דור חדש כל שנתיים: חינוך ילדים בעידן הבינה המלאכותית | דור ה-AI
- ד"ר לימור ליבוביץ
- 1 בספט׳
- זמן קריאה 5 דקות
השבוע, בפאנל מומחים לקראת פתיחת שנת הלימודים בערוץ 10 הכלכלה,
במהלך הראיון שלי עם דני רופ בתוכנית "הדבר הבא", דני רופ אמר משפט שתואם בדיוק את מה שחשבתי כשכתבתי את הספר שלי: "הילד שלי בן ה-15 וחצי, שיהיה בן 16 ממש בקרוב, שונה לגמרי מבני ה-13״.
זה כל שנתיים דור חדש״.
קראתי לספר ״דור ה-AI אפילו שידעתי שמדובר בדור שקוראים לו דור האלפא (ילדים שנולדו עד 2024) כי הבנתי ש:
הילדים שנכנסים היום לכיתה א׳ מאוד שונים מדור ילדי האלפא של לפני שלוש שנים. להם לא היתה בינה מלאכותית זמינה בטלפון 24/7.
הרגע שבו הכל התחבר בחינוך ילדים בעידן הבינה המלאכותית
המילים שלו החזירו אותי לילדים שלי - בני 23 ו-26. גם הם עברו שינויים טכנולוגיים מהירים, אם כי אז הקצב לא היה מהיר כמו היום. ואז קלטתי למה אנחנו, כהורים וכאנשי חינוך, מרגישים תמיד כאילו אנחנו רודפים אחרי המציאות ומתוסכלים מכך שתמיד היא מקדימה אותנו, ובפער ענק.
אמרתי לדני: "פעם היינו נכנסים לגוגל, מחפשים, ממיינים תוצאות - כמו להיכנס לספרייה ענקית. היום? הילדים בכלל לא מחפשים. המידע מגיע אליהם דרך הרשתות החברתיות ואפילו בכל פעם שהם נכנסים למנועי החיפוש. הוא מגיע מותאם אישית, ובשבילם לקבל מידע מותאם אישית זה טבעי לגמרי."
הקושי שלנו להבין את נקודת המבט של דור ה- AI
כשהילדים שלנו גדלים בתוך מציאות כל כך שונה מזו שאנחנו גדלנו בה, קשה לנו כהורים להבין באמת את מה שהם חווים. אנחנו נוטים לחנך אותם מתוך החוויות שצברנו בילדות ובבגרות שלנו, אבל כשהיינו בגילם לא התרחשו תמורות כה עוצמתיות ובוודאי לא בקצב כזה מטורף.
לכן, אני טוענת, שזה לגמרי מובן שהורים מתקשים לתווך את המציאות לילדיהם ולסייע להם.
אנחנו הולכים על קרקע חדשה שנראית לנו לא יציבה (כמו ללכת על משטח של ג׳לי), ואילו הם- מרגישים בבית – אבל זו תחושה מטעה מאוד, כי הם ׳עיוורים׳ לסכנות שיכולות להגיע משיחה עם צ'אטבוטים של חברות מסחריות. היעדר הניסיון שאנחנו צברנו בעמל רב משפיע עליהם ואפילו מסכן אותם.
ומכאן עולות השאלות: איך מתווכים להם את מה שקורה? מה היישומים החדשים של הבינה המלאכותית מחליפים? מה הם משפרים? והכי חשוב- האם זה בטוח עבור הילדים שלנו להשתמש ביישומי בינה מלאכותית?
השאלות שמטרידות כל הורה לילדי דור ה- AI
אני מציעה כאן שתי דרכים להתבונן במציאות:
מצד אחד, אפשר לנצל את הטכנולוגיה כדי לפתור בעיות – למשל לבנות לילד שלי ׳מורה פרטית מותאמת אישית׳ בצ'אטבוט, זמינה ומוחית בתחום הלימוד וכל זאת בתקציב צנוע.
מצד שני, קיימת סכנה ממשית שילדים שמדברים עם צ׳אטבוטים יתרגלו לפתח מערכות יחסים חברתיות עם המכונות, ויאבדו עוד יותר כישורים חברתיים חיוניים – כישורים שכבר נפגעו בתקופות הקורונה והמלחמה. הילדים שלנו זקוקים היום ליותר חום, קשר ואמון אנושי אמיתי, וזה משהו שטכנולוגיה לעולם לא תוכל לספק.
בדיוק על הנושאים האלה הרחבתי בהרצאה מיוחדת להורים, שם דיברתי על הסכנות והחשיבות במעורבות שלכם. אני מזמינה אתכם לצפות בהקלטה כאן כדי לקבל תשובות לשאלות שמטרידות כל הורה היום.
כשילדי דור ה- AI כבר מדברים עם מכונה – חייבים אותם ללמד ביקורתיות
לדעתי, הילדים כבר גדלים במציאות שבה הם מנהלים שיחות עם מכונות – עד שהם שוכחים שזו בכלל מכונה. וגם אנחנו, המבוגרים, לעיתים נשאבים לאשליה הזו.
שיחה עם בוטים עלולה להיות לא בטוחה אם המשתמש לא מפעיל חשיבה ביקורתית, וקשה לצפות מילדים לפתח יכולת כזו בכוחות עצמם.
העובדה שקיימים בוטים שמתאמנים על מידע שמגיע מהרשתות החברתיות (על כך הרחבתי גם בפוסט נוסף שבו ביקרתי את האפליקציה החדשה של אילון מאסק, גרוק בייבי) מחדדת בעיניי את האחריות שלנו: לעצור, לשאול שאלות ולשמש מצפן לילדים שלנו כדי לפתח אצלם ביקורתיות לשימוש נכון ובטוח בכלי הביהנ המלאכותית הזמינים להם בכל מכשיר.
המורה של דור ה- AI המשתמש במכונה באופן מושכל
נושא נוסף שעלה בפאנל היה החלפת מורים בבוטים. לדעתי, לעולם לא נחליף את המורים במכונות.
הרעיון שאני מקדמת הוא פיתוח הידע והמומחיות של המורה לשימוש בכלים טכנולוגיים ובינה מלאכותית בצורה מושכלת, תוך שמירה על תפקידו המרכזי בחינוך.
המכונה יכולה לסייע, להעשיר ולתמוך בתהליכים רבים בהקשר הלימודי והחינוכי, אבל היא לא תחליף את ההבנה האנושית, את השיפוט הפדגוגי ואת הקשר החם והעמוק עם התלמידים.
על החיבור הזה בין הוראה בעולם משתנה לבין שימוש בכלים החדשים כתבתי גם בפוסט נוסף: כמה גלגלי הצלה אנחנו צריכות כדי להעז לצאת מהקופסה? - על אנטי-שבירות וחדשנות בחינוך. שם הדגשתי את הדימוי של החתירה בים כמשל להתמודדות של מורים עם הגלים הבלתי צפויים של הטכנולוגיה והחינוך.
האתגר הגדול הוא כיצד עושים זאת במערכת חינוך שסובלת ממחסור במורים ומעומס מצטבר וגדל.
אילו צרכים של דור ה- AI לא משתנים בעידן המכונות
מה שבאמת לא משתנה הוא חשיבותם של יחסים קרובים בין אנשים – אמון, תמיכה ונוכחות של מבוגר שרואה את הילד, מבין את צרכיו ונענה להם. רק מתוך קשר כזה ילדים יכולים לשגשג במציאות המשתנה במהירות. AI לא יוכל להחליף חיבוק, מבט בעיניים או לסייע לתחושת שייכות של ילד בחברת הילדים בכיתה. זה היה נכון בדורות קודמים – וזה נכון גם היום. על הקשר הזה בין אכפתיות אמיתית לקשר אנושי הרחבתי גם בפוסט נוסף: כשהמכונה נשמעת אכפתית: סכנה או הזדמנות למחנכים בעידן ה-AI? - על אתיקה, קשר אנושי ובטיחות דיגיטלית.
מה לקחתי מהפאנל הזה על חינוך לדור ה- AI
חשוב לי לציין שזה היה פאנל עם עוד משתתפים, והדברים שלי הם רק חלק מדיון רחב יותר. אני מצרפת כאן את ההקלטה של כל התוכנית, שנמשכת כארבעים דקות, ומזמינה אתכם לצפות בה במלואה.
כשיצאתי מהפאנל שהנחה דני רופ, היה לי ברור:
אנחנו לא בתקופת מעבר טכנולוגית בלבד, אלא בתקופה אנושית.
הדור הזה, שגדל עם בינה מלאכותית כחלק טבעי מהחיים שלו, זקוק לנו יותר מתמיד. לא כמי שיודעים הכל - אלא כמי שמלמדים להבחין בין מכונה לאדם, בין מידע לחוכמה, בין תשובה מהירה לחשיבה עמוקה.
אני גם מזמינה אתכם לצפות בראיון נוסף שלי בתוכנית הבוקר "פותחים יום" בערוץ 13: ״דור ה-AI איך מחנכים ילדים בעולם של בינה מלאכותית?״
רוצה לדעת עוד?
הצטרפו לניוזלטר וקבלו מדריכים ומידע חינמי מהמומחית בתחום
הכירו את הקורסים: ״בינה בכיתה״ לאנשי חינוך, קורס הנדסת פרומפטים, ומיני קורס למתחילים.
הרשמו לערוץ היו טיוב שלי
הזמינו את הספר שלי: דור ה-AI – חינוך ילדים בעידן הבינה המלאכותית.
בנוסף, זכרו שניתן להזמין הרצאה מעוררת השראה לצוותי החינוך!
את התובנות האלו הרחבתי בספר החדש שלי - "דור ה-AI: חינוך ילדים בעולם של בינה מלאכותית". קראו עוד על הספר באתר חינוך ליצירתיות.
המסע רק מתחיל. ואנחנו נצעד בו יחד עם הילדים שלנו.
שאלות ותשובות- דור חדש כל שנתיים: חינוך ילדים בעידן הבינה המלאכותית | דור ה-AI
שאלה: מהי התובנה המרכזית מהפוסט? תשובה: הפוסט מדגיש שהילדים של היום חווים קצב שינויים מהיר במיוחד בזכות נגישות לבינה מלאכותית 24/7, ולכן תפקיד ההורים והמורים הוא לתווך, ללמד ביקורתיות ולשמור על קשר אנושי קרוב.
שאלה: למה חשוב לדבר על דור חדש כל שנתיים?
תשובה: כי קצב השינויים הטכנולוגיים יוצר תחושה שכל שנתיים הילדים שונים מהותית מהדור שקדם להם, וזה מציב אתגר חינוכי והורי חדש.
שאלה: אילו סכנות קיימות בשימוש ילדים בצ'אטבוטים?
תשובה: הסכנות כוללות תלות רגשית, פגיעה בכישורים חברתיים וחוסר יכולת להבחין שהשיחה מתקיימת עם מכונה ולא עם אדם.
שאלה: מה הפתרון?
תשובה: לשלב בין ניצול מושכל של הטכנולוגיה (כמו מורה פרטית מותאמת אישית) לבין שמירה על קשר אנושי, אמון ותמיכה מההורים והמורים.
שאלה: איך מורים יכולים להשתמש נכון בבינה מלאכותית?
תשובה: לא להחליף את עצמם במכונות אלא להשתמש בכלים החדשים באופן מושכל, כדי להעשיר את הלמידה ולפנות זמן לקשר אישי עם התלמידים.
שאלה: מה נשאר קבוע גם בעידן הבינה המלאכותית?
תשובה: החשיבות של יחסים קרובים בין אנשים – חיבוק, מבט בעיניים, אמון ותמיכה – אלו יסודות שאי אפשר להחליף בטכנולוגיה.
ד"ר לימור ליבוביץ היא מומחית מובילה לשילוב טכנולוגיה ובינה מלאכותית בחינוך. בעלת ניסיון של למעלה מ-30 שנה בהדרכה, פיתוח מקצועי למורים, עיצוב סביבות למידה פיזיות ודיגיטליות, והובלת חדשנות חינוכית בבתי ספר ובמערכת החינוך. היא חוקרת יישומים חינוכיים של AI, מפתחת סדנאות, קורסים והכשרות ייחודיים, ומחברת הספר "דור ה-AI: חינוך ילדים בעולם של בינה מלאכותית". את עבודתה אפשר להכיר באתר שלה חינוך ליצירתיות ובערוץ היו טיוב חינוך ליצירתיות.
תגובות