top of page

חדשנות בתהליכי חקר עם כלי בינה מלאכותית- חלק ב'

עודכן: 14 בינו׳


הפוסט הזה הוא המשך לפוסט חלק א' שמטרתו לסייע למורים ולמורות להנחות עבודות חקר בשילוב יישומי בינה מלאכותית בדרכים מקוריות ויצירתיות. המטרה היא להפוך את עבודת חקר למעניינת ורלוונטית הרבה יותר לדור התלמידים שיושב כרגע בכיתות חט"ב ותיכון (קראו עוד על דור האלפא).

ההנחה היא שהרובוטים לא יחליפו אותנו, אבל אנחנו חייבים ממש עכשיו, כמובילי החינוך של הדור הזה, למצוא דרכים לגייס אותם למשימות שונות בחיינו באופנים חדשים שיוסיפו ערך לכל מה שאנושי.

חקר הוא תמצית האנושיות שלנו. מרגע המצאת הגלגל (ואולי הרבה קודם בעצם) אנחנו מוכיחים שהמין האנושי יכול לקדם את עצמו להישגים של ידע שמעולם לא הכרנו. בכל דור אנחנו מצליחים למצוא דרכים חדשות ויצירתיות יותר ומאתגרים את המציאות על כל ממדיה. עוד חידושים בערוץ החדשות של האתר.

רובוט שחוקר בעצמו את העולם- לדעתי לא יהיה בקרוב. זה האדם מניע את הסקרנות- זה מותר הבינה האנושית. לעולם הזה התלמידים שלנו גדלים- ותפקידנו להכין אותם עכשיו למציאות הנוכחית.

רובוט מסתכל מבעד לחלון
התמונה מעוצבת באמצעות בינה מלאכותית

סקרנות מניעה את המחקר. אז כדי שהתלמידים שלנו יתנסו "בדרך חיים של חוקר" במסגרת הכיתתית בהנחייתנו, נצטרך להנחות את התלמידים שלנו לבצע את רצף הפעולות הללו:


  1. לנסח שאלה מעניינת שאין עליה תשובה מוכנה מראש

  2. להעמיק את הידע על הנושא הנחקר ממקורות מהימנים ולהעריך אם הם עשויים לסייע במענה על השאלה הנחקרת ומה הפערים בידע המחקר הקיים. זה שלב מצויין לדיוק שאלה המחקר הראשונית וניסוח השערות מחקר. את שני השלבים הראשונים 1-2 הצגתי בפוסט הקודם- פוסט חלק א' והנה שאר השלבים:

  3. לאסוף מידע מהשטח באמצעות ראיונות, חקר ברשת ותצפיות (בהתאם לאופי שאלת המחקר והתחום), לעבד ולבנות משמעות מהמידע שנאסף, לנתח אותו בתהליך איטרטיבי מתמשך ועמוק, תוך דיוק שאלות משנה ונסיון ראשוני לאשש השערות או להפריכן.

  4. לענות על שאלת המחקר תוך הקפדה על פרמטרים של מחקר מדעי איכותי

  5. לכתוב את דו"ח המחקר בהתאם למאפיינים הנהוגים בתחום, הבאת מקורות, חלקי דוח המחקר וכו'

  6. להיות פתוח לאפשרות של ביקורת על המחקר, השיטה והמסקנות וללמוד מהביקורת, לשפר ולתכנן את מחקר ההמשך וחוזר חלילה.


לאחר שלתלמידים שלנו כבר יש שאלת מחקר מעניינת, יש להם כבר ידע עמוק על הנושא הנחקר ואולי אפילו מספר השערות מחקר, נוכל ללוות אותם לבצע את השלבים של איסוף המידע מהשטח כדי לענות על שאלת המחקר ולכתוב את התשובה!

וואו, איזו התרגשות! מהחוויה שלי- החלק המרתק בכל מחקר הוא הנגישות לשדה.


3. לאסוף מידע מהשטח באמצעות ראיונות, חקר ברשת ותצפיות (בהתאם לאופי שאלת המחקר והתחום), לעבד ולבנות משמעות מהמידע שנאסף, לנתח אותו בתהליך איטרטיבי מתמשך ועמוק, תוך דיוק שאלות משנה ונסיון ראשוני לאשש השערות או להפריכן.


שיטות המחקר הרבות, הכלים המחקריים והתיקוף שלהם הם הרבה מעבר למה שיכול להכיל פוסט קצר כמו בבלוג זה. לכן, ברשותכם אציג 2 דוגמאות שונות זו מזו כדי לאפשר לכן לדמיין ולנסות לשלב כלי בינה מלאכותית יוצרת בהתאם לצורכי המחקר שאתם מנחים (אני משתמשת בניסוח בלשון זכר או נקבה לסרוגין כדי להנכיח בכתיבה שלי את עיקרון השיוויון לשני הג'נדרים).

הדוגמה הראשונה היא עבודה עם נתונים ממאגרים קיימים ברשת וניתוחם באמצעות כלי בינה מלאכותית. היתרון העצום של הבינה המלאכותית הוא ביכולתה לעבד נתוני עתק בשניות ספורות, והיא אלופת האלופות בזיהוי מגמות (טרנדים) במידע. כדאי להכיר את היתרונות הללו כחוקרים לעתיד, אני גם ממליצה מאוד לחשוף את התלמידים לשימושים עכשוויים בתחומי מחקר שונים בבינה מלאכותית. זה מדהים מה שעושים היום! הזמינו את התלמידים שלכן להתעניין בערוץ של מכון דוידסון המתמקד ביישומי בינה מלאכותית.


השתמשתי ביישום קלוד 2 - היוצרים שלו הם המהנדסים שתכננו את Chat GPT . בחרתי בו כי הוא מצוין בעברית וגם מאפשר העלאת קבצים בלי צורך בתוספים אחרים.

נכנסתי לאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי להביא טבלאות עם נתונים בשביל הניסיון הזה. כמובן שכשתלמידים אוספים מידע בשאלונים הם צריכים להסיר את כל הפרטים המזהים של המשתתפים, כי יש בעיית פרטיות קשה לכלי בינה מלאכותית (הן מכונות לומדות שמשתמשות במידע שהכנסתם אליהם כדי לייצר תשובות למשתמשים אחרים) . חשוב לציין זאת בכל פעם.

הוספתי את הקובץ ליישום קלוד והתחלתי לשאול אותו שאלות. למתקדמים- ניתן לשאול שאלות מחקר (מהסעיף הראשון בפוסט א') ולהתייחס להשערות המחקר (סעיף 2 בפוסט א'). לדוגמה, ניתן לבקש מהמכונה להצביע על נתונים שקשורים לשאלת המחקר, או לבקש ממנה נתונים שמאששים או סותרים את השערת המחקר מתוך הדאטה שהכנסתם אליה ולהסביר למה היא חושבת כך, לאתגר אותה ולנסות להצליב דאטה ועוד.

זה זמן מעולה ללמד את התלמידים כיצד לפרק את השאלה הגדולה לשאלות קצרות וממוקדות.


זהירות!!!!! הדגישו שחייבים להיות נתונים מספיקים בדאטה שאותה מנסים לנתח כדי לענות על שאלת המחקר, אחרת... המכונה פשוט תנסה "לחרטט בביטחון". הנחו את התלמידים לבדוק את התשובות ולהיות מאוד ביקורתיים.

הדוגמה השניה היא כשהמחקר כולל איסוף מידע באמצעות הפצת טפסי סקר למשתתפים פוטנציאליים דרך המדיה החברתית.

ניתן להיעזר בכלי בינה מלאכותית כדי לנסח הודעות מעולות למדיה החברתית, כאלו שיביאו משתמשים רבים להשתתף בסקר שהתלמידים שלכם רוצים לשלוח. לדוגמה, נניח שאני חוקרת את הרגלי התזונה של בני נוער ורוצה להפיץ ברשתות החברתיות הזמנה להשתתף בסקר. יש אפשרות לבקש מהצ'אט עזרה באופן המודגם בסרטון-


בסרטון, בגלל הצורך לקצר לא יצרתי שיח שמאתגר את המכונה לתת לי נוסחים אחרים, אבל זה מאוד מומלץ לעבוד עם הצ'אט על הנוסחים ולשפר אותם לפני שמנסים להפיץ.


בוודאי שמתם לב בסרטון שלא הקלדתי אלא אמרתי והמכונה כתבה את מה שאמרתי, אז קחו טיפ- אם רוצים להקריא למכונה והיא תכתוב, אפשר להשתמש בתוסף כרום שנקרא TalkBerry ולהפעיל אותו בשפה הרצויה בתוך הצ'אט עצמו ממש מעל שורת הכתיבה בChatGPT. הקול קצת מתכתי לטעמי, אבל אפשרי בהחלט לספק אותו גם בתור הנגשה וגם לנוחות.


גם את המידע שייאסף כאן בסקרים שיפיצו התלמידים ברשת ניתן יהיה אח"כ להכניס לאחד מכלי הצ'אט ולבקש סיוע בניתוח- כפי שציינתי בדוגמה הראשונה כאן.

4. מענה על שאלת המחקר

כתיבת הפסקאות במענה לשאלת המחקר הנשענת על המידע שאספו התלמידים ממאגרי מידע או מסקרים שביצעו היא תהליך הגוזל זמן ומצריך רמות ניתוח והמשגה גבוהות מאוד. על התלמידים לחבר במומחיות בין המידע שסקרו בתחום בשלב 2 למידע שנאסף ונותח בשלב 3.

בשלב הזה כדאי לעודד אותם לכתוב בעצמם את הפסקאות, לעבד ולנתח, לחבר למה שקראו בנושא ולבנות משמעות. אסור לוותר על השלב הזה של עיבוד באמצעות בינה אנושית- זה לב למידת החקר.


ואז- ניתן להתייעץ עם הצ'אט כדי לזהות קשיים לוגיים, היבטים שלא טיפלנו בהם בטקסט או להיעזר בו לניסוח באופן יותר רהוט ומתאים למשלב הלשוני הנהוג בכתיבה אקדמית בתחום הנחקר.

ניתן להכניס את הטקסט בהדבקה או בצרוף קובץ לקלוד 2 ולבקש ממנו משוב. אם תתנו לתלמידים מחוון, ניתן לבקש מהמכונה להשתמש במחוון ולתת הצעות לשיפור.


בנימה אישית, התהליך של כתיבת הדוקטורט שלי היה תהליך ארוך של טיוט. את חלק מהדיון על הטיוטות הרבות בתהליך זה ניתן היום לעשות עם המכונה. זה עשוי לחסוך למורה המנחה זמן יקר ויש כאן פוטנציאל לשילוב איכותי של הצ'אט בתהליך במסגרת התרגול של הלומדים בדרך החקר.


חשוב בסוף השלב הזה לכתוב רפלקציה עם התלמידים. חשוב לא פחות שהמורה תקיים דיון עם מורים עמיתים ותספר מה קרה בתהליך.

ממש כדאי גם להצטרף לקבוצות הוואצאפ או בפייסבוק של מורים ומורות שמתנסים לראשונה בכלים החדשים עם תלמידיהם. קישור לקבוצת וואצאפ בניהולי

זכרו, זו "ארץ חדשה" עבור כולנו, ואנחנו מנסים דברים בפעם הראשונה, כל שיח מקצועי עשוי לקדם אותנו.

5. כתיבת דו"ח המחקר בהתאם לנהוג בתחום ובאופן המיישם כללי כתיבה אקדמית.

ללא ספק נדרשת התאמה לסגנון כתיבה מסוים שהתלמידים לא ממש מכירים. בכל תחום יש מבנה וכללים כתובים שבדרך כלל אנחנו מגישים לתלמידים בהנחיות לעבודת החקר.


בשלב הזה אני ממליצה להשתמש בצ'אט כמאמן כתיבה. כלומר, להציג לו טקסט שהתלמיד כתב ולבקש משוב בהתאם לכללים הנהוגים בתחום. לדוגמה, לכתוב בצורה נכונה את המקורות, להציג קשר בין הפסקאות באופן ברור ונהיר לכל קורא, להציג בדיון טיעונים מנומקים המבוססים על הדאטה שניתחנו ובהן הצגנו תובנות שמתכתבות עם סוגיות מרכזיות במה שידוע עד כה. להעריך עד כמה הצלחנו לבנות את העבודה ברצף הגיוני לנוחות הקורא. לנסח בצורה ברורה את הפרקים ואת סעיפי העבודה השונים ועוד. רעיון א- הכינו דוגמאות של עבודות מחקר שקיבלו ציון מעולה מצד אחד ועבודות אחרות שאינן מספיק טובות ושניתן ללמד באמצעותם את המכונה.

"שוחחו" עם המכונה, ונסו להפיק בשיח מספר תובנות שישמשו כמחוון להערכת כל עבודה חדשה שתכניסו בשרשור הטקסט. כך מלמדים מכונה לעבוד עבורנו.

רעיון ב- הביאו מחוונים ודונו עם התלמידים בהתאמת המחוון לסוג העבודה שהם כותבים. בחרו אותם בקפידה כדי להשיג תוצאה מיטבית. נסחו פרומפט עם התלמידים כדי לאמן את המכונה ולהפוך אותה ליועץ כתיבה מותאם אישית. שלבו את המחוון שלכם בשיחה עם הצ'אט.

טיפ חשוב- תמיד המשיכו את השיח עם המכונה בהמשך לאותו רצף הפרומפט הזה וכך היא תמשיך לתת לכם משוב על הכתיבה בהתייחס למחוון שכבר עבדתם עליו. הצ'אט מבין כבר את ההקשר, חבל לעשות את כל זה בכל פעם מההתחלה. נכון? טיפ נוסף- ניתן לשתף מישהו אחר בקישור לצאט שניהלתם. כך, המורה יכולה לקבל את כל השיחה של התלמיד עם המכונה ולהעריך עד כמה הוא השתמש בה בצורה שקידמה אותו (או שהוא פשוט העתיק לכם את התגובה הראשונה שלה והלך לעיסוקיו...).


6. יכולת לקבל ביקורת מעמיתים ולדעת מה אני עדיין לא יודעת הוא חלק חשוב ביכולת החקר.

כאן מומלץ להתנסות עם התלמידים ביישומים המכוונים למחקר כמו https://www.perplexity.ai/

תנו להם משימה- העלו את העבודה שכתבתם ליישום והציגו שאלות כגון: אתר מאמרים שסותרים את המידע שנמצא בעבודה הזו. הציגו ביקורת על העבודה, וציינו איזה מידע חסר בה. מכיוון שהביקורת מגיעה ממכונה שנתפסת כ"נייטרלית" בעיני התלמידים, ייתכן שהם יעדיפו לקבל את הביקורת ממנה ולא מכם, אז אל תעלבו. זה פשוט טבע האדם.

ואז הציעו לתלמידים להגיש לכם רעיונות לעבודת המשך שתקדם את הבנת הנושא שחקרו.



חשוב לי לציין שהכל כרגע בגדר התנסויות ראשוניות וכל מה שהצעתי כאן הוא בבחינת רעיון. היישום הוא באחריות כל אחת ואחד מאיתנו, בזהירות, בתבונה ויחד עם התלמידים שלנו. הם שותפים שלנו למסע.


תוכלו להרשם כחברים באתר כדי לקבל התראות למייל שלכם ולכתוב תגובות בסוף הפוסט. לחצו כאן להצטרפות- Log In.


בנוסף, זכרו שניתן להזמין הרצאה מעוררת השראה גם בנושא ChatGPT טכנולוגיה וחדשנות בחינוך היום.


בהצלחה מורי המאה ה-21!


Комментарии


bottom of page