התנסות ישירה עם תופעות והזדמנות לשאול שאלות מקדמת למידה

עודכן ב: 28 דצמ 2020



ראמזי מוסאלם הוא מורה נלהב לכימיה שמגלה לקהל שלו שלושה כללים חשובים להוראה משמעותית,

(הוראה שתוביל לבנייה של ידע חדש אצל הלומדים, לא לשינון מושגים).


1. לעורר סקרנות של לומדים ולעודד אותם לשאול שאלות
2. לא לפחד מתהליך "מלכלך" של למידה תוך כדי ניסוי וטעייה
3. לגלות רפלקטיביות כלפי תהליך הלמידה הזה

טוב, איך כל זה קשור באוריינות חזותית?

מאוד פשוט- בלי חוויה של התנסות אמתית לא תהיה למידה.

כשאין אפשרות להתנסות אמתית בסביבה הקרובה

נצטרך להביא את מה שיהיה הכי קרוב להתנסות כזו לתלמידים

וזה אומר תמונה, סרטון, אנימציה וכו' שידמו את החוויה החסרה.

(וכאן מתחילה כל הבעיה- 

איך נוכל לוודא שהלומד הבין מה הדבר שהסרטון/ צילום מציג?)


למה?

למה חשובה ההתנסות האמיתית?

לסמיוטיקה פתרונות.



הלומד צריך לפרש את הסימנים השונים המופיעים בייצוגים החזותיים.

אם הם דומים לדבר המיוצג, זה קל מאוד,

לדוגמה- תוכלו לזהות בן משפחה על-פי צילום שלו אפילו אם זה היה לפני שנים.


אבל, אם הסימנים לא דומים לדבר המיוצג 

והלומד לא יודע מה הם מייצגים

כי הוא לא מכיר את צורת הסימן הזה (אולי הם בשפה אחרת)

אז הוא לא יוכל לפרש אותם, להבין אותם וללמוד מהם.



בסרט המורה לכימיה אומר שצריך התנסות ישירה

כדי לבנות משמעות, (ומפוצץ דברים במעבדה בשמחה רבה....)

הוא מתגאה בתלמידה שלו שמנסה בבית לבד

לבחון תופעות שלגביהן יש לה השערות (מה יקרה לכוס הזכוכית?..).


תהליך הלמידה המצליח לקדם את הלומד הוא כזה-

הלומד מתנסה ובונה את הידע שלו מתוך ההתנסויות שהמורה והסביבה מזמנים לו,

הלומד גם שואל המון שאלות רלוונטיות מתוך סקרנות אמתית,

הוא שואל גם שאלות רפלקטיביות לאורך כל תהליך הלמידה- כדי להבין לעומק,

רק לאחר כל זה- נכון ומתאים לעסוק ב "כללים" ו"חוקים".


לעומת זאת, יכול להתקיים גם תהליך שלא מקדם את בניית המשמעות על-ידי הלומד-

אם המורה נותן לתלמידם מידע מוכן וארוז 

ומצפה שהוא ילמד אותו (לדוגמה- ללמוד חוקים או מושגים..

או אם המורה תולה כרזה בכיתה וברור לה שהלומדים יגשו וילמדו מהכרזה...)

ללא התנסות, ללא תהליך של שאילת שאלות

ניסוי וטעייה (...כן, לטעות זה מאוד מלמד),

הרי שתלמיד לא ילמד דבר. 

זוהי למידת שינון במקרה הטוב,

בוודאי לא למידה שתקדם בנייה של ידע.

ידוע כי ידע נבנה תוך כדי התנסות חוזרת ובסיטואציה חברתית.



לא מזמן מורה למתמטיקה שוחחה איתי על הבעיה -ללמד את הנושא הפונקציה,

מורה אחרת שמתמקדת בהוראת פסיכולוגיה חלקה איתי את הקושי ללמד הכללות או קטגוריות

ועוד מורים תארו את הקושי בהוראה של מושגים מופשטים כמו דמוקרטיה.


אנו יודעים שכל ייצוג שנבחר כדי ללמד נושאים אלה לא יוכל להיות הדבר המיוצג 

אלא רק ייצוג שלו.

אז איך נשתמש בידע הזה כדי להעצים את הלמידה של התלמידים בכיתה?


לדוגמה,

למורה לאזרחות נציע ללמד על דמוקרטיה באמצעות:

סיפורים, צילומים (מה יראו בהם? מבנים?), גרפים, מפות מושגים ועוד.

כל אלה הם ייצוגים שמסייעים לבניית הידע על המושג אצל הלומד,

אבל איך הוא מחבר את כולם ואיזה משמעות הוא בונה מהם?

למידה המלווה ביצירת ייצוגים כגון מפות חשיבה ומפות מושגים יכולות לסייע.


כתרגיל-

הציעו למורה לאזרחות התנסות פעילה (ואפילו קולנית...בזבזנית של זמן ומאמץ...)

כדי ללמד תלמידי תיכון את ההבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה או בין סוגי ממשל שונים.


חוקרים מסכימים היום שלא ניתן ללמד בלי לעסוק במשמעות
שהלומדים בונים מייצוגים שונים,
ובאופן בו הם מחברים ומשלבים מידע המגיע מייצוגים מגוונים
כדי לבנות משמעות על הנושא הנלמד.

אם נבין שהלמידה תלויה ביצירה של קשר בין הייצוג לדבר המיוצג

נוכל לקדם את הלמידה של התלמידים שלנו בכל נושא.


שליטה של המורים בתחום המופלא של ייצוגים ואוריינות חזותית

המכוונת לבניית ידע- תקדם את החינוך ואת הלמידה.


בהצלחה מורי המאה ה-21.