• לימור ליבוביץ

סביבת למידה המקדמת היבט חברתי- שיתופי


חדר לפיתוח מקצועי של מורים במרכז פסג"ה הרצליה

תיאור: התמונה מראה חלק מחדר לימוד בפסג"ה. בתמונה מבחינים בכיסאות (ללא מסעד או משטח לכתיבה) מסודרים במעגל פתוח, במנעד צבעים של לבן-אפור-ירוק, מאחורי הכיסאות שולחנות עם מחשבים, החלונות מכוסים בווילון והתקרה -אקוסטית ומשולבים בה גופי תאורה. דבר לא תלוי על הקירות.


פרשנות: הצבעוניות של החדר מרמזת על סדר ושקט המזמין לרגיעה (אין רעש חזותי של פריטים רבים או צבעוניות לא הרמונית), החדר נראה מרווח עבור קבוצה של לומדים וכן מאפשר סידור על-פי צורך (תזוזה, הפחתה והוספה של כיסאות), לא ניתן לכתוב בזמן הלמידה אז נראה שתהיה כאן פעילות שלא מצריכה כתיבה (דבר שיכול לרמז על השתתפות פעילה ודינמית בלמידה), הגוונים של הכיסאות לא אחידים לכן ניתן להבין שאולי הכוונה הייתה להצביע על קבלה של גוונים שונים של אנשים ולומדים


(דבר שיתרום בוודאי לשיתוף פעולה במשימות),


חלונות החדר נאטמו בווילון אפור שמעיד על אפשרות של צפייה בשקופיות


או בסרט שיש לו משמעות ללמידה

(או שהחדר שימש זמן מה קודם ללמידה בדגם של הרצאה),

המחשבים מאחורי השולחן מרמזים על הפוטנציאל לשימוש בהם במהלך הפעילות

למטרות שונות ומצביעים על מחויבות לטכנולוגיה בלמידה הפרופסיונאלית.

מצד אחד הקירות החשופים מעידים על הימנעות מיצירת הסחה ללומדים,

אך העדר פריטים אלו גם נותן תחושה של חוסר טיפול בנושא

או הימנעות שיוצר תחושה של ניכור מסוים או אנונימיות

(שעשוי בפני עצמו לעכב למידה בגלל חוסר טיפול בהיבטים רגשיים במרחב).



מרחב הדרכה במרכז פסג"ה צפת

תיאור

התמונה מציגה חלל ציבורי במעלה המדרגות של מרכז הפסג"ה שהוסב למרחב הדרכה.

בתמונה ניתן להבחין בשולחן אליפטי מעץ חום ועליו מפה מאורכת וצרה וצמח בעציץ.

סביב השולחן מוצבים 10 כיסאות

ומעל השולחן מנורה בעלת שישה גופי תאורה התלויה בדיוק מעל המפה.

בפינת החלל חלון מוצל בווילון חצי שקוף ולידו שולחן פינתי עם מחשב וכיסא נוסף.

על הקיר תלויות עדויות לתהליכים משמעותיים של חקר שמקיימת פסג"ה

בנושא קידום היישום של הלמידה הפרופסיונאלית בשדה ההוראה-

הללו מוצגים בדיאגרמות ומלווים בטקסט קצר.

החומריות של הרהיטים במרחב נעה מעץ מלא לזכוכית,

מתכת וריפוד דמוי עור ובמנעד צבעוניות שבין חום ובורדו לאפור ושחור.

רק על הקיר החומריות דלה יותר- קאפה ונייר עם למינציה ואותיות טפט מודבקות ישירות על הקיר.

הצבעוניות של הפריטים בחלל נשמרת גם בפריטים הנוספים כמו הווילון והתצוגה על הקיר.

החריגה היחידה היא העציץ הירוק הצומח במרכז הקומפוזיציה 

(הצבע הירוק חוזר בתצוגה על הקיר).

לא נראים אבל נמצאים- שקעים לחשמל עבור מחשבים ניידים נמצאים מתחת לשולחן.

פרשנות:

הצבעוניות משרה תחושה של חמימות מזכיר מיד שולחן אוכל של משפחה גדולה 

אלמנט נוסף הוא הארגון המוקפד והמסודר של החלל.

שני אלמנטים אלה מחוברים יחד ונותנים הרגשה של משרד מנכ"ל.

הטקסט על הקיר מרמז על השימוש של המקום הזה- "מרחב הדרכה"

לפגישות הדרכה בין מורים לבין עצמם, בין מדריכים למורים,

בין קבוצת מורים בעלי עניין וכדומה.

הצורה של השולחן והארגון של הכיסאות סביבו מצביעים על האפשרות לכלול בשיח צוות גדול,

והמנורה התלויה מרמזת על אינטימיות

(בניגוד לתליה של תאורת ניאון מסנוורת ומרוחקת למשל).

האינטימיות מאפשרת לכל אחד להביא את הקול שלו לשיח ובכך חשיבותה.

גם ההחשכה החלקית של החלון מרמזת על אינטימיות

כי היא מרחיקה את ההסחות שבחוץ מהקבוצה הלומדת.

אין אפשרות להתבונן לנעשה בחוץ אבל האור שחודר הוא רך ולא בוהק,

ומאפשר התכנסות ומיקוד בתכנים שהקבוצה מביאה לדיון.

המפה על השולחן מצביעה על האפשרות להביא מחברת,

מחשב נייד או כלי כתיבה מבלי לפגוע בסידור של השולחן 

היא מספיק צרה כדי לתת אווירה מצד אחד 

ומצד שני לא מפריעה לפעילות נוספת.

הרמז לטכנולוגיה המגיע מקצה החלל הזה בדמות מחשב יחיד

מאפשר חיבור של הקבוצה למקורות אינטרנט וכדומה מצד אחד

ומצד שני -מאפשר ליחיד בתוך הקבוצה לסור לצורך מטרות נוספות לצד

אבל עדיין להיות חלק מהקהילה הלומדת. 

גם נקודות החשמל מתחת לשולחן מאפשרות להביא מחשבים נוספים בנוחות.

העציץ מחזיר אותנו לפרשנות על חוץ-פנים של הווילון.

העציץ הוא רמז לסביבה שמחוץ להתכנסות,

ולכן יש לו משמעות מטאפורית כפולה.

הראשונה- הוא יכול לרמוז אל כיתת התלמידים של המורים הלומדים,

והשנייה- הוא סמל לחיים וצמיחה (צמיחה בידע, באישיות ובלמידה של המורה).


מרחב למידה בחלל המרכזי בפסג"ה הרצליה.

כתבה בעיתון הארץ על המבנה החדש של הפסג"ה

תיאור:

התמונה מאפשרת נקודת מבט רחבה על החלל המרכזי של מרכז הפסג"ה החדש ביותר

שהוקם בארץ עד היום. 

אפשר לראות את שתי הקומות במבט אחד.

בקומה ראשונה ניתן להבחין בצד ימין בכניסה מדלתות הזכוכית הרחבות,

בהמשך מבחינים בריצוף הכהה והגס שמשמש גם לריצוף רחוב (אריחים משתלבים)

וכן מבחינים בעץ הדקל המתפתח במרכז (שעתיד לגדול ולהוות מרכז החלל הרבוע שסביבו).

מבחינים גם במעלה המדרגות המוביל לקומה השנייה ובריהוט מפלסטיק בגווני אדום-כתום-לבן 

הפזור ללא צפיפות על רצפת הקומה הראשונה.

בקומה השנייה מבחינים בדלתות ובריהוט זהה למוצג בקומה הראשונה, 

חלק מהאנשים הולכים ממקום למקום בתוך החלל וחלקם ישובים עם עמיתים לצד שולחן נמוך מפלסטיק.

המרחב גדול ויכול להכיל כמות גדולה של משתתפים.

בשתי הקומות רואים דלתות ופתחים המובילים לחללים נוספים בפסג"ה.

אחד מהם מיוצג בצילום הראשון בפוסט הזה.

התקרה מעל החלל גבוהה מאוד ונראית "צפה" על פני המבנה הודות לפתחים המאורכים המכניסים אור.

גופי תאורה שחורים תלויים ממוטות ברזל לבנים מסורגים במבנה משולש לכל אורך ורוחב התקרה.

לאורך הקירות האפורים תלויים גופי תאורה שחורים משולשים השוטפים את הקיר באור.

סביב לקומה השנייה נראה מעקה מוטות מתכת צבוע בלבן שתפקידו לשמור מפני נפילה.

מנעד הצבעים השולט הוא אפור-לבן, עם כתמים קטנים מאוד של צבע אדום וכתום על פני החלל.

החלל כולו שטוף אור ובהיר מאוד.

פרשנות:

החלל פתוח ונותן תחושה של "חוץ".

התחושה הזו מתקבלת משילוב של האור הבהיר, הגוונים של הקירות, אופי הריצוף והערוגה הקטנה ובה צומח עץ. תחושה זו מהווה אניטיתיזה לחשיבה על למידה ככניסה למקום סגור, שינון וחזרה על דברי המורה.

כבר יש כאן הכוונה של המורה הנכנס בשערי הפסג"ה לפרדיגמה אחרת.

מרגישים  ורואים תנועה רבה של אנשים מסביב (דוגמה נהדרת יש היום במוזיאון תל-אביב המחודש וכמובן בMOMA במנהטן). 

לכן מי שבא בשערי הפסג"ה מיד חש ש"קורה פה משהו", ואני יכול להיות שותף במה שקורה.

מיעוט הרהיטים המוצבים בחלל והמינוריות שלהם (הם קלים מאוד גם בחומר וגם בצבעוניות)

מצביע על האפשרות של תנועה יותר דינמית-

(אין הרבה מקומות ישיבה, כנאה שכאן צריך להסתובב בעמידה- מינגלינג)

אפשרות אחרת לפרשנות היא - כל האקשן לא נמצא פה (איפה כולם?), צריך לחפש אותו בחללים אחרים....

כמובן שהצמחייה הירוקה כמו במקרה של העציץ בפסג"ה צפת

יכולה להוות מטאפורה מעניינת ללמידה פרופסיונאלית.


שתי מטרות לתיאור ולפרשנות שהצגתי כאן (מקווה שלא ייגעתי אתכם)


  1. להציג דוגמה פתורה לתיאור ופרשנות של מרחב למידה כלשהו.

  2. להעלות את המודעות לבחינה מושכלת של מרחבי למידה בקונטקסט של למידה פרופסיונאלית.


בשנים האחרונות גורמים מקצועיים עוסקים בצורה ממוקדת בפיתוח מקצועי של מורים בזיקה למרחבי למידה.


מחקרים בתחום הלמידה פרופסיונאלית באופן כללי ובחינוך בפרט מצביעים על מספר מאפיינים המקדמים למידה משמעותית . למשל: 
מיקוד תכני (עיסוק בתחומי התוכן ובלמידת התלמידים של תוכן זה)
למידה פעילה (לא באמצעות הרצאה, אלא בבנייה של משימות, השתתפות בתרגילים וכו')
השתתפות קולקטיבית של לומדים בעלי מאפיינים משותפים הנמצאים באינטראקציה ומקיימים שיח מקצועי (למשל צוות מורות ביה"ס, קהילה של מורי תחום תוכן ספציפי, קהילת יועצות חינוכיות, קהילת מנהלי בתי-ספר וכדומה)
למידה מתמשכת המתקיימת לאורך זמן ובתדירות גבוהה
יישום הנלמד באמצעות התנסות בהוראה
מוטיבציה אישית גבוהה ללמידה 

אז איך מאפיינים אלה יכולים לבוא לידי ביטוי בסביבת הלמידה?

אני בחרתי לבחון באמצעות האוריינות החזותית והידע על למידה הפרופסיונאלית את מה שקיים היום,

ולמצוא את הקשרים ממש בשטח. זה מה שמוצג כאן היום.

מהתבוננות בשלושת הצילומים ניתן ללמוד הרבה על הגישה של המרכז לפיתוח מקצועי. המרחבים המצולמים כאן נבחרו כי הם מאפשרים, לדעתי, הזדמנויות רבות ללמידת עמיתים, לקיומן של קהילות לומדים ולפיתוח תרבות של למידה שיתופית. חשוב לציין כי לא את כל הדגמים שיתפתחו יכול המתכנן לצפות, אבל הגמישות הרבה במרחב מאפשרת לאנשים ליצור עבור עצמם את ההזדמנויות המיוחדות המתאימות להם לפיתוח מקצועי מיטבי.

השאלות המרכזיות שנדונו בהזדמנויות רבות בתחום המתואר כאן היו:

1. איזו סביבת למידה תקדם למידה משמעותית של מורים?
2. איזו אוירה הסביבה הזו צריכה להקרין?
3. מה צריך להיות הארגון של המעטפת הקשה ( גודל החלל של מסדרון או חדר) והמרכיבים המשתנים בתוכה (כמו ריהוט, מיקום הלוח או טכנולוגיה אחרת וכדומה).
4. אילו טכנולוגיות שיוכנסו לסביבת הלמידה יקדמו את הלמידה המשמעותית של המורים?
5. איך אפשר ליצור שינוי בפרדיגמה באמצעות שימוש בסביבת למידה?

אין לנו עדיין תשובות, אבל יש לנו המון דוגמאות ללמוד מהן.

העיקר הוא לפתח אוריינות חזותית שתצליח לתאר ולפרש את מה שנראה לעין.

מי שרוצה לקחת חלק בדיון פורה בתחום ולהוסיף תובנות משלו-

מוזמן להשתתף בקישור זה.

בהצלחה לכולנו ותודה לשותפי הרבים- מדריכות אוריינות חזותית ואנשי הסגל במרכזי פסג"ה בכל הארץ ובמטה.


בהצלחה מורי המאה ה-21

8 צפיות0 תגובות

מי אני?

ד"ר לימור ליבוביץ

אני עובדת במשרד החינוך, בחטיבה להטמעת טכנולוגיות
בעלת 28 שנות ניסיון כמדריכה בעיצוב סביבות למידה פיסיות ודיגיטליות,
התחלתי את הקריירה כמורה לאמנות ומעצבת.


באתר שלי אני קושרת בין פדגוגיה, קוגניציה, הוראה-למידה,
סביבה עשירה בייצוגים חזותיים ושפה חזותית.
כל אחד מהתחומים הללו מצוי בהדרכות הרבות שאני מקיימת ברחבי הארץ במסגרת תפקידי.


אני מקווה שהאתר החדש שלי- ככלי טכנולוגי עם גוון אישי, יאפשר לי לקיים שיח עם אנשי חינוך, הורים ויזמים חברתיים.
 

אתם מוזמנים להרשם לאתר או ליצור איתי קשר דרך כלי הרשת החברתית

  • Facebook
  • Twitter
  • Pinterest
  • Instagram

השאירו תגובה כאן