לומדות לאורך החיים- שחייה וכתיבת שירים

עודכן: 25 באוג׳

קיץ. תל-אביב עם הלחות השגרתית, לרוץ בחוץ מרגיש כמו הליכה בתוך מרק מהביל... אלו ימי חופשת הקיץ וחייבים למצוא משהו קצת יותר מרענן לפיתוח סיבולת לב-ריאה.

שחיה בבריכה נשמע כמו תחליף לא רע בכלל, אבל לשחות בסגנון חזה הורס לי את הצוואר ומעמיס על הגב כאבים מיותרים.

כך הגעתי למורה שלי לשחיית חתירה. אני עדיין בעיצומו של התהליך, ועוד לא כבשתי את היעדים שהוצבו לי

אבל כבר אני יכולה לתאר רגעי הצלחה קטנים וגם כמה כשלונות בדרך...

והכי חשוב- למדתי משהו על עצמי ועל שיטת ההוראה של המורה שלי שאפשר לקחת לשאר תחומי החיים וליישום מחר בבוקר בהנחיית התלמידים שלי (ואם תרצו- גם שלכם).

מה למדתי על עצמי?

  1. כשמציבים לי יעדים קטנים ומדידים קל לי להתקדם ולהשקיט את הקולות (בראש שלי) שמרפים את ידי להמשיך ולהתקדם בתהליך כולו

  2. כשמעודדים אותי על כל הצלחה בתרגיל ומתייחסים לכשלונות כהכרחיים בראיה של התהליך כולו אני משתפת פעולה ומתמידה

  3. התמדה היא מילת המפתח בלמידה לאורך החיים, עבורי וגם עבור א.נשים אחרים שיופיעו כאן בהמשך הפוסט

swimming pool
שחיינים בבריכת שחיה אולימפית

מה עשה המורה שלי לשחיה כדי שאצליח?

  1. ביסס מערכת יחסים של מורה מול לומדת סביב משובים מיידיים מותאמים אישית. בכל פעם שהמורה שלי קיבל ממני דיווח על סשן שחיה שביצעתי הוא הגיב במשוב מידי. ידעתי שהוא לא יברח לי באמצע התהליך ותמיד יתן לי משוב מעודד, יציב בפני את היעד הבא שלי, ויקח בחשבון את מה שכבר השגתי עד אותו רגע. כאן הרגע לציין שהמורה שלי (כרגע) מלמד אותי שחיה בהתכתבות בוואצאפ. אני מתקדמת בבריכה והוא לא ראה אותי אפילו פעם אחת שוחה. מופתעים?

  2. הציב לי שני סטים של יעדים- קצרי מועד וארוכים. יעדים קצרי מועד ומדידים אפשרו לי להרגיש שהצלחתי ושאני גם יודעת למדוד את ההצלחה שלי או הכשלון שלי. זה אפשר לי לקבל שליטה על קצב הלמידה שלי ולייצר עבור עצמי למידה בהתאמה אישית באופן מאוד מדויק, בהתאם למצב הרגעי שלי בתוך המים, באותו יום או שבוע. אני רוצה להתעכב רגע על היכולת של הלומד לייצר לעצמו קצב למידה מותאם אישית. כדאי להתרענן ולחזור לגישת UDL (עיצוב אוניברסלי ללמידה) עליה כתבתי באריכות ובעיקר על הפוסט בנושא הפרסונליזציה- שם הלומד מוגדר כמומחה בלמידתו. קצב הלמידה הוא אחד הפרמטרים הכי משמעותיים ביישום הגישה המצליחה הזו. יעד רחוק יותר אפשר לי להחזיק בראשי תמונת עתיד של האופן בו אשחה לאחר שאעבור את שלב המתלמדת. חשוב לי להחזיק תמונה כזו בראש כי היא יוצרת אצלי מוטיבציה להתקדם. עד היום פשוט הבטתי בקנאה בכל מי ששוחה חתירה בבריכה בעוד אני מדשדשת בשחיית חזה איטית ומייגעת.

  3. הבטיח לי פרס על התמדה לאחר שאוכיח רצינות ואציג התקדמות משמעותית במשימות מדידות. אני אקבל את הפרס הזה לאחר שאשיג את היעד שהמורה הציב לי בתחילת הדרך. יעד רחוק שבהתחלה הייתי סקפטית לגבי השגתו, וכעת אני יותר בטוחה שאגיע אליו. שימו לב, בגילי... פרס... הייתם מאמינים?

  4. האמין ביכולת שלי להשיג את היעדים הקצרים והרחוקים. כדאי להיזכר באפקט פיגמליון המפורסם בהקשר הזה. מורה שמאמין בתלמידים שלו יגלה שהם מצליחים לגייס את מה שנדרש כדי להתמיד, להצליח ולהתקדם. לפעמים- הרבה מעבר לציפיותיו. ראו בהקשר זה את המורה שלי רייט והתלמידים שלה בפוסט הזה.

הסיפור השני על למידה לאורך החיים שייך לחברת קהילת האתר כאן- עדי גורן

עדי עובדת כמפתחת למידה ובמקביל לציר הזה גם לומדת ויוצרת מוזיקה עצמאית.


נגינה בפסנתר
זמרת יוצרת מנגנת בפסנתר

שלוש תובנות התגבשו אצל עדי בהקשר של למידה בשני התחומים הללו:

  1. שירה, נגינה, כתיבה הן לא נחלה של אנשים מיוחדים שהכישרון נולד איתם, אלא תוצאה של למידה, אימונים וחזרות. אם מאמצים את גישת growth mindset ניתן להתייחס לכל כתיבת שיר כהזדמנות ללמידה ולהתייחס לטעויות כדבר הכרחי שמוביל אותנו לשיפור. בנוסף חשוב לציין שהמוזיקה מפתחת זיכרון, יכולת התמודדות עם אכזבות וכשלונות והתמדה. ההתמדה היא הדבר החשוב ביותר בלמידה לאורך החיים.

  2. יש הרבה מהמשותף לכתיבה יצירתית ולעקרונות נוירופדגוגיים. לדוגמה, ריווח הלמידה- spaced learning . מחקרים מצביעים על יתרונות בעיבוד מידע שהלומד פוגש מספר רב של פעמים במרווחי זמן במקום בצורה מרוכזת ללא הפסקות. מניסיונה האישי של עדי כיוצרת- ריווח בכתיבה היצירתית תורם לתוצר איכותי. לעיתים יש לנו נטייה לחשוב על יוצר שיש לו 'מוזה' רגעית לכתיבת שיר, אבל ברוב המקרים זה לא בדיוק עובד ככה. באופן אישי עדי מעידה על תהליך כתיבת שיר במהלך כמה שבועות ואפילו חודשים. בשלב הראשון עדי חושבת על תמה (נושא), מבלי להגדיר מה היא רוצה לומר ואז עוזבת את הטיוטה. כשהיא שבה אליה לאחר מספר ימים, המסר מתחדד עוד קצת, ואז היא מתחילה לכתוב. אחרי עוד זמן היא מגלה שהטקסט והלחן בעצם לא כל כך עובדים, ועושה תיקונים... וכך הלוך וחזור עד שהיא מרגישה שהפרויקט מספיק שלם עד שאפשר להפיק אותו.

  3. שיתופיות ובניית קהילה חשובות להצלחת הלמידה ומסייעות לצמיחה הדדית - גם בלמידה, גם בעבודה וגם במוזיקה. עדי יצרה סביבה רשת של חברות וחברים שהיא מעריכה וגם סומכת על המקצועיות שלהם, כדי לשתף אותם או ליצור יחד, ומגלה בכל פעם מחדש שהשלם גדול הרבה מסך חלקיו. עדי משתתפת בשתי קהילות- בקבוצת מפתחי הלמידה השותפים מתייעצים זה עם זה על פרויקטים של פיתוח למידה, על רכיבי למידה מתאימים או תהליך למידה ברור והגיוני, וגם מקבלים השראה אחד מהשני. הקהילה השניה היא סביב כתיבה יצירתית של שירים שכתבה עדי. בכל פעם שהיא מסיימת לכתוב היא מקליטה סקיצה באמצעות פסנתר ושולחת לכמה חברים שאומרים לה בכנות מה לדעתם עובד ומה פחות טוב, ובדרך כלל היא גם משנה בהתאם.


אלו היו שני סיפורים על למידה לאורך החיים.


עדי ואני נשמח מאוד להכיר את הסיפורים שלכם ואת המסקנות שלכן מסיפוריכם האישיים.

בהצלחה מורי המאה ה-21,


אשמח מאוד אם תרשמו לאתר לקבלת הודעות וכן בצעו הרשמה לחברות Log In באתר כדי להיות מנויים לאתר ולהשתתף בשיח בנושאים שעולים כאן. עדי הצטרפה אלי לכתיבת הפוסט הזה. גם אתן יכולות! בנוסף, זכרו שניתן להזמין הרצאה מעוררת השראה כאן.

339 צפיות2 תגובות