• לימור ליבוביץ

תכנון סביבת הלמידה- להבין מה אנחנו עושים ומדוע


סובלנות והקשבה- ערכים מוצהרים בסביבת הלמידה שתכננו מורים ותלמידים

בית-ספר יסודי, סוקולוב, בת-ים

סביבת הלמידה היא מרחב פתוח גדול בקומה התחתונה של בית-הספר

בו עומדים שולחנות וכסאות (בקבוצות). המרחב משמש "כיכר" מרכזית בחלל בית-הספר

בצילום- קיר אחד מתוך סביבת למידה שהכינו המורות חיה ואורלי בהדרכת מדריכת הפסג"ה

ההדרכה כללה:

 פיתוח ידע וויזואלי-פדגוגי,

צילום ייצוגים יחד עם התלמידים המרחב מאפשר החלפה תכופה של התכנים על-פי מטרות הלמידה ומשתף תלמידים ומורים.


תכנון סביבת הלמידה חשובה מאין כמותה בעידן הנוכחי.


זהו עידן המאופיין במעבר מדגש על הוראה- לדגש על למידה (משמעותית כמובן).

כאן המורה הולך צעד אחד אחורה, ומפנה מקום לתלמידים.


כתבתי כאן בבלוג הרבה על האופנים בהם מתממשת למידה בגישה חברתית

והדגשתי כי יש, לשם כך, לתת לתלמידים לשאול, ללמוד ולהתנסות בעצמם.


הרביתי לתאר את הסביבה החזותית והפיסית של הלמידה, לנתח אותה

ולפרש אותה במונחים של הפדגוגיה שהיא מזמנת.


אני רואה את החשיבות של ההתאמה בין הגישה הפדגוגית לסביבת הלמידה.

לכן, חשוב בעיני כל-כך לקיים תכנון מושכל של סביבת הלמידה.

ואני חושבת שכל עובד הוראה צריך לשלוט היטב בתוכן הזה- תכנון והתוויית המרכיבים של הסביבה שיתנו את התוצאה- סביבת למידה המאפשרת מימוש פדגוגיה איכותית (המקדמת למידה משמעותית).

כדי להבין לעומק תהליכים מורכבים שהובילו לאופן בו נראים בתי-הספר כיום

יש צורך בלמידה וחקר.

מחקר כזה קיים, בישראל.

החוקרת היא רעות גורדון.

מחקרה מצביע על התפתחות המבנה אל מול התפיסות שעיצבו אותו.

ועונה לנו לשאלה - למה?


עבודת הM.A-

"תודעה בונה בית-ספר בונה תודעה- ההיסטוריה של מבני בתי-הספר בישראל- חינוך, חברה וארכיטקטורה"

הועלתה כקובץ פתוח לציבור בפורמט-pdf באישור רעות גורדון,

כשמטרתה לסייע ולקדם את החינוך בישראל. 

כל שימוש לא ראוי בעבודתה, מבלי לציית לכללי האתיקה הנהוגים- הינו עבירה.


רעות , בעקבות פרופ' צבי לם, ממיינת את התקופות השונות בעיצוב בתי-הספר:


1. תפיסת הסוציאליזציה- בית הספר מכין את התלמיד לעבודה בחברה, ומאופיין במבנה דמוי בית-חרושת, עם כיתות, צלצולים וציונים.


2. תפיסה של חינוך לתרבות- בית הספר מדגיש בעיצוב שלו את המסורת הקנונית התרבותית והיא תשתקף בארכיטקטורה ובתכנים המוצגים בתוכו.


3. תפיסת האינדבידואל (ד"ר יורם הרפז מכנה אותה- פרסונליזציה) - לפיה המבנה צריך לכלול מגוון אפשרויות ללמידה על-פי התאמה להעדפות הלומד. המרחב הבית-ספרי הוא גמיש ופתוח.


לדעתי- העיון בעבודה של רעות גורדון היא בגדר קריאת חובה לכל איש חינוך.


על-ידי קריאה זו תוכלו לאפיין את הקיים-

מה בית-הספר שלי אומר? 

מה התפיסה שהסביבה של בית-הספר/ גן שלי מייצגת?


ואז- בצורה מושכלת- להוביל, בצורה מודעת ומושכלת, להתאמת הסביבה לפדגוגיה שאתם מובילים.


אחד המאפיינים החשובים בתכנון סביבת למידה בתפיסת הפרסונליזציה

היא שיתוף הלומדים והמורים בתכנון הסביבה. הדוגמה בצילום היא אחת מיני רבות הקיימות בשדה.


אני מזמינה אתכם לשתף כאן מתוך ההכרות שלכם בדוגמאות נוספות.


להלן אינפוגרפיקה מתוך אתר עיתון הארץ- The Marker המופיעה בכתבה הדנה בנושא תקן לבניית הכיתות בבית-הספר היסודי.


לאור השינויים שחלו בעקבות משבר הקורונה, עלינו לבחון שוב את מרחבי הלמידה הפיזיים- המיועדים לפעילות חברתית- רגשית עם התלמידים בקבוצות קטנות (18 בכיתה)


בהצלחה מורי המאה ה-21

18 צפיות0 תגובות

מי אני?

ד"ר לימור ליבוביץ

אני עובדת במשרד החינוך, בחטיבה להטמעת טכנולוגיות
בעלת 28 שנות ניסיון כמדריכה בעיצוב סביבות למידה פיסיות ודיגיטליות,
התחלתי את הקריירה כמורה לאמנות ומעצבת.


באתר שלי אני קושרת בין פדגוגיה, קוגניציה, הוראה-למידה,
סביבה עשירה בייצוגים חזותיים ושפה חזותית.
כל אחד מהתחומים הללו מצוי בהדרכות הרבות שאני מקיימת ברחבי הארץ במסגרת תפקידי.


אני מקווה שהאתר החדש שלי- ככלי טכנולוגי עם גוון אישי, יאפשר לי לקיים שיח עם אנשי חינוך, הורים ויזמים חברתיים.
 

אתם מוזמנים להרשם לאתר או ליצור איתי קשר דרך כלי הרשת החברתית

  • Facebook
  • Twitter
  • Pinterest
  • Instagram

השאירו תגובה כאן