סדנה מעשית לפיתוח אוריינות חזותית- שלב אחרי שלב

אני מבקשת לשתף אתכם בשלבי סדנה שהנחיתי

בפסג"ה בת-ים יחד עם עם סיגל נעמני

לקבוצה של מנהלים וראשי מחלקות מחו"ל שבאו לבקר

וללמוד במסגרת 'מרכז עופרי' של משרד החוץ.


מטרת הסדנה היתה לקדם תובנות

על שימוש מדויק ונכון בייצוג מידע חזותיים

למטרת למידה ותקשורת.

לסקרנים -גלשו לתחתית העמוד- וצפו בתובנות שהסדנה והביקור אפשרו למשתתפים.


את הסדנה ניתן ללמד בקורסי מורים או בכיתות התלמידים בבית-הספר.

כל שנדרש הוא שלוש סדרות של כרטיסיות.

1. כרטיסיות של צילומים (כאן השתמשנו בצילומים של אנשים מביעים רגשות שונים)


2. כרטיסיות של איורים באותם נושאים של הצילומים


3. כרטיסיות של תמרורים שונים



לסדנה מספר שלבים

בכל שלב אתאר, ראשית, את ההוראה שנתתי, ואז אצרף סרטון

של המורים והמנהלים שהשתתפו בסדנה מבצעים את המשימה.


ההנחיה -שלב ראשון:


פיזרנו את הכרטיסיות על הרצפה.

ביקשנו מהם להתחלק לזוגות ולבחור צילום אחד.

כל משתתף התבקש למצוא את הצילום

שהמסר שלו הפוך לצילום שבחר והוא נמצא בידי מישהו מהמשתתפים בחדר.

נוצרו זוגות המחזיקים בידיהם צילומים בעלי משמעות הפוכה.

את כל המשימה הזו הם נדרשו לעשות בלי לדבר זה עם זה.


מטרת הפעילות היתה לקדם אפשרות

למצוא דרכים להתקשרות לא מילולית שמתבססת רק על מסרים

של מימיקה והתבוננות בצילום (ופרשנות שלו).


ואז...

חילקנו את המשתתפים לקבוצות של 4 משתתפים.

ביקשנו מהם לבחור רק זוג כרטיסיות אחד

ובדיון בזוגות לבנות שני סיפורים שונים על אותם שני כרטיסים.


מטרת הפעילות היתה

למידה מתוך חוויה והתנסות כדי להגיע להבנה

שהפרשנות לצילום יכולה להיות שונה אצל אנשים שונים.

מכל שני צילומים אפשר לבנות סיפור אחר לחלוטין.


התוצר- שלב ראשון:

(ראו את שני סרטונים של סיפורים שונים על אותו זוג צילומים)


ההנחיה- שלב שני:


הוספנו לכרטיסיות של הצילומים שעל הרצפה

את הכרטיסיות של האיורים

וביקשנו מהמשתתפים להצמיד זוגות

כלומר- להתאים את הצילום לאיור הנכון.

רוב המשתתפים לא יכלו לקרוא את הטקסט בעברית,

לכן התאפשר להם להתעלם לחלוטין מהפרשנות של הטקסט.


המטרה היתה לבחון את הפרשנויות השונות* של המשתתפים
לאיורים ולצילומים ובאמצעות ההתנסות להביא לתובנה
שאיור מפחית מידע שנמצא בהשוואה לצילום,
ושגם הוא, בדומה לצילום, מאפשר פרשנויות שונות.
לכן, בחירה מושכלת של איור למטרת למידה
צריכה להיות זהירה ומדויקת.

התוצר- שלב שני:

*במהלך ההתאמה היו מספר צילומים ואיורים

שלא נמצאה להם התאמה חרף כל הניסיונות לעשות כן.

המסקנה היתה שהצילומים או האיורים מתפרשים באופנים שונים

ולא ניתן להשיג עליהם הסכמה מצד המשתתפים.


ההנחיה- שלב שלישי:


פיזרנו כרטיסיות המציגות תמרורים שונים

על הרצפה וביקשנו מהמשתתפים לבנות

ייצוג מולטימדיה** הכולל

את הזוגות שסידרנו על הרצפה- צילום+איור

ולהוסיף להן תמרור או סמל מופשט

מהתמרורים שפיזרנו על הרצפה.


(**מולטימדיה= שני ייצוגים ויותר שהם בעלי שפה סימבולית שונה המשולבים יחד בהיצג אחד.

לדוגמה- טקסט וצילום, תמרור ואיור, מפה+טקסט+צילום ועוד).


רקע למשימה זו-

המצאה של ייצוג הינה אחת המיומנויות החשובות ביותר

באוריינות חזותית. הצלחה בכך מהווה רמה גבוהה

של אוריינות חזותית.

תמרור הוא ייצוג סימבולי מופשט מאוד (יותר סימבולי מאיור),

וגם - ניתן לקרוא אותו כ'תמרור' בכל מקום בעולם,

הפירוש שלו אחיד אפילו אם התרבויות הנן שונות.

ציור של סמל כזה מופשט הוא משימה קלה לביצוע

וכל אחד יכול להצליח בה (אין צורך בידע ברישום או איור).

האתגר הואבעיצוב סמל מתאים למסר המבוקש.

זה כבר מצריך יותר כישורי חשיבה (חזותית-תקשורתית) מכישורי הבעה בציור.


התוצר- שלב שלישי:


חלק מהיצגי המולטימדיה כוללים תמרורים מוכנים

וחלקם ייצוגים סכמתיים שציירו המשתתפים בעצמם.


המבחן- האם המסר שעוצב מספיק ברור לכל מי שקורא אותו?


בקבוצה זו- המשתתפים באים מתרבויות ומארצות שונות לחלוטין.

כלומר- אם המעצב של המסר הצליח להעביר אותו לקורא

זה אומר שיש סיכוי שהמסר יובן בכל תרבות....


באמצעות ההתנסות המעשית המשתתפים

מעצבים מסר ובוחנים בקבוצה- האם המסר הובן כפי שכיוונו?

המשוב מחבריהם חשוב לבניית תובנות ולמידה.


כמה מהמשתתפים חושבים

שהתרגיל מתאים לכיתה שלהם.

שלב סיכום היום-

ההנחיה:

המשתתפים התבקשו להכין מפת חשיבה אישית

המשקפת את הלמידה שלהם במהלך היום.

(הלמידה כללה גם סיור בבית-ספר "יעד" בעיר בת-ים.

וסדנה להכרת 10 עקרונות מרכזיים בעיצוב

סביבות למידה הבנייתיות בבית-הספר)


התוצר המסכם של המשתתפים- מפת חשיבה המתארת את מה שלמדו בסרטון הזה:


אני מודה לקבוצת המשתתפים

ולחברתי סיגל נעמני

על הסדנה המוצלחת.


נהניתי ולמדתי.


הרשמו לפורום האתר עכשיו והצטרפו אלי לדיון מעורר חשיבה.


בהצלחה מורי המאה ה-21.