תנועת המייקרים- איך מורה וכיתה יכולים להשפיע על העולם?

עודכן ב: אפר 4


סזאר אראדה הוא מורה למדעים שמצא דרך להלהיב את תלמידיו.

בסרטון שלפניכם תוכלו לגלות איך הוא עושה זאת.



Filmed August 2015 at TED

Cesar Harada: How I teach kids to love science


הוא מתחיל את ההרצאה בתפיסה החינוכית שלו-

'חופש משולב באחריות'-

הוא מתאר איך התפיסה הובילה אותו בחייו

ומשתלבת בכיתה עם תלמידיו בהונג קונג.


אם בעבר לימדו את התלמידים שב-80% מהאוקיינוסים יש פסולת פלסטיק.

ושיננו זאת למבחן..


זה לא קרה כך כלל בכיתה של סזאר.


בכיתה המגוונת של סזאר קבוצה של תלמידים בגילאי 6-15

הוא ותלמידיו ממציאים דרכים חדשות ויצירתיות לאסוף נתונים על כמות הפלסטיק בים

באמצעות סירה רובוטית. ממש כך.


איך הם עשו זאת? באמצעות גישת המייקריות MAKE


צפו בכל התהליך בעצמכם-

הקבוצה תיעדה את כל ההמצאה באתר שנקרא- instructables.com

זהו אתר מגניב שמתועדות בו המון המצאות נפלאות...


כאן תוכלו לצפות באופן בו המכשיר מודד את כמות הפלסטיק בים.


וזהו הסרטון בו התלמידים מציגים את הפרויקט שלהם:

תהליך היצירה נעשה באמצעות תכנון- על-ידי שרבוט.

בפוסטים הראשונים הדגשתי כאן בבלוג עד כמה תהליכי השרטוט, הסקיצה והשרבוט

חשובים ללמידה.


מחקרים רבים עוסקים בכך.

לדוגמה- מחקר של ברברה טוורסקי בנושא חשיבות השרטוט לפיתוח יכולות קוגניטיביות.


סיעור מוחין (לדוגמה באמצעות מפת חשיבה)

הוא כלי של חשיבה יצירתית החיוני מאוד לתלמידים

במאה ה-21 על-מנת לפתור בעיות אמיתיות בסביבה

ולגלות אחריות כלפי אנשים, בע"ח וצמחים בסביבתם הקרובה והרחוקה

(שימו לב עד כמה הם הרחיקו כדי לפתור בעיה גלובלית ולא התמקדו רק במפרץ הקרוב אליהם).


תהליך יצירתי זה אינו פרוע ומבוזר

אלא מתודה סדורה שנקראת- חשיבה עיצובית- עליה כתבתי כאן בהרחבה.

התהליך הסדור מאפשר יצירתיות אבל מצד שני גם השגת תוצר ממשי

שיש לו ערך גדול לסביבה, ותרומה ממשית לאנשים ולאיכות חייהם.


המורה סזאר ותלמידיו עבדו בתוך סדנה ובנו מודלים

מחפצים שונים, ניסרו, הדביקו, חשבו,

ניסו ומאוד נהנו...

כל זה התרחש בסביבת למידה המאפשרת יצירתיות


אז אני מזמינה אתכם
להתלהב,
ליצור,
ולהתרגש מחדש
בכל שיעור
בכל תחום תוכן
וליישם למידה בגישת החשיבה העיצובית

יש לגישה זו פוטנציאל לעשות שינוי אמתי,

אפילו אם אתם רק מורה יחיד/ה וכיתה נלהבת- אל מול אתגרי העולם הגדול.

אבל זה רק אם- כולנו נעשה את השינוי יחד.


גישה כזו יכולה להוביל ל-'חינוך עמוק'.
מהו אותו סוג של חינוך?
הוא משמעותי, רלוונטי וקשור בסביבה הקרובה והרחוקה של התלמידים.
חינוך שלא נמצא במקום מבודד, תיאורטי ורחוק ממני- אלא נוכח כאן ועכשיו,
כלומר, עוסק בבעיות אמתיות המוכרות לי ומשפיע על קהילות של אנשים שאכפת לי מהם,
חינוך כזה מפתח אזרחים אכפתיים ותורמים, יצירתיים וממציאים (ושמחים).

הרשמו לפורום האתר עכשיו והצטרפו אלי לדיון מעורר חשיבה.


בהצלחה מורי המאה ה-21.