שפע הכלים הזמין כיום לכל אחד.ת מאיתנו ליצירת תמונות, דיאגרמות, סרטונים ומצגות נראה אינסופי.
אבל, מי שהתנסה אפילו באחד או שניים מהם יכול להגיד שזה תהליך של ניסוי והרבה טיוטות. לפעמים אפילו נוטשים את הכלי לפני שמגיעים לתוצאה הרצויה.
לפעמים אנחנו גם מסתפקים במה שקיבלנו כי נגמרו לנו הנסיונות החינמיים ולא רצינו לשלם.
כשמכניסים לכיתה את הכלים הללו, צריך לקחת בחשבון גם את פיתוח אוריינות בינה מלאכותית של התלמידים שלנו ואת המאפיינים המיוחדים של המדיום Generative AI- Text toImage
כלומר לעסוק (לכל הפחות) בנושאים הללו:
הבנת המדיום עצמו- איך המכונה יכולה לייצר לנו תמונה מטקסט (פרומפט)?
אופני הפעלה נכונה של המדיום- איך מנסחים פרומפט מתאים לסוג היישום שבחרנו?
מגבלות המדיום- איך מוודאים שמירה על זכויות יוצרים ושימוש הוגן ביצירות?
כעת ארחיב מעט על שלושה טיפים לשילוב בינה מלאכותית מסוג "טקסט לתמונה" בכיתה:
כדי להבין את הנושא הראשון אני מציעה להציג לתלמידים סרטון כמו ההסבר הבא המתייחס ליישום Dall-E של חברת Open AI
פעילות נוספת מומלצת היא לכתוב פרומפט ולהכניס אותו לשני יישומים שונים. לדוגמה Stable Deffusion ו Dall-E2 אם מכניסים את הפרומפט: ציור בשמן על קנווס, של אשה עם תינוק בהשראת האמן אלמר בורלונגן
ביישום Dall-E מתקבלות תמונות בסגנון של האמן, כשהדמויות של האם והתינוק מאופיינות בתווי פנים אסיאתיים. הגוונים של הציור חמים, והתינוק עטוף בבד. המרקמים של הציור מעבירים תחושה של רכות וחמימות, אך תווי פניהם אינם מרמזים על שמחה בכל 4 האפשרויות שהיישום נתן לנו כאן.
לעומת זאת, כשהכנסתי את אותו הפרומפט ליישום Stable Deffusion Online
התקבלו 3 התוצאות הללו:
ניכרים מספר הבדלים בתמונות בהשוואה ליישום Dall-E2 השיער של האשה מצוייר באופן יותר ריאליסטי, אך קיים עיוות מסוים בתווי הפנים. אופי משיכות המכחול שונה ויש הרבה יותר טיפול בתאורה של הציור, כאילו האמן האיר בצורה דרמטית את הדמויות בעת העבודה על הציור בסטודיו. ציור האצבעות של הידיים של שתי הדמויות מעוות באופן קיצוני- דבר המהווה רמז עבה מאוד לכך שהציור אינו מקורי, אלא נוצר באמצעות בינה מלאכותית.
ההשוואה בין המכונות יכולה להוביל לדיון על הדאטה עליה התאמנו המודלים.
יתכן שהשונות בין היצירות עליהן התאמנו המודלים הן הסיבה להבדלים, לצד מאפיינים שונים במודלים עצמם.
כשמתבוננים בציור המקורי שצייר האמן ומפיע באתר Google Arts and Culture אפשר להבחין ברקע שנותן הקשר של תקופה ומידע נוסף על הדמויות, ניכרים הפרטים המדוייקים של הלבוש, כסא הנדנדה וצל אחר-הצהריים בחלון המעוצב בקיר שמאחורי הדמויות. כמו-כן, ניתן להבחין במבע הפנים של הילד והאב ולדמיין את הסיטואציה המשפחתית שהציור מנסה לייצג בפנינו הצופים. בדוגמה שלמעלה השתמשתי בציור הזה כמקור השראה אולם נתתי רק את הכותרת של הציור ואת שם האמן. ניתן לתרגל בכיתה הוספת תיאור מפורט של הרקע, פרטים מאפיינים לדמויות, צבעי הבגדים ומרקמים שונים. ככל שהתיאור של הציור המבוקש מהמכונה יהיה עשיר יותר וישתמש בשפת האמנות (תמונה שווה אלף מילים. זוכרים?) נקבל תוצאה קרובה לבקשה שלנו. זוהי מיומנות של אוריינות חזותית אבל הפוך! בדרך כלל נהגנו לתאר את הציור של האמן במילים (אלף). היום אנחנו צריכים לתאר במילים ציור בתקווה לקבל תוצאה שציפינו לה. וזה בדיוק חלק מאוריינות בינה מלאכותית- היכולת לתאר תמונה רצויה במילים. חשוב מאוד לקדם מיומנות זו בכיתה.
אני גם טוענת שיש פער בין מה שהבינה המלאכותית מצליחה לייצר על-ידי התהליך המהיר של שעתוק ממוכן. מיד אסביר למה אני חושבת כך.
המכונה לכל היותר מקבלת פרטים מאפיינים מעטים (כתיבת הפרטים תלויה בנו) ומייצרת עבורנו חיקוי.
גם שיח כיתתי הדן בהבדלים הנצפים בין תוצרי המכונות והאמן יכול משום שהוא יכול להביא לידי ביטוי תפיסות, ידע וחיפוש אחר היתרונות והמגבלות של חיים לצד הבינה המלאכותית.
בנוגע לנושא השני- הבנת אופן ההפעלה של המכונה, חשוב להתנסות בפועל בייצור של דימויים בתוך הקשר כיתתי, במשימה שמכוונת להשגת מטרות השיעור.
לדוגמה- בשיעור שמטרתו חשיפת תפיסות חברתיות ונקודות מבט על אירוע בחברת הילדים (אפילו זה שהתרחש אתמול בהפסקה), אפשר לבקש מהתלמידים לייצר באמצעות אחד היישומים שתבחרו שלא דורשים הרשמה ועובדים בעברית, דימויים או סצנות המתארות את הסיטואציה מנקודת מבטם. שיח סביב התמונות יכול לסייע בהמללת תפיסות, רגשות ונקודות מבט באופן בלתי אמצעי, ולתת בידי המחנכת כלים חדשים לייצר שיח בריא בחברת הילדים.
לכל אחד מהיישומים המאפשרים ליצור תמונה מטקסט יש כללים לניסוח פרומפט (הנחיה) מתאימה. חיפוש מהיר ברשת יניב לכם עשרות סרטוני הסבר וחוברות עם הצעות לפרומטים מעולים. מציעה להתחיל עם clipdrop.co/stable-diffusion זכרו שקודם כל צריך לדעת לתאר את התמונה אותה תרצו לייצר. כתיבה כזו מחייבת יכולת התבוננות וגם יכולת לנסח את התיאור הרצוי במילים. אם היישום באנגלית- אפשר כמובן להשתמש בתרגום. להרחבה על פיתוח יכולות לתאר תמונה ויסודות החשיבה החזותית כאן.
התלמידים שלכם ממש יאהבו את האתר הזה- (דורש הרשמה עם מייל)
clipdrop.co/stable-doodle כי באתר יש גם אפשרות לשרבט משהו על המסך ולייצר מהשרבוט תמונה יבכל סגנון שתבחרו.
הנה שרבטתי כאן תפוזים גולשים על הגלים בקו והמכונה ציירה לי בסגנון של תמונה...
הנושא השלישי עוסק בסוגיות של זכויות יוצרים ופגיעה אפשרית באנשים ובחברה (אפשר גם להתייחס לפייק ניוז, אעסוק בזה בפוסט נפרד). בהמשך לדוגמה של הציור של האמן שבהשראת ציוריו ביקשתי משתי מכונות שונות לייצר תמונה חדשה- ברור שיש כאן פגיעה בזכויות היוצרים של האמנים והיוצרים (הן אלו שחיים ויוצרים כיום והן אלו שאינם כבר איתנו). סוגיות אלה עדיין עומדות בדיונים בבתי-משפט בעולם, וקיימת סבירות גבוהה לשינוי בהתייחסות לזכויות אמנים שעל בסיס יצירותיהם למדו המכונות להמציא לנו ציורים חדשים. קישור לכתבה רלוונטית לדיון הכיתתי אם אנחנו מסתכלים על המודל של ספוטיפיי, אנחנו יכולים להניח שניתן לפתור סוגיות של זכויות יוצרים כלפי אמנים חיים בדרכים יצירתיות. דרכים אלו עשויות להשפיע באופן עמוק על עולם האמנות, העיצוב הגראפי והיצירה. יש טעם לעסוק בדיון בנושאים אלה בכיתה, בעיקר אם מתפרסמות כתבות חדשות בעיתונים ביחס לכך ולהדגיש את ההשפעה של העידן הזה על משרות של אנשים יוצרים. משרות אלה נחשבו האחרונות שיוכלו להיות מושפעות מתהליכי התיעוש והטכנולוגיה. והנה הגיע תורן. הדיון גם יכול להתייחס ליתרונות של יצירה אנושית ולאופנים בהם אמנים יכולים לנצל את המדיום החדש כדי להמציא את האמנות מחדש.
דוגמה נפלאה ועדכנית שפגשתי במוזיאון MOMA במנהטן ניו-יורק לפני כחודש שייכת לאמן Refic Anadol שלקח את את כל היצירות במוזיאון העצום והחשוב הזה וקידד את המאפיינים שלהם לתוך מחשב. את כל המידע העצום הזה המחשב עיבד לשפה אמנותית של היצג דינאמי.
אני חייבת לציין שהביקור במוזיאון בתוך הקשר של ביקורת על השימוש ביצירות של האמנים כדי לאמן מכונות שפוגעות בזכויות היוצרים גרם לי להרהר בדרכים החדשות בהן אמנים יכולים להמציא מחדש את התחום שלהם אם ידעו להשתמש בכלים החדשים של העידן הנוכחי ולייצר שפה אסתטית, מהממת ושמדברת לקהל רחב כפי שעשו עד היום. בתערוכה עצמה עמדו וישבו עשרות אנשים סביב היצירה ולא יכלו להסיר ממנה את העיניים.
אכן חוויה אמנותית בעידן הבינה המלאכותית.
אשמח מאוד אם תצרו איתי קשר ותשאירו פרטים וכן בצעו הרשמה לחברות Log In באתר כדי להיות מנויים לאתר ולהשתתף בשיח בנושא הפוסט.
בנוסף, זכרו שניתן להזמין הרצאה מעוררת השראה גם בנושא ChatGPT טכנולוגיה וחדשנות בחינוך היום.
בהצלחה מורי המאה ה-21!