
מוזמנים.ות להציע כאן רעיונות לשאלות פוריות סביב מסע למאדים.
בהזדמנות זו כדאי גם להציע איך עיסוק בסימולציה כזו ישנה את בתי הספר.
הלוואי שנוכל לחזות במסע למאדים בחיים הללו שיש לנו על פני כוכב הלכת המדהים שלנו.
להרצאת טד להשראה- אליסה קארסון Alyssa Carson המדהימה בת ה 18 ששאפה מגיל 3 להיות הראשונה שתצא למסע אל המאדים. צפו כדי לראות את מגוון תוכניות האימון שאסטרונאוטית צריכה לעבור כדי לקבל אישור לנסוע למשימה בחלל החיצון.
אחרי שאליסון מפצירה בקהל לא לוותר על החלומות שלהם, לשאוף גבוה ואף להקריב קורבנות כדי להגיע רחוק, היא מסיימת את ההרצאה במילים: אנחנו דור המאדים.
אני רוצה להודות לד"ר איילת ויצמן על הסיוע בהכנת הפוסט ועל ההזמנה להצטרף לביקור בדימארס.
וכן על ההתמדה בהובלת הנושא בחינוך לחלל בארץ💕 אין כמוך!