הרבה פעמים אנחנו נותנים לתלמידים משימה של בניית ייצוג (כמו במקרה שבסרטון- ייצוג של שעון בציור דו-ממדי), ואז צריכים לחכות להשלמת המשימה. (בראש שלנו אנחנו כבר יודעים מה אנחנו רוצים לקבל, ומה נעשה עם זה, אנחנו לא מצפים להפתעה).
ובכן,
לפי מה שמוצג בסרטון ,אם ניתן זמן קצר (10 שניות) לביצוע המשימה- באמת נקבל את מה שציפינו לו....
שעון הוא שעון הוא שעון...
אבל, מה קורה אם אנחנו כן נותנים זמן?
מה קורה בראשו של הלומד?
האם הוא הופך מ"רגיל" ל"יצירתי" בעשר דקות?
או שאנחנו אשמים?
מה בתיווך שלנו מאפשר ליצירתיות "להתעורר"?
ובכלל- מי אנחנו שנקבע מהו תוצר "יצירתי" ומהו תוצר "לא יצירתי"?
קודם כל, האנשים הכי יצירתיים בעולםיושבים אצלכם בכיתה.
תשאלו כל מורה טוב לאמנות, ותיווכחו שהתלמידים שלכם מסוגלים לבטא בייצוג חזותי תכנים מורכבים ועשירים, בצורה שוטפת ויצירתית בהנחיה מתאימה.
אני טוענת שאסור להשאיר את הביטוי החזותי בתחומי חדר האמנות, אנחנו מפסידים את היכולת של רוב התלמידים בכיתה לבנות משמעות בלמידה, מאבדים את הקשב והעניין שלהם בתוכן השיעור, מקטינים את מספר המשתתפים הפעילים בשיעור, ולא פונים למגוון הלומדים בכיתה (יעד ההכלה, זוכרים?).
היצירתיות היא הדרך בה הלומד מסוגל ליצור קשרים רבים (בחשיבה שלו) בין נושאים ועולמות שונים,
ולהביא תוכן מתחום אחד ולייצג באמצעותו נושא בתחום אחר (מטאפורה חזותית).
איך הלומד יצליח ליצור כאלה קשרים מעניינים (שנקרא להם יצירתיים)?
זה ממש פשוט וקל- ניתן לו את התנאים המתאימים! (הנה מספר רעיונות)
1. ניתן לו מספיק זמן לביצוע המשימה. (מה זה מספיק זמן? תצטרכו לנסות ולגלות....)
2. ננסה לא להתערב בתהליך כלל, אלא רק לעמוד עם פנים מרוצות ושמחות בכיתה, אפשר גם לעודד במילים...
3. לבטל לחלוטין את השיפוטיות! כל תוצר הוא נפלא. כמובן שאפשר להמשיך ולעבוד עליו ולהשביח אותו.
4. נאפשר לתלמידים ביישניים להשתמש בלוח מחיק קטן וטושים צבעוניים. לעתים הקו על הדף הלבן מפחיד, הלוח המחיק מפיג חששות, ניתן למחוק כל קו ולהתחיל מהתחלה.
5. נזמן מגוון כלי ציור/ איור/ צביעה, בעובי שונה, בחומריות שונה (מגוון דפים, עפרונות שונים, טושים שונים, צבעי פנדה או גיר שונים, ומגוון חומרי מחיקה לפי הצורך).
6. ניתן לעשות כל זאת גם באמצעות תוכנות ציור שונות מתוחכמות יותר או פחות (או וידאו).
רגע, רגע, לבזבז את שעות ההוראה היקרות על ציורים?
מה כל זה עוזר להבנה של תוכן במדעים? במתמטיקה? בשפה? באנגלית? בגאוגרפיה?...
במאה ה-21, תלמידינו דוברים שפות מגוונות- אלו הן השפות החזותיות, שפות המדיה.
אם נרצה שהם יתארו לנו מה למדו, נוכל לבקש מהם לתאר זאת באמצעות השפות הללו,
או להישאר במאה ה-20 ואחורה ולהמשיך לבקש סיכומים...
חישבו על זה כדרך להערכה חלופית.
בסרטון שלפניכם אברהם לוי מכיתה ח'1 בחט"ב שז"ר בבת-ים (ב-2012)
הכין בהנחיית המורה שרון בן דליה סרטון בנושא היווצרות קשת בענן.
בהצלחה מורי המאה ה-21